ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אונאה ומקח טעות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לאחר כשנה מקנית הרכב התברר במהלך הטסט השנתי שמנוע הרכב מזויף. האם יש מקום לטענת מקח טעות בבית דין רבני ולקבל בחזרה את כסף הרכישה וכסף שהושקע ברכב במהלך השנה הנ"ל?
תשובה:
יש כאן מקח טעות והקונה יכול לבטל את המקח ולקבל את סכום הקניה, וכן את ההוצאות שהוציא על השבחת הרכב (כדין יורד לשדה חברו ברשות 1 ). אך יש לקזז מהסכום הנ"ל את ההנאה שנהנה הקונה מהשימוש ברכב בתקופה שהרכב היה אצלו, וכן את הבלאי של הרכב בתקופה הזו. את ההנאה של הקונה מהשימוש ברכב יש לאמוד כך, כמה הקונה היה מוכן לשלם לשכור רכב כזה בדיוק למשך התקופה הזו במקום לקנות רכב אחר (שהרי יש יתרונות לשכירות רכב כגון שאין צריך לשלם לבעלים את ערך ירידת שנתון הרכב). האמת היא שקשה לאמוד את ההנאה ללא ידיעת הפרטים כגון מצב הרכב המדויק, ומצבו האישי של הקונה, ולכן כדאי שתגיעו לפשרה לגבי תימחור ההנאה של הקונה מהשימוש ברכב, אם לא תגיעו לפשרה מוסכמת פנו לבית הדין שיכריע בעניין.
לסיכום: המקח בטל, ועל המוכר לשלם לקונה לפי החישוב הבא: מחיר הקניה + ההוצאות שהוציא להשבחת הרכב, ולקזז מזה את: בלאי רכב + ההנאה שנהנה הקונה מנסיעה ברכב בתקופה הזו.
מקורות וביאורים:
א. דיני אונאה וביטל מקח במומים מבוארים בשו"ע חושן המשפט סימן רל"ב. מנוע מזויף הוא בוודאי נחשב מום כיוון שאין הוכחה על כשירותו וגם אינו מאושר על ידי משרד התחבורה, ובעל הרכב לא יעבור טסט עם מנוע כזה (עיין שם סעיף ו' שהגדרת דבר כמום תלוי בהסכמת בני המדינה). ההלכה היא שאם מיד כשגילה הקונה את המום פנה למוכר כדי לבטל את המקח, המקח בטל (שם סעיף ג'). כמו כן, המוכר אינו רשאי לומר לקונה שישאיר אצלו את החפץ וישלם לו כפיצוי את ההפרש שנגרם מהמום אלא חייב להשיב לו את כל כספו (שם סעיף ד').
ב. ההוצאות שהוציא הקונה להשבחת הרכב מגיעות לו בחזרה שהרי דינו כיורד לשדה חברו ברשות, ואם השבח שהשביח את הרכב גבוה מן ההוצאות נוטל את גובה השבח. וכך נפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן שע"ה סעיף ד': "היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאה, ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבח".
ג. ברם, ברור שהקונה צריך לשלם על מה שנהנה מן הרכב, כמבוא בסימן רל"ב סעיף ט"ו: "המוכר קרקע לחבירו ואכל פירותיה, ולאחר זמן נראה לו בה מום, אם רצה להחזיר הקרקע לבעלים מחזיר כל הפירות שאכל. ואם היה חצר ודר בו, צריך להעלות לו שכר ".
ד. את ירידת ערך השנתון אין צריך הקונה לשלם משום שהמוכר ידע מהמנוע הבעייתי, ועל ידי המכירה הזיק את עצמו. כך עולה מעיון בנתיבות המשפט שם (סוף ס"ק ה') שכתב "אפילו בגברא דלא עביד למיגר רק שהחצר קיימא לאגרא [עיין סימן שס"ג סעיף ו'], אף שהמוכר הזיק את עצמו דאם היה מודיעו היה יכול להשכירו, מכל מקום כיון שדר בו בלא בדיקה אחר המום חייב הלוקח לשלם דחשיב כאילו הוא המזיק מדעת". כלומר היכן שהלוקח לא פשע בכך שלא בדק את המום, כגון בנידון שלנו שלא בדק אם המנוע מזויף והמוכר לא הודיעו, הרי שהמוכר הזיק את עצמו ועליו לשאת בנזקים כגון ירידת ערך שנתון הרכב.
^ 1.עיין לעיל שאלה י"ג "את מי צריך לתבוע" בהרחבה בעניין האם יש דין יורד ברשות במקח טעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
