ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
השכרתי בשנת תשס"ז דירה לפלוני בחוזה כתוב וחתום. בסיום השנה הארכנו בעל פה את השכירות לשנה נוספת. האם ההסכם בעל פה תקף כמו חוזה כתוב וחתום וחלים עליו כל החובות של שני הצדדים כפי שהיו כתובות שנה קודם?
תשובה:
אם בתום תקופת השכירות הראשונה הארכתם את השכירות בעל פה לזמן קצוב ומוסכם ואף אחד מן הצדדים לא העלה דרישה לשינוי תנאי החוזה, ולאחר הסיכום בעל פה השוכר המשיך לדור בדירה, הרי שדעת שניכם להמשיך כפי התנאים והחיובים שנהגו עד עתה ובעצם החוזה הכתוב הקודם מחייב אתכם אף כעת.
המקור לדברים הוא בסימן שי"ב בשו"ע חלק חושן המשפט, העוסק בהלכות שוכר. בסעיף ט' (שם) הנידון הוא על שינוי מחיר השכירות מצד אחד הצדדים, ופוסק השו"ע שתביעה לשינוי כזה יכולה לבוא רק אם היתנו קודם שתם זמן השכירות הראשון וז"ל "אבל אם עמדו בסתם, מסתמא דעתם היה על השכר הראשון". ומנושא גובה מחיר השכירות ניתן ללמוד שהוא הדין גם לשאר החיובים והתנאים שבין שוכר למשכיר.
הרחבה:
הדין מובא בשו"ע אך אין מקור מפורש בגמרא, אמנם הגר"א (ס"ק י"ט) מביא שני מקורות להוכיח את הדין:
א. תוספתא מסכת קידושין פרק ב': "זה אומר במנה וזה אומר במאתים, והלך זה לביתו וזה לביתו, ואחר כך תבעו זה את זה. אם הלוקח תבע את המוכר ייעשו דברי מוכר, ואם המוכר תבע את הלוקח ייעשו דברי לוקח".
הרי"ף והרא"ש למדו מהתוספתא את העיקרון שאם דובר על מחיר או פרט מסוים ונפרדו, ולאחר זמן נפגשו ועשו המקח ללא דיבור, הרי שעשו על דעת ראשונה למרות שלא הזכירו זאת במפורש.
ב. כתובות (צ' ע"א): "מתניתין: קטן שהשיאו אביו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה, גר שנתגיירה אשתו עמו - כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה".
והתוספות ד"ה "לא שנו אלא מנה ומאתים", הקשו כך:
"ואם תאמר אם כן מאי קמ"ל מתניתין שעל מנת כן קיימה, אפילו לא כתב לה מעולם יש לה כתובה?...ויש לומר דאשמועינן היכא דנשאה בתולה אף על גב דכשגדלה או נתגיירה כבר היא בעולה, אפילו הכי יש לה כתובה מאתים, שעל מנת כן קיימה שיהא עכשיו כתחלת נישואיה".
כלומר, התוס' מבאר לנו שהחידוש בדין הוא שכיון שהבעל המשיך לחיות עם אשתו גם לאחר שחל שינוי במעמד שלה, וכעת מן הדין היא ראויה לכתובה של מנה מכיון שאינה בתולה, מכל מקום שתיקתו בשעת הנישואין מורה על כך שהסכים להמשיך את חיוב הכתובה הראשון שעמד על מאתיים, וכדין בתולה.
הציץ-אליעזר (חלק ה' סימן ל' ד"ה וחשבתי לומר) מתייחס לדין השו"ע שהזכרנו, לפיו המשכיר שהניח את השוכר להמשיך לגור לאחר פקיעת החוזה, דעתו על השכר הראשון, ומעיר שלא תמיד הדין כך:
"וחשבתי לומר, דזהו דוקא כשהשוכר שכר את הבית בסתמא בלי זמן קצוב, אבל אם שכרו לזמן קצוב וכלה הזמן ורק המשכיר מניח אותו להמשיך לגור, או שהוא ממונע מלהוציאו על פי החוק הממשלתי כפי שהוא כאן בארץ גם לפני יציאת החק החדש, בכהאי גונא מכיון שכבר עבר הזמן הקצוב לשכירות גם השו"ע יודה שאפילו בעמדו בסתמא לא אמרינן דהיה דעתם על השכר הראשון מכיון שכבר כלה הזמן ההוא, ויכול שפיר להוסיף לו על השכר למפרע מאז שכלה הזמן או מאז שהורשה לו להוסיף על השכר גם בעמדו זמן מה בסתמא".
העולה מן הדברים הוא שאנו אומרים שדעתם על השכר הראשון דווקא אם לא הסתיים החוזה, או שהסתיים וחתמו בכתב או סיכמו בעל פה חוזה חדש לזמן קצוב נוסף. אולם אם הסתיים החוזה הראשון ולא חתמו על חוזה חדש, והשוכר המשיך לגור בדירה ללא דין ודברים עם המשכיר, יכול המשכיר לדרוש שכר גבוה יותר גם על החודשים הקודמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
