ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מרבים לדבר, ובצדק, על האתגרים שהמדינה שלנו ניצבת בפניהם. האיום מבחוץ על עצם קיומה לא פחת בשישים שנות קיומה, ויש הרבה סכסוכים פנימיים, עסקנות מבישה וקטנוניות במטרות ובמעשים שממלאים את התקשורת ואת תשומת הלב שלנו. אך יש היום יותר משישה מיליון יהודים שחיים במולדת, ובשבילי זה דבר מרענן להפליא לשמוע את המספר שישה מיליון יהודים בהקשר הרבה יותר שמח מהקשריו הרגילים לשואה. ההישגים של המדינה במעט יותר משישה עשורים של קיום באמת ובתמים מדהימים.
חלק ניכר מהשנאה והטינה נטולות ההיגיון שמכוונות כלפי ישראל נובעות מצרוּת עין ומקטנוניות. אין ספק שאדם חש פליאה כשהוא עוצר לרגע כדי להרהר במה שאומות אחרות השיגו בפרק זמן דומה. נביאי ישראל חזו שפלאים כאלה יתרחשו במסווה של מעשי אדם והישגים טבעיים. לשמוע על אירועים מופלאים זה דבר אחר, אבל לחוות אותם על בשרך ולחזות בהם במו עיניך זה כבר סיפור אחר לגמרי.
תמיד אפשר לדון בשאלה איך צריך לציין יום הולדת כזה. אנשים רבים מציינים את ימי ההולדת שלהם בעוגות, במסיבות ובשמחה, אחדים מעדיפים להתעלם מחלוף הזמן בחייהם, ואחרים ממתינים שיגיע איזה מספר קסום של שנים כדי לציין את יום הולדתם. מדינת ישראל מציינת את יום הולדתה בטקסים מוגדרים, אך כמו בכל חגיגה שצורתה נקבעה באופן רשמי, חסרות בה לפעמים הספונטניות וההתלהבות שמאפיינות שמחה כזאת. ייתכן שעצם ההכרה באירוע היסטורי זה והפנמת קיומו של מאורע מכריע זה בסיפור החיים של העם היהודי הם כשלעצמם דרך מספיקה לציין את הקמת המדינה. אם היהודי כפרט איננו חש בתודעתו את ייחודו של המאורע, אזי שום טקס רשמי לא ימלא את החלל הזה. במילים פשוטות, כפי שאמר הלל, "אם אין אני לי, מי לי?" אם אנשים לא חשים את הקיום וההצלחה של מדינת ישראל ברמה הרגשית והרוחנית אלא רק ברמה אובייקטיבית וחיצונית, אזי, לדעתי, כל העניין מחטיא את המטרה.
קוצר הראייה הזה, יותר מכל דבר אחר, הוא מה שמזין את הגישה ואת ההתנהגות של השמאל היהודי האנטי-ישראלי, ושום טקסים ציבוריים או אירועים רשמיים לא יוכלו לשנות אמונה כוזבת כזאת.
הנביא יחזקאל הזהיר את העם היהודי לפני 2,500 שנה שלא לחשוב שהם דומים לאומות אחרות. יום העצמאות של מדינת ישראל איננו דומה ליום הבסטיליה, ליום קנדה או לארבעה ביולי בארה"ב. ברגע שיום העצמאות שלנו עובר למעמד של ימי עצמאות של עמים אחרים, הוא מאבד את כל המשמעות הרוחנית והרגשית שלו. בתפיסה כזאת, גם עצם קיומה של מדינת ישראל הופך ל"שגיאה", טעות בדרך, החלטה לא נבונה.
לאנשים יש זיכרון קצר, ו-63 שנים הם זמן ארוך לרוב בני האדם. חוסר היכולת ללמד את לקחי העבר שהביאו להקמת מדינת ישראל והצילו את העולם היהודי משפל חסר תקדים אחרי השואה הוא אחד הכישלונות הגדולים של החברה בישראל ושל מערכות החינוך שלה. שוב, שום טקס ממלכתי, ויהיה מרשים ופזרני במראהו ובעלותו ככל שיהיה, לא יעזור לתקן את המצב המצער הזה. יש צורך בחינוך שיכול להגיע ללבו של היהודי ולא רק למוחו ולעיניו. במשך אלפי שנים היה חינוך כזה, חינוך שעבר מדור לדור. יש צורך להחיות אותו בחברה שלנו היום.
ביום העצמאות של מדינת ישראל מחלקים את פרס ישראל לאנשים שהגיעו להישגים בתחומי האמנות, המדע, רווחת הציבור ומנהיגות בקהילה. אני סבור שפרס ישראל האמיתי צריך להינתן לאדם שחש את מדינת ישראל בלבו וברוחו בכל ימות השנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
