ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"רבי חנינא בן גמליאל אומר: לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד, אלא כדרך שחלוקין בחומש שני" (לו ע"א ע"ב).
מסביר רש"י במקום : "לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים - כלומר לא כדרך שסדורים בחומש הפקודים הוא ספר וידבר שנסדרו בראשו אלה שמות האנשים אשר יעמדו וגו' (במדבר א). בחומש שני - בתחילת ואלה שמות ראובן שמעון לוי ויהודה ויששכר וזבולון באחד מהן בשני בנימין דן ונפתלי גד ואשר ויוסף".
מצינו אם כן שלש שמות לחומש הרביעי: ספר הפקודים, ספר וידבר וספר במדבר. השם שבחר התנא "חומש הפקודים" בודאי קשור לשני המפקדים המופיעים בספר, הראשון בתחילת פרשת במדבר, המתוארך לראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והשני המופיע בפרשת פנחס שנערך לפני הכניסה לארץ, ואם כך הוא מבטא את היותם נושא מרכזי בספר. השם "חומש וידבר" הוא כנראה "שם טכני" המבוסס על המלה הראשונה בספר. אבל יש לנסות להבין את פשר השם "חומש במדבר" ולבדוק האם יש לו משמעות מיוחדת. מדברי כמה מגדולי ישראל נראה שאכן כך הוא הדבר.
הרמב"ן בפתיחה לספר כותב :"כולו במצות עשה שנצטוו בהם בעמדם במדבר ובניסים הנעשים להם...".
גם בהקדמת האברבנאל מצינו "בא הספר הרביעי לספר סדר הנהגת העם איך היה במדבר..."
ובהמשך דבריו שם גם מודגש "כל תלאותיהם בהיותם במדבר...".
ננסה לעמוד בקצרה על טבעו של המדבר והיחס אליו מצד הקב"ה ועם ישראל.
בפרק כ פס' ה מתלונן העם "ולמה העליתנו אל המקום הרע הזה" ובדברים פרק ח פס' טו מוגדר הוא "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". גם בפרשת האזינו מצאנו "ימצאהו בארץ מדבר בתוהו ילל ישמן". מצד שני דווקא במדבר ניתנה התורה וכך מסבירים חז"ל במדרש "אמר הקב"ה זה המדבר טוב מכל המדינות כאן אני בונה לי אכסניא" (תנחומא במדבר ב).
צריך להסביר כי אמנם התורה ניתנה על מנת שיקיימוה במקום ישוב בארץ ישראל. נתינתה לעומת זה הייתה צריכה להיות דווקא במדבר. חז"ל קבעו "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה" (תנחומא פרשת בשלח סימן כ).
על הפסוק "המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה" (ירמיה ב' לא) דורשים חז"ל :
"...אמר הקב"ה לישראל על שאמרתם למשה למה העליתנו ממצרים להמית במדבר וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם.. שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם ... שבזכות משה הייתם אוכלים את המן ... ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד ... והבאר בזכות מרים" (במדבר רבה פרשה א ד"א וידבר).
כלומר המדבר הנראה במבט אנושי כמקום "מקום רע" יכול להפוך ברצון ד' ל"אכסניה של הקב"ה" הדבר תלוי בדרגתינו.
חז"ל אמרו על הפסוק "מי זאת עלה מן המדבר" (שיר השירים ג' ו): "עילויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר" (שיר השירים רבה פרשה ג ד"ה מי). המלה "עולה" מתפרשת לשני צדדים גם כהתעלות וכהתרוממות וגם כהסתלקות. (עיין גם קונקודנציה חדשה שורש ע.ל.ה). את השהות במדבר יש לנצל לסילוק ההנהגות הפסולות שרכשו במצרים, וגם להתעלות בקיום התורה כהכנה לדורות, יש לנצל את הקמת המשכן שיסודו במדבר כיסוד למקדש ד' בארץ ישראל, לדורות. כך גם יידרש הפסוק "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר י"ד לה) יתמו -מלשון תמימות ושלמות, ימתו -בבחינת יפטרו מהמטען השלילי אותו רכשו במצרים.
אנו שלא זכינו להתארח ב"אכסניית המדבר" נתפלל שנזכה להנות ממעלותיה של ארץ ישראל ולהגיע בה לשלמות הנכספת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









