ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם אני מקבל גמרא מחבר במתנה ולומד בה, והאמת שזה נקנה עם כסף גנוב, זה נחשב למצוה הבאה בעבירה ללומד כשהוא לא יודע שזה נקנה עם כסף גנוב? אותו הדבר עם משכורת ששולמה לי מכסף גנוב, האם מותר לי להשתמש בכסף אם לא יודעים שזה גנוב?
תשובה:
התשובה בקצרה: מותר לך להשתמש בספר או בכסף.
התשובה בהרחבה:
א. אם אינך יודע שמדובר בכסף גנוב אין שום בעיה, ואין עליך לחשוש כך סתם שמא מדובר בדבר מעין זה אלא אם כן יש לך מידע כלשהו לבסס את חששך.
ב. נשאר לדון לעצם העניין מה הדין בשאלות הנ"ל אם ידוע לך שאכן הכסף גנוב. לגבי המשכורת שהתקבלה מכסף גנוב נראה שמותר להשתמש, מטעם שיש כאן ייאוש בעלים ושינוי רשות (ע"י שהכסף עבר מהגנב לרשות מקבל המשכורת), ולכן מן הדין המקבל קנה לגמרי לרשותו את הכסף. (עיין בשו"ע חושן משפט סימן שס"ב סעיף ג').
ג. לגבי הספר, אם למקבל ידוע שנקנה מכסף גנוב, לכאורה היה מקום לדון לאסור על המקבל להשתמש בספר. הסיבה לכך היא, שכל זמן שהכסף לא יצא מיד הגזלן לרשות אחרת הכסף עדיין שייך לנגזל, ואם כן כאשר הגזלן רוצה לקנות את הספר בכסף הזה הרי הוא קונה בכסף שאינו שייך לו והמכירה אינה תקפה, והספר נשאר שייך למוכר. על זה יש להשיב ולומר, ראשית, מה שקונה אינו הכסף אלא המשיכה, ואם משך את הספר קודם ששילם הרי שקנאו במשיכה ולא ע"י המעות. שנית, גזלן שקידש אשה במעות שגזל, הדין הוא שהאשה מקודשת. וקשה: מדוע האשה מקודשת הרי הכסף עדיין לא יצא מרשות הנגזל, ואם כן מדוע הגזלן יכול לעשות קניין קידושין באשה ע"י כסף שאינו שייך לו? האבני מילואים (סימן כ"ח ס"ק ד') מבאר על פי הרשב"א והריטב"א, שאנו אומרים שהקניין ויציאת הכסף מרשותו באים כאחד (כמו בגזל ונתייאשו הבעלים והקדיש, קדוש), ואם כן אף כאן נוכל לומר כך.
ד. גם על הצד שהקניין לא הושלם, והחפץ עדיין נחשב שייך לנגזל, להלכה אין מצד מי שלא גזל בעצמו את האיסור של 'מצווה הבאה בעבירה'. הדברים מתבארים בשו"ע או"ח בסימן תרמ"ט, שם לגבי לולב גנוב כותב המחבר בסעיף א' כך: "ויש מי שאומר דלא נפסל גזול וגנוב אלא לגנב ולגזלן עצמו, אבל לאחרים כשר בשאר הימים, חוץ מיום ראשון". ביאור הדברים הוא שבלולב גנוב אי אפשר לצאת ידי חובה ביום הראשון של סוכות משום דכתיב "ולקחתם לכם" משלכם, וכל עוד שלא היה יייאוש ושינוי רשות הלולב נשאר שייך לבעליו הראשונים, והקונה מן הגנב לא יכול לצאת בלולב ידי חובה. אולם בשאר הימים של סוכות אין את הגדר של "לכם", אלא יש בעיה אחרת השייכת בכל המצוות והיא איסור "מצווה הבאה בעבירה". לגבי הגנב עצמו שעשה את העבירה ודאי ששייך האיסור גם בשאר ימי החג ואינו יוצא בלולב הזה, אולם יש מקום לדון לגבי האחרים שלא גנבו את הלולב בעצמם, האם יכולים לצאת בלולב הגנוב בשאר ימי החג. המשנ"ב (ס"ק ח') מביא מח' פוסקים בעניין:
"הנה מאי דמחמרינן לגבי אחרים על כרחך איירי לפני ייאוש, ולכם אמר רחמנא והאי לאו דידהו הוא, [דאי היה ייאוש מקודם אם כן אצלם הוי ליה ייאוש ושינוי רשות וקנין גמור הוא אצלם ולכם קרינא בהו], ואפילו הכי בשאר הימים לאחרים שרי, דסבירא ליה ל"יש אומרים" דלא שייך מצוה הבאה בעבירה לגבי אחרים שהם לא גזלוהו . ועיין במגן אברהם שהביא בשם המלחמות שחולק על זה , ודעתו דאף לגבי אחרים שהם לא גזלוהו אפילו הכי כיון דהחפץ לא נקנה אצלם שהוא לפני ייאוש והגזל תחת ידם הוא שייך גבייהו גם כן מצוה הבאה בעבירה ואינם יוצאין בו, ועל כן דעת המגן אברהם שלא להקל בזה. אבל באליה רבה כתב שיש לסמוך להקל כהיש אומרים, דאף לגנב ולגזלן עצמו דעת כמה פוסקים שסוברין דבשאר ימים יוצא בהן על כל פנים יש לסמוך עלייהו לגבי אחריני, וגם הגר"א בביאורו משמע שמצדד להלכה כהיש מי שאומר".
סיכום הדברים: ישנה מח' לגבי מי שלא עשה עבירה האם יוצא ידי חובת המצוה בחפץ שנעשתה בו עבירה על ידי אחר. דעת הרמב"ן שאינו יוצא ידי חובה, וכן פסק המגן אברהם להחמיר כמותו. אולם השו"ע פסק שיכול לצאת בו ידי חובה, שהרי אף בגנב עצמו נחלקו לגבי שאר הימים האם יוצא ידי חובה, שדעת הרמב"ם להתיר, והרמב"ן וראב"ד לאסור, אך לגבי אחר ודאי שיש להתיר. וכשו"ע פסקו אף האליה רבה והגר"א, ואת הראיה של המגן אברהם דחו הדגול מרבבה והגר"א.
לכן, להלכה מותר למי שלא גנב לקיים מצוה כגון לימוד תורה ע"י הגזילה ואין בזה משום "מצווה הבאה בעבירה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
