ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שבט תשס"ה
טיפול רפואי לכלב, המסייע בשמירה רפואית על חולה, בשבת
השאלה
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
17 - גדר חולה בשבת, איסור והיתר ופטור מתעניות
18 - כלב המסייע בשמירה רפואית על חולה, בשבת
19 - מכירת חמץ של חברה בבעלות נכרית מספקת לו את המזון
טען עוד
תשובה
א. כמו שציינת בשאלה, ודאי שעצם החשש לחייו של הכלב אינו מצדיק חילול שבת. כל הדיון הוא מצד הסכנה לחייו של הילד.
ב. הילד מוגדר כחולה שיש בו סכנה, אף-על-פי שכרגע הוא נושם כראוי, ורק אם יפסיק לנשום אז הוא יסתכן. זאת כיוון שאם לא ידעו בזמן, שהילד הפסיק לנשום, עלול להיווצר מצב שכבר אי אפשר להציל אותו, חלילה. לכן גם עכשיו הוא מוגדר כחולה שיש בו סכנה, ובלבד שהחשש שהוא יפסיק לנשום הוא סביר.
ג. אם יש אפשרות לרכוש מכשיר אלקטרוני המתריע במקרה שיש סכנה, יש לרכוש מכשיר כזה1, והוא ישרת את החולה גם כאשר הכלב יעדר מסיבה כלשהי2.
ד. אם אין מכשיר הדומה ביעילותו לכלב, מותר לחלל שבת כדי להציל את הכלב3.
ה. אם יש חשש מבוסס (על-פי חוות דעת רפואית) שאם הכלב ימות, הילד עלול להיכנס לחרדה וכד', ולהגיע לדום נשימה, גם אז מותר לחלל שבת כדי להציל את הכלב4.
_____________________________________________________
1 הגרש"ז אויערבך ("מנחת שלמה" סי' ז), חידש שבענייני פיקוח נפש בחולה שאין בו סכנה, אין חיוב לטרוח ולהרבות הוצאות כדי למעט בחילול שבת. הגרש"ז מביא שם כמה ראיות שבמקום פיקוח נפש השבת היא כחול, וממילא אין חיוב למעט בחילולי שבת. אבל יש לומר שזה דווקא במקום שכרגע נחוץ לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, ואז יש לשאול אם למעט בחילול שבת או לעשות את הפעולה באופן נוח יותר, ובזה פסק הגרש"ז שמעיקר הדין אין צורך למעט בחילול שבת. אבל בנדון דידן, כרגע אין צורך כלל בחילול שבת, שהרי ההורים יכולים להשגיח על הילד, ויש לומר שאין צורך כלל בחילול שבת – בכהאי גוונא פשיטא שאין לחלל שבת כלל.
הגרש"ז מביא ראיה מדין גחלת המונחת ברשות הרבים, שמותר לכבותה, ולשיטת הר"ח היינו אפילו כאשר עוברים בכיבויה על איסור דאורייתא של מצרף. והקשה הגרש"ז, שהרי יכול לעמוד ליד הגחלת ולהזהיר את העוברים ושבים שלא יתקרבו, אלא ודאי שבמקרה כזה לא חייבו אותו חכמים לטרוח, שהרי עושה בהיתר. על-פי זה פסק ב"שמירת שבת כהלכה" (סי' מא סע' כב): "חוטי חשמל שנפלו ברחוב ויש חשש שיגע בהם אדם – מותר להזעיק את חברת החשמל על מנת להפסיק את הזרם, ואין חיוב מעיקר הדין לעמוד שם במשך כל השבת כדי להתרות בבני אדם לבל יגעו בחוטים ויבואו לידי סכנה. ומכל מקום המחמיר לעמוד שם – תבוא עליו ברכה".
ולכאורה ראיה זו מועילה גם לענייננו, שהרי כאן אפשר היה להימנע מחילול שבת בכלל, שהרי אפשר לעמוד ליד הגחלת ולהזהיר את העוברים ושבים, ואפילו כך סובר הגרש"ז שאין צורך לטרוח הרבה כדי להימנע מחילול שבת.
2 אם הכלב נעשה חולה בליל שבת ועדיין לא קנו את המכשיר, וההורים יצטרכו להישאר ערים כל הלילה, יש לחשוש שהם ירדמו ולא יוכלו להשגיח על הילד – באותו הזמן מותר לחלל שבת כדי להציל את הכלב.
3 פשוט.
4 כעין מה שאמרו ביומא (פד ע"ב) "ראה שננעלה דלת בפני תינוק – שוברה ומוציאו, והזריז הרי זה משובח". והובא דין זה ברמב"ם (שבת פרק ב הל' יז) וב"משנה ברורה" (סי' שכח ס"ק לח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
