ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצאתי שטר של מאתיים שקל במכולת, ואז שאל מישהו את הקופאי האם נמצאו שם ארבע מאות שקלים שאולי אבדו לו שם. האם יש חיוב השבה?
תשובה:
א. סכום הכסף הוא סימן (מניין הוי סימן, עיין שו"ע חו"מ סימן רס"ב, ג').
ב. המוצא אבידה שאין בה סימן בחנות, אם נמצא ברחבי החנות ולא על שולחנו של המוכר הרי ששייך למוצא ולא לבעל החנות משום שכיון שדרך האנשים מבחוץ להיכנס ולצאת לחנות, הרי שדין החנות כדין רשות הרבים. (עיין משנה ב"מ דף כ"ו ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ס, ה').
ג. אם יש סימן באבידה שנמצאה בחנות, נחלקו הפוסקים: האם הדין במשנה אמור רק בחנות שרוב הקונים שם הם גויים או אפילו בחנות שרוב הקונים הם ישראל. לדעת הרא"ש אפילו ברוב ישראל יש ייאוש בעלים והמוצא אינו צריך להכריז, ולדעת הרמב"ם ברוב ישראל צריך המוצא להכריז כיון שאין ייאוש בעלים.
ד. במקרה שלנו, סכום הכסף הנמצא הוא פחות ממה שאומר המאבד, ולכן לכאורה אינו נחשב סימן. אמנם יש מקום להסתפק שמא שטר זה שנמצא היה חלק מן הסכום שאבד (ניתן לברר ע"י שישאל את המאבד באיזה אופן היו לו הארבע מאות שקל, ואם יאמר שהיו לו ד' שטרות של מאה ש"ח ודאי שאין שטר המאתיים שייך לו). אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים מסתבר שהשטר שמצאת אבד לו, וסיכוי קטן שהשטר שמצאת אבד למישהו אחר בדיוק באותו הזמן.
ה. שאלה נוספת שיש לדון בה היא האם אנו אומרים שנחשב שהתייאש למרות שכעת תובע הכסף מן הקופאי. הגמ' (ב"מ כ"ו ע"ב) אומרת שאם אבד מטבע לאדם בחול, ואדם אחר מצא אותו, למרות שאחר כך המוצא רואה שהמאבד חזר עם מסננת לחפש את המטבע בחול, הדין הוא שאינו חייב להחזיר לו כי ברור שהוא התייאש, למרות שממעשיו נראה שלא התייאש אלא שסובר כשם שנפל ממני כך נפל מאחרים ואולי אמצא אחד מהם (וכן נפסק בשו"ע חו"מ רס"ב, י"ד). לכן גם במקרה שלנו, למרות שנראה שלא התייאש שהרי בא לקופאי ושאל אם מישהו מצא ארבע מאות שקל, יש להניח שהתייאש, אך מאידך אולי באמת לא התייאש ואינו דומה לאיבד מטבע בחול ששם סבירות קלושה למצוא המטבע ואילו במקרה שלנו בוודאי שמישהו מצא ויש סיכוי שהוא ישר ויחזיר האבידה, ולכן יש לנו ספק האם התייאש.
ו. גם היכן שאין חובת החזרה מן הדין, יש להחזיר לפנים משורת הדין.
מסקנה למעשה:
1. לברר שבאמת איבד שטר של מאתיים שקל (לשאול אותו בצורה סתמית כיצד היו השטרות שאיבד ולא באופן שיוכל להבין שמצאת שטר של מאתיים שקל).
2. אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים שקל מאחר וישנו ספק האם התייאש, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולתת לו את השטר. אם כבר הלך ואין אפשרות לאתרו אתה רשאי להשתמש בכסף, אך תרשום לעצמך לזיכרון שמצאת מאתיים ש"ח כדי שאם יבוא המאבד תזכור לתת לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
