ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב שאול ישראלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
ביום שלישי השבוע חל יום השנה לפטירתו של מו"ר הרב שאול ישראל זצ"ל (י"ט סיון תשנ"ה), שהיה מגדולי הפוסקים בדור, מראשי ישיבת 'מרכז הרב' וחבר בית הדין הגדול.
אביו הרב בנימין היה רב ברוסיה, והמשיך ללמד תורה ולהורות הלכה במסירות נפש גם לאחר שהקומוניסטים עלו לשלטון ואיימו בעונשים קשים על רבנים שילמדו תורה. לבסוף נתפש, הוגלה לסיביר ושם נפטר. בנו הרב שאול המשיך בדרכו, והיה לומד תורה בשקידה גדולה ובמסירות נפש בישיבה מחתרתית. לאחר תלאות הצליח לברוח מרוסיה ולהגיע לירושלים לישיבת 'מרכז הרב', ועוד הספיק ללמוד אצל מרן הרב קוק זצ"ל קרוב לשנתיים.
בחירתו לרב בכפר הרואה
לא קל היה לתושבי כפר הרואה לקבל על עצמם רב שיכריע בכל שאלותיהם ההלכתיות. הם בקושי הסתדרו מבחינה כלכלית, ושכניהם בקיבוצים ובמושבים החילונים היו בטוחים ששמירת השבת והמצוות תשבור את מטה לחמם. למרות זאת החליטו לבחור לעצמם רב ולהוסיף על עצמם מעמסה כלכלית בבניית ביתו ובהחזקתו.
שלושה מועמדים היו להם: הרב ישראלי, הרב ולדנברג (בעל 'ציץ אליעזר') והרב אריה בנסובסקי (לימים בינה, ראש ישיבת 'נתיב מאיר'). הגיע לאספה אחד ממנהיגי הציונות הדתית, שלמה זלמן שרגאי, והוא אמר להם: "אכבד כל החלטה שתקבלו, אבל איך זה ייראה שמושב שנקרא על שם הרב קוק אינו מקבל את תלמידו כרב?"
כך נבחר הרב ישראלי, שהיה אז כבן עשרים ותשע, לרבו של כפר הרואה. בעקבות זאת, לאחר זמן, החליט חברו לישיבה, הרב נריה זצ"ל, להקים בכפר הרואה את ישיבת בני עקיבא הראשונה.
אכן זכה כפר הרואה להיות חלוץ גם בתחום התורני, והדבר ניכר עד היום בצאצאיהם, שזכו להקים משפחות מבורכות, לתפארת התורה, העם והארץ.
טקס ההכתרה
מינוי רב היה אז אירוע חשוב ביותר, ביטוי לרוממותה של הקהילה ולהצלחת החזון הציוני-הדתי. כיוון שלא היה עד אז תקדים לטקס מינוי רב ביישוב חקלאי, שלחו מהוועד הפועל של 'הפועל המזרחי' הנחיות לניהול הטקס: "יש לקבוע שער על יד המושב, עליו ייכתב: "ברוכים הבאים". בית הכנסת צריך להיות מקושט בירק ובכתובות מתאימות כמו: "אין אומתנו אומה אלא בתורתה"; "ברוך הבא בשם ה'"; "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" ועוד. את כתב המינוי יכינו בוועד של הפועל המזרחי, אבל יש להודיעם את שמות חברי הוועד שיחתמו עליו. את האורחים יש לכבד ביין ופירות בלבד. כמו כן ביקשו לקבל את רשימת המוזמנים לטקס, רבנים ואישי ציבור. ליתר בטחון שלחו נציג שיסייע ויפקח מקרוב על ביצוע ההכנות. גם תושבים מהיישובים והקיבוצים השכנים השתתפו בחגיגה.
גם הגאון הירושלמי, הרב חרל"פ זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב ורבו של הרב ישראלי, הגיע לטקס (מתוך הספר "ייחודו של כפר" עמ' 100-106).
ברכתו של הרב חרל"פ
לטקס ההכתרה היתה תוצאת לוואי נוספת. הרב חרל"פ זצ"ל התארח ולן בבית משפחת מנדלסון. המארחים, יעקב ורבקה, כבר היו נשואים קרוב לחמש שנים ועדיין לא זכו לפרי בטן. לפני צאתו בירכם הרב חרל"פ שיזכו לזרע של קיימא. כדי שגם רבקה תקבל את הברכה, הזעיקו אותה במיוחד מן הלול. שנה לאחר מכן נולדה בתם הבכורה נחמה, היא הרבנית נחמה אריאל, אשת הרב הראשי לרמת גן, הרב יעקב אריאל שליט"א.
השפעתו של הרב ישראלי
בוגרי כפר הרואה מספרים שיישובם היה ברמה דתית גבוהה במיוחד בזכות השפעתו של הרב ישראלי. הוא לא היה מרבה בשיחות רעים, אבל היה מרבה לתת שיעורים בהירים ומובנים, למבוגרים ולעיתים גם לנוער. והיה זמין תמיד לכל מבוגר ולכל ילד לענות על כל שאלה הלכתית והשקפתית. גם כאשר היה קשה, קיבלו את הכרעותיו. הוא היה נאמן להלכה גם כאשר הדבר לא היה מקובל. למשל היה דיון אם הרב צריך להשתתף בשמירות, והרב ישראלי פסק והכריע שלא ישתתף בשמירה. הם ידעו שהוא לא מחפש לעצמו הנחות, אלא מתוך נאמנות להלכה שמר על העקרונות הראויים לרב.
כשהיה נשאל בהלכות טריפות ושאר שאלות, היה מברר את כל פרטי העניין, שוהה מעט כדי לשקול בדעתו את התשובה, ולאחר מכן מכריע באופן ברור ובהיר, וחוזר מיד לתלמודו.
האם תלמיד חייב לספר מי מחבריו התפרע
פעם התרחשה התפרעות בבית הספר, והמנהל תבע מאחד מתלמידי כיתה ח' שיספר לו אילו תלמידים התחילו בהתפרעות. המנהל טען שחובה על התלמיד לספר כדי לבער את הרע. התלמיד לא רצה לספר, והמנהל איים שאם לא יספר, יועף מבית הספר. הדבר הגיע להורי התלמיד, וגם ההורים אמרו למנהל שאין ביכולתם לחייב את בנם לספר כדי שלא לפגוע בקשריו עם חבריו. לבסוף הגיעו אל הרב, ששמע בתשומת לב את דברי המנהל ואת דברי התלמיד, ולאחר שהרהר בדבר פסק שהתלמיד אינו חייב לסכן את מעמדו החברתי ולהסגיר את חבריו.
כפי הנראה, למרות שיש ערך לכך שהצוות החינוכי יידע את אשר מתרחש ואין בזה איסור לשון הרע, מכל מקום סבר הרב ישראלי שהתלמיד אינו חייב לסכן את מעמדו עבור כך.
פגישה עם בני נוער חילוניים
סיפר לי הרב יוסי ארציאל, בן כפר הרואה, שפעם נפגשו בני כפר הרואה עם בני קיבוץ גבעת חיים ליד נחל אלכסנדר, והתפתח ביניהם ויכוח חריף בענייני אמונות ודעות. בני הקיבוצים החילונים חשו אז כמי שהעתיד כולו שלהם. הם היו אידיאליסטים ובטוחים בצדקת דרכם, ושאפו לשכנע את הדתיים להיות כמותם. אולם גם בני הנוער הדתי עמדו על שלהם. עלתה הצעה ליזום שני מפגשים לליבון הסוגיות, פעם בגבעת חיים ופעם בכפר הרואה. לאחר שכבר נקבעו זמני המפגשים והנוער החל להכין את טיעוניו, העלתה אחת המדריכות בבני עקיבא שאלה, אולי צריך לקבל את הסכמת הרב לכך. ועד השבט הלך אל הרב, והרב ישראלי הרהר בדבר ואמר: "עליהם ודאי לא תוכלו להשפיע, אבל יתכן שהם ייצרו אצלכם ספקות, ולכן המפגש קרוב להפסד ורחוק משכר, ואין לקיימו". המפגשים בוטלו. אכן, באותם הימים רבים מבני הנוער הדתי התקלקלו.
כשלושים שנה לאחר מכן שוב הועלתה יוזמה להפגיש נערים מכיתות י"ב מישיבת בני עקיבא ברעננה, שהרב ארציאל עמד אז בראשה, עם נערים מתיכון הקיבוצים 'מעברות' הסמוך לכפר הרואה. לאחר שהמפגש כבר סוכם, הודיע מנהל התיכון של הקיבוצים לרב ארציאל שהוא נאלץ לבטל את המפגש. ועדת ההיגוי של בית הספר הקיבוצי החליטה שלא לקיימו, מתוך חשש שהמפגש יגרום לכמה מהחניכים לחזור בתשובה.
כך השתנו הדברים במשך שלושים שנה.
האם מותר להשתתף ב'מניין שוויוני'
שאלה: יש לנו קרובי משפחה (מדרגה ראשונה) שמתפללים בשבת ב'מניין שוויוני', שיש טוענים שהוא רפורמי כי הוא מערב נשים בתפילה. יש שם מחיצה באמצע, גברים יושבים מצד אחד ונשים מצד שני. בחלקים העיקריים גברים חזנים, אך נשים עולות לתורה וקוראות בתורה ועורכות חלק מהתפילות. מבחינת מארגני המניין, הם מחשיבים עצמם כחלק מהקהילה האורתודוכסית. שאלתי היא, כאשר יש אירוע לקרובי משפחה שלנו והם מקיימים את העלייה לתורה בבית כנסת זה, האם מותר לנו להתפלל שם? האם יש הבדל אם זו תפילה ערבית (אישה הובילה את קבלת השבת, וגבר היה חזן לערבית) או תפילת שחרית (שאז אולי יש יותר בעיה עם קריאת התורה)? האם יש בעיה של מראית עין? האם זה משנה אם זה יעליב את בני משפחתנו אם לא נבוא?
תשובה: אינני יודע מה בדיוק עושים שם, ואני מעדיף לחשוב שמתוך תחושת מחויבות לתורה הם אינם עושים דברים שמנוגדים לחלוטין להלכה. ויש לכבד אותם על כך ואין להאשימם ברפורמיות - שרבים חללים הפילה במתן לגיטימיות לבגידה בתורה, בעם ובארץ. עם זאת, ברור שבכמה דברים הם נוהגים בניגוד למה שמקובל לפסוק להלכה, ובדברים אחרים הם שינו באופן ברור מהמנהגים המקובלים.
לפיכך, למי שרגיל להחמיר בהלכות שהם מקילים, או למי שמנהגם זר לו הרבה מעבר לשוני שבין מנהגי ספרדים לאשכנזים, אסור לשנות ממנהגו ולהתפלל שם. מפני שלמנהגים יש תוקף הלכתי מחייב, ובמיוחד כאשר מדובר בסוגיה הלכתית שנהגו לפסוק כדעות מסוימות, שאסור לשנות זאת (עיין בפסחים פרק רביעי). וגם אילו היה מדובר במנהג בלבד, והיה ידוע שמכמה צדדים יש בו חסרונות, למרות זאת היה צריך להיזהר שלא לשנותו, כדי שלא לאבד בכך את המעמד הכללי של המסורת, שכל כולה בנויה על הכבוד והנאמנות לדרכם של אבותינו (ירושלמי עירובין פ"ג ה"ט).
ואלה שהזמינו אתכם אינם צריכים להיעלב מכך, כי עליהם לדעת שהם החליטו לשנות מהמנהג, וגם אם לדעתם יש להם סיבות טובות לכך, החלטתם אינה מחייבת אחרים. וגם אם ייעלבו, עלבון זה אינו צריך לגרום לכם לשנות ממנהגכם, כשם שאשכנזים שנמנעים מאכילת קטניות בפסח אינם צריכים לחדול ממנהגם מחשש שהספרדים ייפגעו מכך. השינוי שבני אותו מניין שינו גדול בהרבה מההבדל שבין מנהגי אשכנז וספרד.
האם אסור לשנות מנהגים
שאלה: האם אין מקרים שבהם משנים מנהגים?
תשובה: אין משנים מנהגים, אלא קורה שהם משתנים. למשל, כאשר נוצרת התנגשות בין הלכה חשובה למנהג, אזי כהוראת שעה המנהג בטל, ואם הדבר נמשך זמן רב, המנהג נשכח ומתבטל.

הרב שאול ישראלי הלכות התלויות בארץ עפ"י הרב ישראלי זצ"ל
מתוך כנס לזכר הרב שאול ישראלי זצ"ל - בית-אל תשס"ט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










