ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
אני נפגשת עם בחור מאד טוב. כעת הוא לומד בישיבה. אבל בעתיד הוא לא חושב שימשיך ללמוד. רוצה לצאת לעבודה או ללימודים כלליים. האם להמשיך בקשר. האם לנסות לשכנע אותו להמשיך ללמוד, כי אני רוצה להקים בית של תורה?
תשובה:
בשאלתך, העלית שתי אפשרויות, אך לא פירטת. שאלה ראשונה, האם להמשיך בקשר עימו. שאלה שניה, האם לנסות לשכנע אותו להמשיך ללמוד. באמת, אילו שאלות נפרדות, עם כיוונים שונים. השאלה, אם להמשיך בקשר עימו, תלויה במידת היכולת שלכם ליצור חיבור ביניכם. האם את רואה אותו באופציה להיות בעתיד בעלך. וזאת, ללא קשר לשאלה, האם ימשיך ללמוד או לא. נושא ההתאמה ביניכם הוא הקובע להמשיך בקשר. החשיבה צריכה להיות, בצורה מסודרת של בירור ביחס לתכונותיו של הבחור, האם האישיות שלו מתיישבת על ליבך, האם הוא מספיק ירא שמים, בעל מידות טובות, מספיק שמח ונעים מבחינתך, האם לטעמך הוא נבון, חרוץ וכד'.
ובנוסף, לבדוק את ההתאמה שביניכם, האם את כאשה מעריכה אותו, האם את מרגישה כלפיו חיבה וידידות, האם את מצפה בשמחה למפגשים, האם אין מתח במפגשים שביניכם (בצורה מסודרת תוכלי להכנס לאתר של ישיבת אלון מורה באינטרנט, ולהוריד משם את הדף: פרופיל 100. זה דף לעבודה עצמית, אשר יבהיר לך את מהות הקשר ביניכם).
ומכאן לשאלתך השניה: המשך לימוד התורה שלו. באמת, זו אינה השאלה, מפני שלא כל אחד יכול וצריך להמשיך ללמוד רוב היום תורה. חכמים אומרים שיש שלושה שהקב"ה בוכה עליהם: מי שיכול ללמוד ואינו לומד. מי שאינו יכול ללמוד ולומד. ומי שמתגאה על הציבור (חגיגה ה'). מכאן, שיש מצב שבו אדם נקרא ע"י חכמים לעזוב את הלימוד ולהתעסק בענינים אחרים. אם כן, כאמור, השאלה מופנית כלפייך, האם את מוכנה לקבל את הבחור הטוב הזה, גם אם בשלב מסוים יפרוש מהלימוד ויפנה לעולם המעשה. כי זה הכלל: מתחתנים עם מה שיש, ולא עם ציפיות לעתיד. את רשאית כמובן לנסות ולשכנע אותו, לבדוק עם רבותיו, האם הוא מתאים להמשיך לגדול בתורה, ולראות בכך גם את עתידו. אולם, אל תסתמכי על כך, ובכל החלטה שהוא יקבל, תסכימי את לקבל אותו ולראות בו את הבעל הטוב אשר יוביל את ביתכם. גם אם רצונך לבנות בית של תורה, את יכולה לעשות זאת עם בעל הקובע עיתים לתורה ורואה בכך חשיבות מרובה אף על פי שרוב היום הוא עסוק בנושאים אחרים.
אמנם מצאנו אצל ר' עקיבא, שרחל נישאה לו בהיותו רועה צאן, ושלחה אותו ללמוד, בתחילה 12 שנה, ואח"כ עוד 12 שנה. מסיפור זה לכאורה ניתן ללמוד שאשה יכולה להוביל את בעלה לדרך של תורה. אכן, כפי שכתבתי, גם לך מותר לנסות זאת. אך בשונה מרחל, שראתה בר' עקיבא פוטנציאל גבוה, לכן סייעה לו להפנות את כוחו לתורה. אצלכם, לא ברור לך שיש לבחור פוטנציאל כזה, לכן, כאמור: המשיכו בקשר, תוך כדי בירור הקשר שביניכם, ובדקי את עצמך אם את מקבלת את הבחור ללא תנאי. בהצלחה!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.










