ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"רבי חנינא בן גמליאל אומר: לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד, אלא כדרך שחלוקין בחומש שני" (לו ע"א ע"ב).
מסביר רש"י במקום : "לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים - כלומר לא כדרך שסדורים בחומש הפקודים הוא ספר וידבר שנסדרו בראשו אלה שמות האנשים אשר יעמדו וגו' (במדבר א). בחומש שני - בתחילת ואלה שמות ראובן שמעון לוי ויהודה ויששכר וזבולון באחד מהן בשני בנימין דן ונפתלי גד ואשר ויוסף".
מצינו אם כן שלש שמות לחומש הרביעי: ספר הפקודים, ספר וידבר וספר במדבר. השם שבחר התנא "חומש הפקודים" בודאי קשור לשני המפקדים המופיעים בספר, הראשון בתחילת פרשת במדבר, המתוארך לראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והשני המופיע בפרשת פנחס שנערך לפני הכניסה לארץ, ואם כך הוא מבטא את היותם נושא מרכזי בספר. השם "חומש וידבר" הוא כנראה "שם טכני" המבוסס על המלה הראשונה בספר. אבל יש לנסות להבין את פשר השם "חומש במדבר" ולבדוק האם יש לו משמעות מיוחדת. מדברי כמה מגדולי ישראל נראה שאכן כך הוא הדבר.
הרמב"ן בפתיחה לספר כותב :"כולו במצות עשה שנצטוו בהם בעמדם במדבר ובניסים הנעשים להם...".
גם בהקדמת האברבנאל מצינו "בא הספר הרביעי לספר סדר הנהגת העם איך היה במדבר..."
ובהמשך דבריו שם גם מודגש "כל תלאותיהם בהיותם במדבר...".
ננסה לעמוד בקצרה על טבעו של המדבר והיחס אליו מצד הקב"ה ועם ישראל.
בפרק כ פס' ה מתלונן העם "ולמה העליתנו אל המקום הרע הזה" ובדברים פרק ח פס' טו מוגדר הוא "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". גם בפרשת האזינו מצאנו "ימצאהו בארץ מדבר בתוהו ילל ישמן". מצד שני דווקא במדבר ניתנה התורה וכך מסבירים חז"ל במדרש "אמר הקב"ה זה המדבר טוב מכל המדינות כאן אני בונה לי אכסניא" (תנחומא במדבר ב).
צריך להסביר כי אמנם התורה ניתנה על מנת שיקיימוה במקום ישוב בארץ ישראל. נתינתה לעומת זה הייתה צריכה להיות דווקא במדבר. חז"ל קבעו "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה" (תנחומא פרשת בשלח סימן כ).
על הפסוק "המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה" (ירמיה ב' לא) דורשים חז"ל :
"...אמר הקב"ה לישראל על שאמרתם למשה למה העליתנו ממצרים להמית במדבר וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם.. שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם ... שבזכות משה הייתם אוכלים את המן ... ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד ... והבאר בזכות מרים" (במדבר רבה פרשה א ד"א וידבר).
כלומר המדבר הנראה במבט אנושי כמקום "מקום רע" יכול להפוך ברצון ד' ל"אכסניה של הקב"ה" הדבר תלוי בדרגתינו.
חז"ל אמרו על הפסוק "מי זאת עלה מן המדבר" (שיר השירים ג' ו): "עילויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר" (שיר השירים רבה פרשה ג ד"ה מי). המלה "עולה" מתפרשת לשני צדדים גם כהתעלות וכהתרוממות וגם כהסתלקות. (עיין גם קונקודנציה חדשה שורש ע.ל.ה). את השהות במדבר יש לנצל לסילוק ההנהגות הפסולות שרכשו במצרים, וגם להתעלות בקיום התורה כהכנה לדורות, יש לנצל את הקמת המשכן שיסודו במדבר כיסוד למקדש ד' בארץ ישראל, לדורות. כך גם יידרש הפסוק "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר י"ד לה) יתמו -מלשון תמימות ושלמות, ימתו -בבחינת יפטרו מהמטען השלילי אותו רכשו במצרים.
אנו שלא זכינו להתארח ב"אכסניית המדבר" נתפלל שנזכה להנות ממעלותיה של ארץ ישראל ולהגיע בה לשלמות הנכספת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









