ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- שיעורים נוספים
(טו) וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ:
(טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְכֹה יֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:
(יח) וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיה.
רות א, טו-יח
(טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ, כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי:
(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר, כֹּה יַעֲשֶׂה יְהֹוָה לִי וְכֹה יֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:
(יח) וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ, וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיה.
רות א, טו-יח
*
עוד יתבאר והוא בהקדים מה שנודע כי שש בחינות הן שקונה האיש הישראלי יתרון ומעלה בהיותו באדמת הקדש, ובייחוד כשישראל הם שרויים על אדמתם, מה שאינו בהיותו בחוץ לארץ.
אחד. הוא כמו שכתב ר"מ אלשיך כי איכות האדם עצמו בחו"ל אינו כאיכותו בארץ. כי שורש נפשות בית ישראל למעלה תחת כנפי השכינה, עולם האחדות, נשאר למעלה עם ה'; ונמשך ומתפשט משורשו והולך אל נפשו למטה, וע"י כן דבק הוא באלהיו ויקרא "חי". זו לשונו: 1 'והנה בהיותו שוכן בא"י אשר היא לעומת ארץ העליונה 2 דבק בשורשו כי אויר א"י קדוש הוא, וימשך בו דרך ישרה איכות שורש נפשו אשר בקרבו. ונמצא כי 'שָׁלֵם' יִקָּרֵא בלי פירוד, מניה וביה, ממנו לשורשו. מה שאין כן בהיותו בחו"ל שאויר ארץ העמים טמא ומפסיק. כי איזה הדרך ימשך איכות שורש נפשו אשר בארץ העליונה אשר לעומת התחתונה, דרך עקלתון של טומאת ארץ טמאה אל נפש בקרב איש השוכן עתה בארץ טמאה? הלא זה מאמרו ית' אל אברהם עבדו: אל יעלה על רוחך כי מהותך בחו"ל ומהותך בא"י אחת היא. כי הלא תדע כי בהיותך בחו"ל אינך דבק עם שורשך ואינך בעצם שלם, כי אם כאילו נפרד קצתך מקצתך, כי נפרד אתה מעיקרך ושורשך. אך בלכתך אל הארץ 3 אתה כהולך ומתחבר אל עצמך ושורשך. וזהו 'לֵךְ לְךָ', 4 שהוא לְךָ ולעצמך אתה הולך, הוא השורש הדבק באלהיך. כי איכותך מתעלה ומתקדש ומשתלם בזה, כי אין עצמותך בחו"ל כעצמותך בארץ ישראל" [עכ"ל ר"מ אלשיך].
וזה שאמרה פה רות 'כי אל אשר תלכי', 5 לעצמך ולשורשך להתקדש ולהשתלם בהליכה זו, גם אני 'אלך' ואתקדש ואשתלם עִמָךְ. ואעפ"י שאין שורש נפשות האומות כי אם תחת החיצונים עולם הפירוד, הנה כיון שתתגייר ותהיה נפשה מלבוש לנפש נעמי, תגיע גם היא לשורש נפשות ישראל. וזה הוא אשר אמר בועז 'אשר באת לחסות תחת כנפיו'. 6
ב'. הוא, שכל השוכן בא"י לא לן מעולם ובידו עון. 7 אפילו הרהור עבירה, שאין אדם ניצול ממנו בכל יום, ואבק לשון הרע, 8 וכיוצא. והוא לפי שֶׁהֵתָּמִיד היה מכפר על כל סתם עון, כדברי רז"ל. וזה אמרה פה 'ובאשר תליני אלין', 9 כלומר כאשר כוונתך ללין בא"י בלי עון, אלין עמך ג"כ בלי עון.
ג'. הוא שאין אדם מישראל נחשב מעַם ה' בעודו בחו"ל, וכמו שכתוב 'בֶּאֱמוֹר להם עַם ה' אלה, ומארצו יצאו'. 10 והוא לפי שחו"ל הוא תחת השרים והחיצונים, וזהו שתרגמו 11 שם 'בדאמרין להון, אם עמיה די"י אלין, ואיכדין מארעא בית שכינתיה גְלוֹ?' כלומר ולמה גלו מתחת כנפי השכינה ונכנסו תחת החיצונים? אם הם עַם ה'. ולכן פירש הרמב"ן בכמה מקומות 12 שכל המצוות אפילו באותן שהן חובת הגוף לא נצטוו בם בעצם וראשונה אלא בארץ, כי הם 'משפט אלהי הארץ'. 13 ובגלות בין העמים אין אנחנו חייבים בם אלא בתורת 'הציבי לך ציונים' 14 שלא ישתכחו ממנו, כשישיב ה' אותנו אל הארץ. וכמו שפירש רש"י להדיא בסדר עקב בפסוק 'ושמתם את דברי אלה על לבבכם' 15 וגו'. והנה ההולך מחו"ל לא"י, אותה שעה נחשב הוא מעַם ה', לשתשרה עליו השכינה בכלל עַמוֹ ישראל. וכמו שכתוב 'וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה גו' ולתתך עליון גו' ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך כאשר דבר'. 16 וזה אמרה פה רות 'עַמֵךְ עַמִי'. 17 כי לאשר כונתיך לשוב אל עַמֵךְ כדי שתהיי נכללת בתוכם לִיקָרֵא עָלַיִךְ שם עַם ה', עַם קדש, גם אנכי כיוונתי לדבר זה שאהיה נכללת בתוך עמך, שֶׁעַמֵךְ יהיה גם עַמִי.
ד'. כי כל ישראל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה, 18 והוא מטעם האמור כי הוא תחת יד החיצונים והשרים, 19 מה שאין כן הדר בא"י, וכדברי רז"ל ואסמכוה על הפסוק "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך. ונתתי לך לזרעך אחריך את ארץ מגוריך, [את כל ארץ כנען לאחוזת עולם, והייתי להם לאלהים"] 20 וזה אמרה פה רות 'ואלהַיך אֱלֹהַי' כי לאשר כונתך לדור בארץ כדי שיהיה לך לאלהים, גם אנכי כוונתי לזה. וזה טעם "את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים גו' וה' האמירך היום להיות להיות לו לעם סגולה". 21 כי זה תלוי בזה. וזה טעם מאמר רז"ל "אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד'. ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם 'ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. 22 הורה כי לא נחשבו לו לגוי אחד כשהם תחת השרים בחו"ל, כי אם כשהם גוי אחד בארץ, 23 כי אז הם עמו המיוחד, כשם שהוא להם אז בארץ ישראל ה' אחד.
ה'. על פי דברי רז"ל במדרש על הצדיקים המתים בחו"ל ונקברין בא"י, אמרו 24 "אינו דומה פולטתו בידי אִמָהּ לפולטתו בידי צרתה. 25 והוא כי חַלָל ארץ העמים טמא, ובצאת הנפש הקדושה החוצה הלא מצטערת עד עלותה השמימה דרך אויר ארץ העמים, ומשם תטה אל חלק השמים שכנגד א"י, כי יבקשו כחות החיצונים להדבק בה בצאתה בחו"ל. מה שאין כן כשתצא הנפש בא"י אשר הוא מושב השכינה, כי אִמָהּ היא. וזה אמרה רות 'באשר תמותי אמות'. 26 כי כוונתה שתמות [=נעמי] בארץ הקדושה, מושב השכינה, שתהא הפליטה בידי אִמָהּ, גם אנכי [=רות] כיוונתי לזה. 27
ו'. ע"פ דברי רז"ל בסוף כתובות, 28 אמר רב ענן כל הקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח. כתיב הכא 'מזבח אדמה תעשה לי' 29 וכתיב התם 'וֱכִפֵּר אדמתו עמו'. 30 והוא לומר שאדמת הקודש שקבור בה מכפרת על הנקבר. ומסיק התם דצדיקים שבחו"ל סובלים צער בתחיית המתים על ידי גלגול מחילות. ולכן הטריח יעקב את בניו ד' מאות פרסה [=להביא אותו לקבורה בארץ ישראל]. ובתיקונים, 31 תיקון מ', "יחיו מֵתֶיךָ' 32 אלין אינון דארעא דישראל. 'נְבֵלָתִי יקומון' 33 אלין אינון דבארעא נוכראה דלא כתיב בהו תְחִיָה אלא קימה. דהא רוחא דחיי לא תשרי עלייהו אלא בארעא דישראל, ובגין כך כתיב בהו 'יחיו'. [=אבל] 'נבלתי יקומון' אלין דלבר, יתברי 34 גופא דילהון ויקומון, גופא בלא רוחא. ולבתר יתגלגלון מתחות עפרא עד דמטו לארעא דישראל ותמן יקבלון נשמתא, ולא ברשות אחרא, בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי" [עכ"ל]. לזה אמרה פה 'ושם אקבר' 35 כלומר ידעתי שמתייראת אַתּ 36 פן תיקברי בחו"ל, גם אנכי כך היא דעתי, דלשָׁם בא"י אקבר ולא בחו"ל. לכן 'אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך' 37 שזהו [=כאילו] לומר 38 ש"אפילו אקבל עלי להתגייר, למה זה אלך אתך לא"י? כי כבר אוכל גם לעבוד את ה' בארץ העמים". לא כן! כי גם אנכי תשוקתי וחפצי להיות שורה בארץ הקדושה ולהשתלם בכל שש הבחינות הללו. וזהו 'כי אל אשר תלכי אלך' 39 וגו'. ואמרה עוד 'כה יעשה ה' לי' 40 וגו' כלומר כה יעשה ה' לי באותן שש בחינות הנזכרים, שאהיה גם אנכי זוכָה אליהן, 'וכה יוסיף' 41 לי עוד מעלות גדולות התלויות במי ששוכן בא"י אשר לא זכרתים, ואף מקצתן 42 שלא ידעתים, כי כמה מעלות טובות מרובות בכמה בחינות יש לאותו השוכן בא"י, כי כולם יוסיף לי ה'. 'כי המות יפריד ביני ובינך' 43 ולא אשוב מאחריך אפילו פסיעה אחת, כי על ידך אהיה זוכָה בכל הבחינות. לפי שנפשי יודעת מאד שֶׁתֵעָשֶׂה מלבוש לנפשך לאחר מיתה כאמור.
ובמדרש 44 מהו 'אל תפגעי בי'? אמרה לה: לא תחטאי עלי, לא תסבין פגעיך 45 מני, לעזבך לשוב מאחריך, מכל מקום דעתי להתגייר. מוטב על ידך ולא על ידי אחרת. כיון ששמעה נעמי כך, התחילה סודרת לה הלכות גרים. אמרה לה 'בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולא קרקיסאות שלהם' [=של גוים]. אמרה לה 'אל אשר תלכי אלך'" [עכ"ל]. הנה המדרש גם כן מפרש 'אל תפגעי בי' מלשון 'גש פגע בו' 46 ו'פן יפגענו בַּדֶּבֶר או בחרב', 47 אלא בדרך אחר ממה שכתבנו למעלה. והוא כי הכוונה לרות במאמר זה שהזהירה את נעמי שלא תהיה חוטאת עוד בדבר זה, שדחאתה ביתר שאת וביתר עוז שלא כדין. כי אין דוחין את הגר יותר משלש פעמים. כי אם תהיה גורמת שתעזוב אותה [=רות] ותשוב מאחריה לעמה ולאלוהיה, אין ספק שיפגענה 48 ה' לנעמי בְּדֶּבֶר ובחרב בשבילה. וזהו 'אל תפגעי בי' בשבילי, כלומר תזהרי שלא יפגעך עונש בשבילי כשאעזבך לשוב מאחרייך. ומאמר 'אל אשר תלכי אלך' היא הודעה אל נעמי שתדע כי על כל פנים דעתה להתגייר. ולילך 'באשר תלכי' לאדמת הקודש וללין באשר תלין בערי ישראל. כי עמך עמי, ואלהיך אלהי. אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת.
*
עד כאן לשונו הנפלאה של גדול-עולם רבינו יואל סירקיש (אב"ד קראקא, ומחבר הפירוש הנודע "בית חדש" (הב"ח) על שולחן ערוך. מתוך ספרו הגאוני "משיב נפש" על מגילת רות.
^ 1.בספר "תורת משה", מהד' וגשל, בראשית יב, א (דף צז בנדפס).
^ 2.כינוי לספירת מלכות (זהר ח"ב רטו, א; וכן ח"ג רמג, ב).
^ 3.ארץ ישראל.
^ 4.בראשית יב, א.
^ 5.רות א, טז.
^ 6.שם ב, יב.
^ 7."לא לן אדם בירושלים, ובידו עון כיצד תמיד של שחר מכפר על עונות שנעשו בלילה תמיד של בין הערבים מכפר על עונות שנעשו ביום, מ"מ [=מכל מקום] לא לן אדם בירושלים ובידו עון שנאמר (ישעיה א, כא) 'צדק ילין בה' (מדרש תנחומא, פנחס, פסקא יג). רבינו הב"ח משייך זאת לכל תושבי ארץ ישראל, על פי דברי הזוהר (ח"א קיד, א) "דכל ארץ ישראל בכלל ירושלים היא". וכן בזוהר (ח"ג צג ע"ב) "במה יקרון אחד? אלא בירושלים דלתתא יקרון ישראל אחד. מנלן? דכתיב 'גוי אחד בארץ' (שמואל-ב ז, כג). וכן מפורש בגמרא (ברכות ו, ב) על המשמח חתן וכלה "כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר 'כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה, אמר ה'" (ירמיה לג, יא) הרי במקרא מוזכרת רק הארץ, וחז"ל כינוה "ירושלים": וראו עוד במדרש ספרי, פרשת תבוא, פסקא ש"א.
^ 8.בבא בתרא קסה, א.
^ 9.רות א, טז.
^ 10.יחזקאל לו, כ.
^ 11.יונתן.
^ 12.כמו על ויקרא יח ,כה.
^ 13.מלכים-ב יז ,כו.
^ 14.ירמיה לא, כ.
^ 15.דברים יא, יח.
^ 16.שם כו, יח-יט.
^ 17.רות א, טז.
^ 18.כתובות קי, ב.
^ 19.כך דברי ר' משה קורדוברו, רמ"ק, שיעור קומה, פרק נ"ה, גלות השכינה) "העומדים בחו"ל עובדים עבודה זרה בטהרה הם [=הביטוי במסכת ע"ז דף ח ע"א] שסוד עבודה זרה הם החיצונים, הם המשפיעים. ותפילתם [=של ישראל] דרך השר ההוא עולה [זה הוזכר ב"שערי אורה" לר' יוסף ג'קטיליא, סוף שער ב] שאין מעבר לתפילתם ותורתם ומצוותיהם. והיינו דאמר דוד 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לֵךְ עבוד אלהים אחרים' שתפילתו ויחודו יעלו דרך השר ההוא ו[והוא] נוטל חלק בראש קרואים, ותמציתו אוכלים ישראל. ונמצאת השכינה, אין שפע היחוד נשפע אליה". ורמז לזה כתב ר' יצחק דמן עכו (תלמיד הריטב"א, בספרו מאירת עינים, על ויקרא יח, כה) "בא לרמוז שאפילו תהיה כונתם לבורא ית', כיון שעובדים אותו על ידי אמצעי, הרי הן עובדי עבודה זרה". עוד ראו דברי רמ"ק (אור יקר, חלק שמיני, עמ' קפו, וכן "חסד לאברהם" של ר"א אזולאי (מעיין ג נהר י).
^ 20.בראשית יז,ז-ח. וכדברי רש"י שם על פי חז"ל.
^ 21.דברים כו, יח.
^ 22.ברכות ו, א.
^ 23.כדברי הזוהר ח"ג צג ע"ב.
^ 24.ירושלמי כלאים ט, ג.
^ 25.שם הלשון: "עולא נחותא הוה אידמך תמן. שרי בכי. אמרין ליה 'מה לך בכי? אנן מסקין לך לארעא דישראל'. אמר לון 'ומה הנייה לי? אנא מובד מרגליתי גו ארעא מסאבתא. לא דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה".
^ 26.רות א, יז.
^ 27.על המקרא שאמרה רות "ושם אקבר" כתב רלב"ג (בפירושו לרות) "רוצה לומר בארץ ישראל" [עכ"ל]. לדעתי אפשר כי רות ידעה סוד הדבר, ממה ששמעה מבית בעלה, או היא נבאה ולא ידעה מה נבאה. הסגולה של מיתתו של אדם בארץ ישראל מפורשת בספר זהר (ח"ב קנא ע"א) "כל אינון מתין דעלמא, כלהו מתין על ידא דמלאכא מחבלא, בר אינון דמתין בארעא קדישא, לא מתין על ידוי, אלא על ידי דמלאכא דרחמי דשליט בארעא".
^ 28.קיא, א.
^ 29.שמות כ, כא.
^ 30.דברים לב, מג.
^ 31.תיקוני זהר.
^ 32.ישעיה כו, יט.
^ 33.שם.
^ 34.ארמית: יהיו נבראים.
^ 35.רות א, יז.
^ 36.נעמי.
^ 37.רות א, טז.
^ 38.כאילו את, נעמי, אומרת לי:
^ 39.רות א, טז.
^ 40.שם א, יז.
^ 41.שם.
^ 42.כלומר יש מעלות רבות ונפלאות במי שדר בארץ הקודש, ואפילו מקצת מהן אינני יודעת אותן.
^ 43.רות א, יז.
^ 44.רות רבה ב, כב.
^ 45.ארמית: לא תקבלי פֶּגַע.
^ 46.שמואל-ב א ,טו.
^ 47.שמות ה, ג.
^ 48.יעניש ה' לנעמי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
