ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מר אבנר, פרסם את דירתו להשכרה. בני הזוג פינקלשטיין, שבאותם ימים עדיין גרו בחו"ל, שמעו על הדירה באמצעות ידידה בארץ. הידידה ראתה עבורם את הדירה, ולאחר שביקשו לשכור אותה, העבירה להם את החוזה לחתימה. היא דרשה ממר אבנר, בשם הנתבעים שיותקן בדירה כיור כפול. הנתבעים שתכננו לעלות לארץ בסוף הקיץ, חתמו על הסכם השכירות בהיותם בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שכירת הדירה, שילמו על חודשים מגורים, בהם עדיין היו בחו"ל. על פי ההסכם, עם הגיעם לארץ יפקידו השוכרים סכום השווה לשני חודשי שכירות במזומן, כבטחון.
עם הגעת בני הזוג פינקלשטיין לארץ ולדירה, היה מתח רב בעקבות תגובה קשה של מר אבנר בשיחת טלפון כאשר השוכרים, שהם חוזרים בתשובה, העלו את השאלה האם הכיורים הנפרדים שהותקנו, עומדים בדרישות ההלכה. לאחר יומיים, הגיע מר אבנר לדירה המושכרת ופגש את משפחת פינקלשטיין. הוא דרש את אשר הגיע לו על פי החוזה, תשלום סך של שני חודשים כפיקדון. הנתבעים בקשו לתת לו צ'ק מחשבון חו"ל, אך מר אבנר סירב לקבל את הצ'ק וטען שהם אמורים לתת לו את הסכום במזומן או לפחות בצ'ק ישראלי. עניין זה הגביר את המתח בין הצדדים.
בימים הסמוכים יצרו מר אבנר ואשתו קשר תכוף עם בני הזוג פינקלשטיין, תוך שהם עומד על הדרישה לקבל כסף מזומן כפיקדון, באשר הוא חש שהם מנסים לרמות אותו וביכולתם להשיג כסף מזומן, כאמור בחוזה. ואילו השוכרים טענו שעדיין אין להם חשבון ישראלי. בנוסף, הם עשו מאמצים להעביר כסף מחו"ל. בני הזוג פינקלשטיין, טוענים שבמהלך השיחות הם הרגישו מאוימים, פגועים ולחוצים, הן מהניסוחים והן מהטון בו דברים נאמרו.
מר אבנר טוען שדרש בתוקף את אשר מגיע להם על פי החוזה, אך ללא צעקות וללא איומים.
הנתבעים, שלדבריהם חשו מאוימים, התייעצותו עם הרב ד', ועורך דין. בעקבות ההתייעצות יצר עורך הדין קשר טלפוני עם מר אבנר, והודיע לו שלאור התנהגותו הנתבעים יעזבו את הדירה.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
111 - בשיפוצים - ב'
112 - בעל הבית דוחק - א'
113 - בעל הבית דוחק - ב'
טען עוד
בפועל - לאחר שבועיים מיום הגיעם לארץ בהם עשו שימוש בדירה, עזבו בני הזוג פינקלשטיין את הדירה והודיעו על כך למר אבנר באמצעות עורך דינם ובמסגרת זו הודיעו שהמפתח נמצא אצל עורך הדין. מר אבנר, באמצעות עורך דינו, הודיע שמבחינתו, התובעים מחויבים לחוזה באופן מלא.
לטענת מר אבנר, למרות מאמציו למצוא שוכרים חלופיים, עמדה הדירה ללא שוכרים תקופה של 4 חודשים. התובע דורש החזר הפסדיו - דהיינו דמי שכירות של ארבעה חודשים.
בני הזוג פינקלשטיין טוענים שעזבו את הדירה כדין, שכן חשו מאוימים, ולא ניתן לחיות בדירה שכורה במצב כזה. בנוסף, לטענת בא כוחם השכירות כלל אינה תקפה: מסוגית הגמרא בעניין של "עייל ונפיק אזוזי", רואים שאם המוכר דורש את קבלת התמורה והוא אינו מקבל אותה בזמנה, העסקה בטלה. לטענו, כשם שנאמרה ההלכה במכירה, כך גם בשכירות, ועל כן העסקה בטלה. בנוסף, ציינו בני הזוג מספר פעמים, שהתובע לא חתם על חוזה השכירות.
נדון בשתי סוגיות - דין 'עייל ונפיק אזוזי', והזכות לעזוב את הדירה המושכרת בשל התנהגות לא נעימה של המשכיר.
דיון:
תוקפה של השכירות:
קרקע נקנית בכסף, שטר וחזקה, הן לגבי מכירתם1 והן לגבי שכירותם2. תשלום ראשון ניתן, ושוכרים נכנסו לדירה, על כן אין כלל מקום לדיון בשאלה הקניינית הבסיסית ולמעשה אין כל משמעות לשאלה האם מר אבנר חתם בפועל על הסכם השכירות.
סוגיית הגמרא, עליה מבקשים הנתבעים להתבסס, מתייחסת למציאות בה אדם שמוכר נכס, "עייל ונפיק אזוזי"3 - דהיינו 'נכנס ויוצא' מבית הקונה באופן רציף ודורש את כסף התמורה באופן מיידי. כאשר המוכר לחוץ לקבל כספו סמוך לרכישה והקונה דוחה אותו, בתנאים מסוימים המכר בטל למרות שנעשה מעשה קניין ולמרות נכונות של הקונה לשלם עתה, בשעת התביעה את הסכום באופן מיידי.
הסיבה לביטול המקח היא בשל ההנחה שבעובדה שהמוכר 'יוצא ונכנס', לקבל מעותיו סמוך למכירה : "גלי דעתיה דזוזי אנסוהו למכור, וכיון דלא יהיב ליה זוזי בשעת דחקו, אדעתא דהכי לא זבין ליה" (רש"י). דהיינו, מתברר שהסיבה שבחר למכור את הנכס נבע מצורך מיידי לכסף התמורה, וכיוון שהתשלום לא ניתן בשעת הצורך, המוכר יכול לחזור בו. במקרה כזה נפסק, שגם הקונה יכול לחזור בו מהעסקה, שכן התברר שלא הייתה גמירות דעת של המוכר4. אם כן, טוענים הנתבעים, מכיוון שהתובע דרש את כספו שוב ושוב, התברר שהקניין תלוי ועומד עד שיקבל התובע כל כסף זה, ואם כן, הנתבעים יכולים גם הם לחזור בהם מהסכמתם לשכור הדירה לשנתיים.
אולם, לא נראה שאפשר להשתמש במושג הזה במקרה שלנו:
ראשית, כאשר מדובר על כסף שניתן כבטחון, לא ניתן כלל לטעון שמטרת העסקה הוא קבלת תמורה זו - שכן היא לא נועדה כלל לשימוש המשכיר. בעניינו, כסף התמורה עבור המגורים, ניתן בעיתו ובזמנו.
בנוסף, באופן כללי, לא מצאנו בפוסקים יישום של דין 'עייל ונפיק אזוזי' בהקשר שכירות, ואכן, היישום בשכירות פחות מסתבר: דין עייל ונפיק אזוזי יוצא מנקודת הנחה שאדם לא שש לוותר על הבעלות שיש לו על נכס. לעומת זאת, לגבי שכירות, בה הבעלים אינו מוותר על הנכס, אלא עושה שימוש ברכוש שאינו צריך אותו לצרכיו האישיים כרגע, ומעביר אותו לאחר רק באופן זמני, כדאי לו העסק גם על הצד שהתמורה מתמהמהת.
זאת ועוד, בשכירות, התשלומים בדרך כלל פרוסים על פני תקופה ארוכה. נציין שגם ביחס למכירה, נחלקו הפוסקים, האם שייך עייל ונפיק אזוזי, כאשר מוסכם מראש על תשלום דחוי. השו"ע5 פוסק שאומרים את זה רק אם "הדיין רואה שהוא דחוק למעות".
בנוסף לפי מנהג המדינה ודינא דמלכותא, הסכם שכירות חתום מחייב את הצדדים, ואיחור קל בתשלום של השוכר אינו עילה לבטל את התחייבותו של מי מהצדדים.
נמצא, שדרישת הכספים שלא התממשה, אינה עילה לביטול ההסכם מדין עייל ונפיק אזוזי.
בגליון הבא נדון בטענה של ההטרדה הנפשית, והאם יש בה כדי לבטל את חיוב השוכרים לחוזה.
1 קידושין דף כו ע"א
2 בבא מציעא צט ע"א
3 בבא מציעא עז ע"ב
4 שולחן ערוך חושן המשפט סימן קצ סעיף י', וש"ך ס"ק ז שמדמה לסימן רכז סעיף ד'.
5 חו"מ סי' קצ סע' טו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
