ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
להלן השאלות:
1. מכרו החמץ לנכרי ואחר כך נודע שהוא יהודי
2. האם צריך להטביל את כלי החמץ שנמכרו לגוי (ועל כן ברבים משטרי המכירה נאמר שמוכרים את החמץ הדבוק בדופן או הבלוע בכלים ובמכירה כוללת מוכן הקונה לקנות גם דברים מסוג זה).
3. מכרו את החמץ פעמיים ע"י 2 רבנים
4. אנשים המוכרים את החמץ, אך ממשיכים לסחור בו בפסח
5. נוכרי לא חזר לאחר הפסח למכור חזרה את החמץ
נשתדל לענות בקיצור ונשמח שבשולחן שבת תעלו עוד רעיונות ותרחיבו בנושא.
1. פסק המשנה ברורה (ס"ק י"א) שהחמץ אסור לאחר הפסח בהנאה. לעומתו פסק במגן האלף (ס"ק ז') שהקנס של חכמים הוא רק במי שהקנס ירתיעו מלשהות חמץ ברשותו בפסח מה שאין כן ביהודי המתנהג כנכרי. אך בשו"ת שואל ומשיב (מהדו"ת, חלק ד' ס' י') סבר שניתן להתייחס ליהודי מומר כנכרי (ראה שו"ת הר צבי).
2. אם כתבו בשטר המכירה שמכרו גם את הכלים הביא בפתחי תשובה (יורה דעה ס' ק"כ ס"ק י"ג) שיש לטבול את הכלים לאחר הפסח ללא ברכה. אך ב"אלף לך שלמה " לרב קלוגר (יורה דעה ס' קצ"ד) הביא שנהגו העולם לא לטבול כיוון שדעת הקונה והמוכר שלא יתקיים מקח זה לעולם ולא נקרא שם הנכרי על הכלים.
3. חמץ הנמכר פעמיים אין חשש כיוון שמכירת אחת תופסת (ראה מנחת יצחק חלק ו' ס' ל"ח). והביא בפסקי תשובות שהחזו"א והסטייפלר היו מוכרים חמצם לכמה רבנים מפני כבודם.
4. כתב החתם סופר (יורה דעה ס' ש"י) שעיקר המכירה הוא גילוי דעת שהיהודי אינו חפץ בחמץ בפסח. ועפ"י דבריו (ראה שדי חמד מערכת חושן משפט ס' ט' אות ל"ה) נראה שאם המשיך לסחור בו יש לו דין של חמץ שעבר עליו הפסח. על כן בשנים האחרונות ביקש הגאון הרב יוסף שלום אלישיב שבשטרות של אנשים שאינם שומרים תורה ומצוות יש להוסיף שהמכירה היא לא למראית עין ואם יטען כן יתחייב בקנס של 100000 ₪. (ראה באר ישראל מהדורה תשנ"א עמוד נ"ט) אך יש פוסקים הסוברים (ראה אגרות משה חלק א' ס' קמ"ט וחלק ב' ס' צ"א) שהמכירה שרירה וקיימת כיוון שמחייבים את הנכרי לשלם עבור שווי כל החמץ, אך אם ממשיך לסחור בחמץ אפשר שהמכירה מתבטלת ויהיה לחמץ דין "חמץ שעבר עליו הפסח". האג"מ וכן הגרש"א אומרים שהמכירה אינה בטלה כי סו"ס חתמו, אמנם הסוחר גזלן אבל אינו מבטל המכירה.
5. באופן מעשי כשיבוא הנכרי אחר הפסח יבקש ממנו שישלם את החוב ואם אין לו יחזור ויקנה ממנו את החמץ. ואם הוא לא הגיע ביה"ד מחליט ונותנים רשות למוכרים להשתמש בחמץ על דעת שישלמו לנכרי אם יחליט להחזיק בחמץ עצמו. ( ראה "האלף לך שלמה" ס' רכ"א, וראה בשו"ת מהר"ש ענגיל חלק ב' ס' נ"ח מה הדין אם הנכרי התגייר בתוך פסח) אך רבים נוהגים לכתוב בשטר המכירה שאם לא ישוב הנכרי חוזר החמץ לרשות בעליו הקודמים מאותו הרגע ולא למפרע, כמובן.
על כן, חשוב ביותר שכאשר קונים אחרי הפסח בכל חנות המוכרת מוצרי חמץ, לשאול באדיבות על התעודה שהחמץ נמכר. יש המחמירים שלא לרכוש חמץ שנמכר לגוי בפסח, צריך לקחת בחשבון שישנן חנויות שמוכרות מיד לאחר הפסח דברים שנאפו לאחר הפסח ולאחר כחודש חודשיים מוציאים את התוצרת הישנה. מקפידים אלו יכולים להיעזר בתאריך הייצור שמופיע על האריזה דהיינו מוצרים שיוצרו החל מה- 26 לאפריל למניינם. אך ברוב המקרים מופיע קוד ייצור שעל פיו אפשר לדעת את תאריך הייצור. המספר הראשון בקוד מסמן את השנה ולכן כיוון שהשנה למניינם אנו בשנת 2011, המספר הראשון יהיה 1 (ישנם מפעלים הכותבים 11) שלושת הספרות האחרות מסמלות את מספר הימים שעברו מתחילת השנה האזרחית. השנה, אם מופיע מספר הגבוה מ- 116 זה מלאחר הפסח, דהיינו מתחילת השנה האזרחית עד איסרו חג פסח תשע"א עברו 116 יום. (ינואר-31 יום+פבואר- 28 יום+ מרץ- 31 יום+ איסרו חג חל ב-26 לאפריל למניינם). מפעלים מסויימים כותבים אח"כ גם את קוד המפעל והמשמרת. לנוחיותיכם בחלק ממדריכיכ הכשרות של הבד"צים ובספרו של ידידנו הרב משה ויא (בדיקת המזון כהלכה חלק א' מהדורה חדשה) מופיע לוח תמידי לחישוב קוד הייצור בקלות.
יחד עם זאת יש לזכור שהקוד מסמן את תאריך האריזה ולא תמיד את תאריך הייצור וכן אין הדבר אומר שכל המרכיבים יוצרו לאחר בפסח.
ידידנו הרב יעקב משה חרל"פ מ"אסם" אמר לנו שבאטריות המיובאות מאיטליה ולא מופיע בהם קוד ייצור, אפשר לחשב שתאריך האחרון לשיווק הוא בדיוק שנתיים מיום האריזה. וכן ש"אסם" בשנים האחרונות קונה אטריות שהיו בבעלות של גוי עד הגיעם ועליהם נרשם "נרכש בחו"ל שאינו יהודי לאחר הפסח".
ולסיום נביא שאלה מעניינת המובאת בשערי תשובה על הלכות "חמץ שעבר עליו הפסח":
"ופעם אחת ארע שאינו יהודי הקונה מרתף משקים הלך בימי הפסח בכל פעם למרתף והיה שותה ושכור, והמשקים היו יקרים שהיה עולה להפסד גדול, גם מדאגה בדבר שלא ירבה רעים וישתכרו עמו והאינו-יהודי עני, ודאגה בלב איש ישיחנה, ויעצתי לו..." ראו שם התשובות השונות...
באדיבות: כושרות יעוץ והכוונה בכשרות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









