^ 1.בספר "תורת משה", מהד' וגשל, בראשית יב, א (דף צז בנדפס).
^ 2.כינוי לספירת מלכות (זהר ח"ב רטו, א; וכן ח"ג רמג, ב).
^ 3.ארץ ישראל.
^ 4.בראשית יב, א.
^ 5.רות א, טז.
^ 6.שם ב, יב.
^ 7."לא לן אדם בירושלים, ובידו עון כיצד תמיד של שחר מכפר על עונות שנעשו בלילה תמיד של בין הערבים מכפר על עונות שנעשו ביום, מ"מ [=מכל מקום] לא לן אדם בירושלים ובידו עון שנאמר (ישעיה א, כא) 'צדק ילין בה' (מדרש תנחומא, פנחס, פסקא יג). רבינו הב"ח משייך זאת לכל תושבי ארץ ישראל, על פי דברי הזוהר (ח"א קיד, א) "דכל ארץ ישראל בכלל ירושלים היא". וכן בזוהר (ח"ג צג ע"ב) "במה יקרון אחד? אלא בירושלים דלתתא יקרון ישראל אחד. מנלן? דכתיב 'גוי אחד בארץ' (שמואל-ב ז, כג). וכן מפורש בגמרא (ברכות ו, ב) על המשמח חתן וכלה "כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים שנאמר 'כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה, אמר ה'" (ירמיה לג, יא) הרי במקרא מוזכרת רק הארץ, וחז"ל כינוה "ירושלים": וראו עוד במדרש ספרי, פרשת תבוא, פסקא ש"א.
^ 8.בבא בתרא קסה, א.
^ 9.רות א, טז.
^ 10.יחזקאל לו, כ.
^ 11.יונתן.
^ 12.כמו על ויקרא יח ,כה.
^ 13.מלכים-ב יז ,כו.
^ 14.ירמיה לא, כ.
^ 15.דברים יא, יח.
^ 16.שם כו, יח-יט.
^ 17.רות א, טז.
^ 18.כתובות קי, ב.
^ 19.כך דברי ר' משה קורדוברו, רמ"ק, שיעור קומה, פרק נ"ה, גלות השכינה) "העומדים בחו"ל עובדים עבודה זרה בטהרה הם [=הביטוי במסכת ע"ז דף ח ע"א] שסוד עבודה זרה הם החיצונים, הם המשפיעים. ותפילתם [=של ישראל] דרך השר ההוא עולה [זה הוזכר ב"שערי אורה" לר' יוסף ג'קטיליא, סוף שער ב] שאין מעבר לתפילתם ותורתם ומצוותיהם. והיינו דאמר דוד 'כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לֵךְ עבוד אלהים אחרים' שתפילתו ויחודו יעלו דרך השר ההוא ו[והוא] נוטל חלק בראש קרואים, ותמציתו אוכלים ישראל. ונמצאת השכינה, אין שפע היחוד נשפע אליה". ורמז לזה כתב ר' יצחק דמן עכו (תלמיד הריטב"א, בספרו מאירת עינים, על ויקרא יח, כה) "בא לרמוז שאפילו תהיה כונתם לבורא ית', כיון שעובדים אותו על ידי אמצעי, הרי הן עובדי עבודה זרה". עוד ראו דברי רמ"ק (אור יקר, חלק שמיני, עמ' קפו, וכן "חסד לאברהם" של ר"א אזולאי (מעיין ג נהר י).
^ 20.בראשית יז,ז-ח. וכדברי רש"י שם על פי חז"ל.
^ 21.דברים כו, יח.
^ 22.ברכות ו, א.
^ 23.כדברי הזוהר ח"ג צג ע"ב.
^ 24.ירושלמי כלאים ט, ג.
^ 25.שם הלשון: "עולא נחותא הוה אידמך תמן. שרי בכי. אמרין ליה 'מה לך בכי? אנן מסקין לך לארעא דישראל'. אמר לון 'ומה הנייה לי? אנא מובד מרגליתי גו ארעא מסאבתא. לא דומה הפולטה בחיק אמו לפולטה בחיק נכריה".
^ 26.רות א, יז.
^ 27.על המקרא שאמרה רות "ושם אקבר" כתב רלב"ג (בפירושו לרות) "רוצה לומר בארץ ישראל" [עכ"ל]. לדעתי אפשר כי רות ידעה סוד הדבר, ממה ששמעה מבית בעלה, או היא נבאה ולא ידעה מה נבאה. הסגולה של מיתתו של אדם בארץ ישראל מפורשת בספר זהר (ח"ב קנא ע"א) "כל אינון מתין דעלמא, כלהו מתין על ידא דמלאכא מחבלא, בר אינון דמתין בארעא קדישא, לא מתין על ידוי, אלא על ידי דמלאכא דרחמי דשליט בארעא".
^ 28.קיא, א.
^ 29.שמות כ, כא.
^ 30.דברים לב, מג.
^ 31.תיקוני זהר.
^ 32.ישעיה כו, יט.
^ 33.שם.
^ 34.ארמית: יהיו נבראים.
^ 35.רות א, יז.
^ 36.נעמי.
^ 37.רות א, טז.
^ 38.כאילו את, נעמי, אומרת לי:
^ 39.רות א, טז.
^ 40.שם א, יז.
^ 41.שם.
^ 42.כלומר יש מעלות רבות ונפלאות במי שדר בארץ הקודש, ואפילו מקצת מהן אינני יודעת אותן.
^ 43.רות א, יז.
^ 44.רות רבה ב, כב.
^ 45.ארמית: לא תקבלי פֶּגַע.
^ 46.שמואל-ב א ,טו.
^ 47.שמות ה, ג.
^ 48.יעניש ה' לנעמי.