ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אף-על-פי כן, אחר-כך אנחנו קוראים על השיחה של מרים ואהרון בעניין חייו האישיים של משה. זה עוד מקרה של לשון הרע. אף שהכוונות שלהם היו כנראה טובות, ובעיניהם מוצדקות, העניש הקב"ה את מרים בפומבי על כך שפתחה בשיחה הזאת. גם הפעם המסר לבני ישראל היה אמור להיות ברור: אל תדברו לשון הרע. הקב"ה לא סובל הפרה כזאת של הכללים וסטייה כזאת מהתנהגות קדושה.
אך, מסיבה לא ברורה, המסר לא הופנם בנפשם של בני ישראל באותה עת. אפילו מנהיגים דגולים טרם הבינו את כוחה ההרסני של לשון הרע. כך קרה שראשי השבטים שנשלחו על ידי משה לתור את ארץ כנען ולדווח על טוב הארץ ונפלאותיה הוציאו את דיבתה הרעה של הארץ שהבטיח הקב"ה לאבותינו ולנו.
מכאן האיסור על לשון הרע מתרחב. אסור לאדם לדבר לשון הרע לא רק על בני אדם. אסור לאדם לומר דברים רעים אפילו על עצמים דוממים כמו ארץ-ישראל. לשון הרע היא לשון הרע, והיא פוגעת במדבר לא פחות מאשר במושא הדברים.
העובדה שארץ-ישראל היא עצם דומם איננה רלוונטית לסוגיית לשון הרע. בסופו של דבר, כשאדם מדבר רעות על כל דבר שהוא בעולמו של הבורא, בעקיפין הוא בעצם מדבר רעות על מי שברא את האדם, החפץ או המקום המדוברים. לכן לשון הרע היא תמיד לשון הרע, ולא משנה מי המושא שלה.
התורה ממשיכה אחר-כך לספר על מרד קורח ועדתו במשה ובאהרון. קורח, דתן ואבירם, המסיתים והמנהיגים של המרי הזה, אומרים דברים איומים על משה במיוחד ועל מצב העניינים של בני ישראל בכלל. בדברי הארס המעוותים שלהם נגד משה, מצרים הופכת לפתע לארץ זבת חלב ודבש, ומשה נחוש בדעתו להשמיד את בני ישראל במדבר סיני או אחר-כך בארץ כנען.
על אף שהם עוטפים את דבריהם בסיסמאות פופוליסטיות שנשמעות יפה, האמירות שלהם אינן אלא לשון הרע ודמגוגיה מהסוג הגרוע ביותר. לאחר שלא למדו דבר, כך נראה, מהתלונות על המן, מגורלה של מרים ומהתקרית עם המרגלים, גם עליהם נגזר למות בגלל חטא לשון הרע.
לשון הרע הרסנית מאוד למדבריה, אך, לאסוננו, נראה שהיא תמיד ממשיכה לחיות בקרב העם היהודי והחברה היהודית, ומענישה שוב ושוב כל אדם שמעורב בה - את קורבנותיה, את מדבריה ואת החברה בכלל.
אחר-כך אנחנו קוראים בתורה על אלוף לשון הרע, בלעם, האיש שמשלח ידו ופרנסתו הם לשון הרע. את בלעם אפשר לשכור כדי לקלל אנשים וללעוג להם, והקב"ה עצמו, כביכול, צריך להתערב כדי למנוע מתוכניתו הנפשעת לקלל את עם ישראל מלצאת אל הפועל.
את מילותיו של בלעם עוטפים קסם ויופי ספרותי. אך אלה מילים ארסיות להחריד, ולכן הן לשון הרע בהתגלמותה. במחסן הספרותי הגדול של התרבות האנושית יש בוודאי הרבה יופי ומעוף, אך, לדאבון הלב, יש בו גם הרבה לשון הרע ודעות נפשעות. כמו שאומר שלמה המלך בקהלת "זבובי מוות יבאיש יביע שמן רוקח".
הנזק מלשון הרע מנצח שוב ושוב כל יופי או מעוף שאפשר למצוא במילים ספרותיות אלה. ולכן בלעם, כמו קודמיו לפניו, גוזר על עצמו ענישה ומיתה כשהוא מפר הפרה בוטה את האיסור על לשון הרע.
אנחנו רואים שהדפוס של פרשיות התורה בחודש הזה סובב כולו סביב הסוגיה הזאת של לשון הרע והשלכותיה ההרסניות על עם ישראל. דומני שזה לקח חשוב מאוד שאנחנו צריכים להפנים במצבנו ובחברה שבה אנחנו חיים היום. הימנעות מלשון הרע רק תשפר כל היבט בחיינו כיחידים וכעם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
