ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני כשנה גנב ממני (בהונאה) אדם סכום לא מבוטל של עשרות אלפי ש"ח. לאחר כתקופה מסוימת תפסתי אותו והוא התנצל ואף החזיר לי חלק מהסכום תוך הבטחה להחזיר הכל. במקביל קיבלתי את סכום הגניבה מהביטוח. מה לעשות עם הכסף שהגנב החזיר? יוצא שעל אף עוגמת הנפש קיבלתי חלק מהכסף מהגנב וגם מהביטוח.
תשובה:
הדבר המחייב הוא התנאים המוזכרים בחוזה שחתמת עם חברת הביטוח, ולכן צריך לברר האם בחוזה ההתקשרות ביניכם ישנו סעיף, המופיע בדרך כלל בחוזה של חברות הביטוח, לפיו חברת הביטוח תיתן את הפיצוי במקרה של גניבה רק אם המבוטח לא יפוצה ממקור אחר. כמו כן, עליך להתקשר לסוכן ביטוח ולומר לו שאתה מבוטח בחברה אחרת (כדי שיענה לך תשובה אובייקטיבית) ולשאול אותו מה עושה חברת ביטוח במקרה כזה שנודע לה שהמבוטח קיבל פיצוי נוסף ממקור אחר, האם חברת הביטוח במקרה כזה יכולה לתבוע את המבוטח. אם מופיע סעיף כזה והתשובה של סוכן הביטוח תהיה לחיוב, עליך להחזיר להם את הכסף הכפול.
לדבר החתום ביניכם יש תוקף הלכתי, ככל תנאי שבממון שהוא קיים, לפי שאנשים רשאים להתנות ביניהם ולהתחייב אף לדברים שאינם מחוייבים על פי התורה, כשם ששומר חינם יכול להתנות להתחייב כשומר שכר (משנה בב"מ צ"ד ע"א).
לעצם העניין, בין אם חתמת ובין אם לא חתמת על תנאי כזה אתה רשאי לתבוע מהגנב גם את החלק שלא החזיר, משום שכספי הביטוח הם רק צד שלישי שאינו קשור להשבת הגזילה, ואין הגנב יוצא ידי חובה עד שמשיב לך את כל מה שגזל. כספי הביטוח שקיבלת הם רווח שלך מצד אחר שאינו קשור לעניין. דברינו הם על פי הנזכר בשו"ת ציץ אליעזר 1 (חלק י"ח סימן ס"ז) שמביא שכן דעת האור שמח (שכירות ז', א') לעניין שוכר שקבל על עצמו אחריות שריפה, וכן דעת המהרש"ם (חלק ד' סי' ז') בדין מזיק ששרף בית חברו, עיין שם.
^ 1.הציץ אליעזר דן שם בשאלה בעניין ספרי תורה שנגנבו האם מותר להשתמש בכספי הביטוח למטרות אחרות מלבד קניית ס"ת אחרים, והעלה שם שמותר. וז"ל: "אבל בנידוננו ספרי התורה הרי לא נמכרו אלא נגנבו ולא נמצאו עד כה, ולא הגנבים המה ששילמו תמורתם כדי שיחשבו דמי - הס"ת, אלא תשלומי - הכסף באו מצד שלישי, והוא ממוסד הביטוח שהבטיחו את עצמם אצלם, והמוסד הזה תשלומיו המה לא לפי ערך ההפסד אלא לפי הערך מדמי ההבטחה ששילמו אצלן, ומהמוסכם לשלם כתוצאה מכך, ואילו היו מובטחים בעוד מקום או מקומות היו מקבלים גם אצלם דמי - ביטוח, וזהו ענין מסחרי אתם, וא"כ איפוא הכסף שקיבלו מהביטוח אינם נחשבים ישירות כדמי הס"ת, זה ממשמש ובא מכח עסק מסחרי כתוצאה מתשלומי הביטוח שהיו משלמים כל השנים למוסד, ונערכים לפי דמי הביטוח ששילמו, ולא לפי ערך שיווים הממשי של הס"ת, ומכיון שכן לא נקרא זה דמי ס"ת ויכולים להוציא את הכסף לכל צרכי בית הכנסת. ואני מסתמך בדברי האמורים על דברי האור שמח בפ"ז מה' שכירות ה"א, דכותב, דנשאל באחד ששכר בית מחבירו וקיבל עליו אחריות מדליקה, ואחר כך הלך המשכיר והבטיח ביתו בחברות האחריות, ונשרף הבית, מי מצי השוכר לומר כיון דלית לך פסידא דדמי ביתך אתה נוטל מן החברה אדעתא דא לא קבלתי אחריות. והגאון או"ש ז"ל האריך בזה בבירורה, וזאת הלכה העלה שמה שחברת האחריות משלמת דמי הפסד הבית, אין זה פוטר את השוכר מתשלומים, ובסיס סברתו על כך היא, מפני דהמשכיר יכול לומר לשוכר מה איכפת לך מה שהרווחתי מן עלמא, ואף על גב דאנא ממצינא גוונא דלא אתינא לידי הפסד עפ"י הבטחון בחברת האחריות, אתה לא נפטרת מהאחריות שקבלת עליך, ואילולי הבטחון היה הבית אבוד ולא הצלתי מאומה מהשריפה, ואם החברה לא תשלם האם תפטר אתה מן האחריות, כן כי משלמים במה נפטר מאחריותך, אנא קא מרווחנא ואתה תשלם מה שנתחיבת, יעו"ש בסברא, ומסיים דהדין ברור שהשוכר שקיבל אחריות משלם דמי הבית.
וכיוצא בזה מצינו גם להגאון המהרש"ם ז"ל בח"ד סימן ז', דנשאל בדין מי ששרף בית חבירו שהיה אסיקירירט (מובטח באחריות) ושילמו לו בעלי האסיקיראציאן (חברת הביטוח) בעד ביתו שנשרף, אם חייב השורף לשלם לו, דהשורף טוען הלא לא גרמתי לך היזק וזה טוען שתשלומין הללו באים מצד אחר שנתן מעות תשלומי אסיקיראציאן כנהוג וכו', וזאת הלכה העלה דהדין עם הניזק ובירר להוכיח זאת, ונימק, דבשעה ששרף את הבית נתחייב בתשלומים, ואם הבעה"ב הרויח ולקח איסקיראציע (ביטוח) מה לו לזה בכך, ופשיטא שלא פרעו הם עבור מה שנתחייב השורף וכו', ועוד זאת, הדבר פשוט מסברא שאין להשורף שום זכות במה שעשה זה לעצמו מסחר עם הסיקיראציע, והוא ריוח של מסחר וכו' ואיך יעלה על הדעת שהשורף ירויח על ידי שזה עשה לעצמו מסחר מבחוץ וגובה דמי ההיזק גם מאחרים שיופטר השורף עי"ז יעו"ש ביתר אריכות".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
