ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
יש מגדולי ישראל, שהדגישו במיוחד את ההכנה למצוות, יש שהאריכו בהם ויש שקיצרו, אך בפסח, כולנו מאריכים בהכנות למצווה. מנקים, מקרצפים ומסירים כל בדל חמץ. לא כולם מתחילים בט"ו בשבט... אך וודאי שהכנותיו של פסח מרובות מההכנות לשאר החגים.
מצאנו גם מקורות הלכתיים לחשיבות ההכנות המרובות לפסח. מצאנו בגמרא (מגילה ד.) "משה תיקן להם לישראל, שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום – הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג". כלומר – החיוב ללמוד בענייני החג הוא בזמן החג.
לעומת זאת, מצאנו בגמרא (פסחים ו.) "שואלין ודורשין בהלכות הפסח, קודם לפסח, שלושים יום", אם כך המצווה היא ללמוד את ההלכות, שלושים יום לפני הפסח. והדברים סותרים?
עונה על כך הבית יוסף (תכט), שבכל החגים מספיק ללמוד בתוך החגים, אך בפסח צריך ללמוד שלושים יום קודם לפסח, לפי שהלכותיו מרובות והכנותיו מרובות, והלכות רבות צריך לקיים עוד לפני הפסח כביעור חמץ ועוד.
גם את קרבן הפסח מקריבים בערב פסח, ולעיתים כשמדובר בתנ"ך על פסח, יתכן והכוונה לערב פסח, הזמן שבו מקריבין את קרבן הפסח (עיין ר"ה יג. תוספות ד"ה דאקריבו). כך ששוב יש דגש על הזמן שלפני פסח, זמן ההכנה לפסח.
וכאן הבן שואל – למה בפסח יש דגש מיוחד על ההכנות והזמן שלפני פסח?
לשאלה זו, אפשר לצרף שאלות נוספות. מצאנו בהגדה, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". יש מצווה להגיד, לספר ביציאת מצריים. היינו מצפים, שהמצווה תהיה לספר רק על היציאה, אך המצווה היא להתחיל את הסיפור מהקשיים שהיו במצריים. למה לספר על תקופת 'ההכנות', תקופת הקשיים והשעבוד שקודם הגאולה, ולא להסתפק בסיפור הגאולה והפדות?
התשובה היא, כמובן, שלתקופה שהיינו במצריים יש חשיבות גדולה. הקדוש ברוך הוא שלח אותנו בברית בין הבתרים לתקופת שעבוד וקושי, כדי שנהייה שם בכור היתוך, שממנו נתחשל ונתעצם באופן הנכון, ומכוחו ניוולד כעם ונצא ברכוש גדול (תרתי משמע – רכוש גדול פיזי, והבניין החומרי והרוחני של העם).
עם ישראל במצריים דומה היה לעובר במעי אימו. באופן יחסי, העובר גדל במעי אימו, באחוזי גידול גבוהים בהרבה מכל חייו. הוא מתחיל כתא בודד, במשקל אפסי, ונולד במשקל של כמה קילוגרמים. וכך עם ישראל במצריים גדל מ – 70 נפש לעם של כמה מיליונים (כולל נשים וילדים). זה גידול לא פרופורציונאלי, והוא התרחש דווקא מתוך השעבוד, שמכוחו "בני ישראל פרו וישרצו". ואכן, בני שבט לוי, שלא השתעבדו, התרבו פחות מכולם.
מצריים היא כמו 'מיצרים', דומה היא לקיטור בסיר לחץ, שצובר עוד ועוד אדים מבפנים, וסופו לפרוץ בעוצמות. כך העם התעצם בכוחותיו, ופרץ בעוצמות אדירות.
זה עניין ההתחלה בגנות. וזה עניינם של ימי ההכנה לפסח. בימים אלו אנו עובדים קשה, אך עצם העיסוק בפסח וההכנות לפסח, יוצרים בנו תהליך פנימי של התמלאות בתכני החג, שבעזרת ה' יפרצו בכוחות גדולים ומבורכים בליל הסדר.
ואולי, יש כאן טעם נוסף לכך שהשבת שלפני פסח, נקראת 'שבת הגדול', לפי שאלו הימים בהם אנו גדלים.
שנזכה לחגוג השנה את הספח בגדלות, בבית מקדשנו ותפארתנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
