ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משפחת פוגל הי"ד
לאחרונה יצא לאור ספר חדש בשם 'מאורות הרצי"ה' בשני כרכים, ובהם סיכומי שיחות של מורנו ורבנו, ראש ישיבת 'מרכז הרב', הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. את השיחות סיכם הרב הושע רבינוביץ שליט"א, שזכה לחיבה יתירה מאת רבנו.
במשך כשלושים שנה העביר הרצי"ה את שיחותיו עם תום הסעודה השלישית, ובהן העביר את עיקר רעיונותיו. שיחות משנים מאוחרות יותר כבר יצאו לאור על ידי הרב שלמה אבינר שליט"א והרב אביהוא שוורץ שליט"א, ועתה יוצאים לאור שיחות משנים תשכ"א-תשכ"ד. שמעתי מאבי מורי, שנוסח השיחות שהרב הושע כתב דומה לסגנון השיחות ששמע מהרצי"ה כמה שנים קודם.
הרצי"ה היה נוהג להמתין עד שתצא השבת כדי שהרב הושע, שהיה אז בחור, יוכל לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ולסכם את השיחה. והנה עתה, לאחר כחמישים שנה, השיחות יוצאות לאור בהוצאת מכללת 'אורות ישראל'. היוזם והמנחה הוא נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל שליט"א, שאף הוא זכה כעשרים שנה אח"כ ללמוד בישיבה אצל רבנו ולשמוע את שיחותיו. את העריכה הדייקנית עם ההערות המחכימות עשה חתנו של הרב הושע, בוגר ישיבת בית אל, הרב אליקים זית.
על אופי השיחות לא אכתוב עתה, רק אציין שהן עסקו תמיד ביסודות ובכללים. הנה לדוגמא בפרשת שמיני היה הרצי"ה מדגיש איך מתוך הקדושה הכלל ישראלית שהתגלתה במקדש ובאכילת הקרבנות, נמשכת קדושה גם לאכילת חולין הפרטית של כל אחד מישראל, במצוות שמפרטות איזו חיה טהורה ואיזו אינה טהורה.
הרב הושע רבינוביץ וזכרונותיו מהרצי"ה
לאחר לימודיו בישיבה זכה הרב הושע רבינוביץ להרביץ תורה בחו"ל במשך מספר שנים ולעודד רבים לעלייה לארץ. לאחר מכן כיהן כרב בקיבוצים בארות יצחק וחפץ חיים, ההדיר את פירוש רבי יצחק אבוהב לטור, כתב על כך דוקטורט, לימד במשך שנים רבות במכללת 'אורות ישראל', והעביר ביישוב אלקנה שיעור חשוב בדף יומי.
בפתיחה לספר כתב הרב הושע כמה עובדות והנהגות מהרצי"ה - 'מעשה רב', שלרוב חשיבותן וחביבותן אצטט מהן. על מקצתן קיבלתי הרחבות מפי הרב הושע.
בהלוויות של גדולים
"עמדתי לידו במספר לוויות של רבנים גדולים, כמו לוויית הר"ר אהרן קוטלר זצ"ל... וכן בלוויית הר"ר אהרן כהן זצ"ל, מראשי ישיבת 'חברון'. בכל המקרים השתדל לאחר ההספדים ללכת ברגל ולא רצה לנסוע במונית או באוטובוס המלווים, בהסבירו לי שבלוויית גדול מישראל יש ללכת ברגל. תחילה רצה רבנו ללכת ברגל עד הר המנוחות, אבל לאחר שהרכבים והאנשים בלווייה נעלמו מן העין, חזרנו לביתו.
שיחה לכמרים
"באחד מימי 'בין הזמנים' בקיץ באתי ללמוד בישיבה. נכנסתי והנה רבנו נותן שיעור-הרצאה בענייני יהדות לכשלושים כמרים בגלימותיהם השחורות. את ההרצאה תרגם מעברית לאנגלית הרב איתמר, שהיה מזכיר הרבנות הראשית לישראל. בסוף ההרצאה היו שאלות. אחת השאלות היתה: "אם היסוד ביהדות שאמר הרב הוא: 'ואהבת לרעך כמוך', מה הבדל ביניכם ובין הנצרות, שכן גם בברית החדשה כתובה הוראה זו?" רבנו ענה ללא כחל ושרק שתי תשובות: אחת, הרי הנוצרים לקחו זאת מאיתנו; שנית, תורתנו מדריכה אותנו שהתרגום של המצווה הזו הוא: "דעלך סאני לחברך לא תעבד" (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך), ואילו אצלכם התרגום הוא חיובי - מה שאתה אוהב תעשה לחברך, וציווי זה אפילו לא מתחיל להתקיים". והוסיף לי הרב הושע שכמדומה שהוא נתן את הדוגמאות הללו: נניח אתה רוצה לעצמך בית, אז צריך לתת אותו לחברך?! אתה רוצה לעצמך מכונית, אתה צריך לתת אותו קודם לחברך?! זה דבר בלתי אפשרי שלא יכול להתקיים.
רבנו גילה בקיאות מפליאה בכתבי הנוצרים. שאלתי אותו על הבקיאות הזו והוא ענה לי: "ראית שצריך לדעת כדי להשיב".
דף יומי אצל הרב זוין
עוד מספר הרב הושע: "רבנו עודדני להמשיך ללמוד דף יומי אצל הגאון הר"ר שלמה יוסף זוין זצ"ל, התעניין מדי פעם בלימודיי ונתן לי את ההרגשה שהמעשה חיובי ואינו סותר את לימודיי בישיבה. באחת השיחות רבנו כינה (בחידוד מה) את הרב זוין "הרש"י של הדור". לאחר שהגיעו לשיעור מספר בחורי ישיבה מ'מרכז הרב' ומישיבת 'חברון', אופיו של השיעור השתנה, והגאון בגאונותו היה משלב תוך כדי שיעור תמצית הערות מראשונים ואחרונים. בדרך כלל לאחר השיעור בדף היומי הייתי ממשיך בשכונת גאולה לשיעורי רבנו, או לשיעורי הרב הנזיר ב'אורות הקודש'.
מו"ר ראש הישיבה הר"ר אברהם שפירא זצ"ל לא קיבל תחילה ברצון את לימודיי בדף היומי, עד אשר... שאל אותי מספר שאלות במסכת מגילה בתחילתה ובסופה. לאחר שעניתי על כולן - 'ויתר לי'. לפי עדותו של ראש הישיבה הרב יעקב שפירא שליט"א, מר"ן הגר"א שפירא זצ"ל עצמו למד דף יומי בשנים מאוחרות יותר. כאן המקום להוסיף שלימוד הדף היומי השאיר אותי תמיד בלימוד ונשאר עמי עד היום. בכל מקום בו גרנו השתדלתי לייסד שיעור דף יומי.
תלמיד שירד לחו"ל
"פעם לאחר תפילת שחרית הופיע אדם בבניין הישיבה והושיט יד לרבנו. רבנו סירב להושיט לו יד. לאחר מכן ביקשתי הסבר לכך, ותשובתו היתה: "כששואלים בדרך ארץ אני עונה" (כלומר, כיוון שהרב הושע שאל בדרך ארץ, למרות שמקופלת בשאלה ביקורת אישית, הוא עונה). והסביר שהאיש היה תלמיד הישיבה שירד לחוץ לארץ, הוא בא רק לביקורים ואינו עולה ארצה על אף שיש אפשרות בידו. לכן הוא מסרב לדבר איתו (כלומר, הקפיד עליו, איך אחר כל מה שלמד בישיבה על ערך יישוב הארץ, למרות שבידו לעלות לארץ אינו עולה).
עמרם בלוי
"רבנו הגיע לברית המילה של יאיר נהוראי, בנו של תלמיד הישיבה באותם הימים הרב מיכאל צבי נהוראי, שהיתה בבית החולים שערי צדק. נכח שם קרוב משפחה של משפחת נהוראי, עמרם בלוי מ'נטורי קרתא'. רבנו היסב פניו שלא לראותו. שאלתי אותו מדוע, והוא ענה: "אסור להסתכל בפני רשע" (אותו אדם פגע במרן הרב זצ"ל ובגדולי ישראל נוספים).
יחס לנטורי קרתא ופרשת יוסלה שוחמכר
"דודי הרב גולדרייך זצ"ל, חסיד ברסלב ומאנשי 'נטורי קרתא', היה מעורב בפרשת הילד יוסל'ה שוחמכר הידועה, והיה עצור לחקירה. רבנו תמך בעניין ההסתרה של יוסל'ה, ויצר קשר עם גורמים רשמיים כדי לשחרר את הדוד מן המעצר...
פאה נוכרית
כשהגעתי לפרק "האיש מקדש", כלומר לשידוכים, הכרתי מישהי שאמרה שתכסה את ראשה בפאה נוכרית. שאלתי את רבנו על כך, והוא ענה לי: "כך הלכו אמותינו".
אימתי ללמוד קבלה
כששאלתי את רבנו מתי להתחיל ללמוד קבלה, אמר לי: "לאחר שתחזור על כל המהר"ל". שאלתי מה הקשר? והוא ענה ששפת המהר"ל מתווכת לשפת תורת הנסתר.
לימודים אקדמיים
לימודי רפואה: כשהתעניינתי בלימודים אקדמיים וביקשתי את עצתו על דבר לימוד רפואה, רבנו שלל זאת מטעם ביטול תורה (מפני שסבר שהרב הושע צריך לגדול כתלמיד חכם ולימודי רפואה יטו אותו למסלול אחר). צייתי לו. הוא לא שלל שאלמד מתמטיקה או פילוסופיה. יש לציין שיסודות הפילוסופיה נלמדו בשיעורי הרב הנזיר זצ"ל. לעומת זאת כשתלמיד אחר מהישיבה שאל את הרב אם ללמוד רפואה, הרב הסכים, והוא כיום הרופא ד"ר הרט.
שלושים יום קודם לפסח
שואלים ודורשים בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, שכן למדנו ממשה רבנו שבפסח ראשון ביאר את עניינו של פסח שני, שבא שלושים יום אחריו. הטעם העיקרי לכך, שכל ישראל היו צריכים להכין את הקורבנות לקראת הפסח, ולבדוק שלא יהיה בהם מום שיפסלם לקרבן (פסחים ו, א).
ואף לאחר שחרב בית המקדש תקנה זו לא נתבטלה, ויש לעסוק בהלכות פסח שלושים יום לפני בואו. שכן כידוע הלכות הפסח מרובות - הכשרת הבית, בדיקת חמץ וביעורו, אפיית המצה ומצוות ליל הסדר - ולימודם אורך זמן רב יחסית.
אמנם יש מן הראשונים שסוברים שעיקר התקנה היתה, ששלושים יום קודם לפסח מחויבים תלמידי חכמים הנשאלים בנושאים שונים לענות תחילה בהלכות הפסח, מפני שהיא שאלה מעשית הנוגעת לפסח הקרב, אבל אין חובה על כל אדם לקבוע לימוד בהלכות פסח (ר"ן ורשב"א). מכל מקום הואיל ורבים מן הראשונים סוברים שמצווה לקבוע לימוד בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום, לפיכך ראוי לכל אדם לקבוע לימוד בהלכות פסח שלושים יום לפני הפסח, היינו מיום י"ד באדר (פורים). וכן בבתי הספר ובישיבות ראוי לקבוע לימוד בהלכות פסח באותם שלושים יום.
לקראת שאר החגים
לקראת שאר החגים, נחלקו הפוסקים אם צריך ללמוד את הלכותיהם שלושים יום לפניהם. יש אומרים שהואיל ועיקר התקנה נוסדה כדי להתכונן להבאת הקורבנות, ובכל אחד משלושת החגים היו מביאים שלושה קורבנות: עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה, לפיכך ראוי ללמוד שלושים יום לפני כל אחד משלושת הרגלים את הלכותיו. ויש אומרים, שעיקר המנהג כיום נוגע לפסח, הואיל והלכותיו מרובות וחמורות (מ"ב תכט, א).
כל זה אמור לגבי ההכנות לקראת החגים, אבל בחגים עצמם, ישנה תקנה קדומה של משה רבנו ע"ה, שיעסקו בכל חג בהלכותיו ובמשמעותו הרוחנית (מגילה לב, א, מ"א תכט, א).
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
