ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- ריבית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ברור לי שבשלב מאוחר יותר תידרש השקעה נוספת, אך נכון לעכשיו לא ידוע מתי ואם בכלל תהיה ההשקעה הבאה. כאשר תידרש השקעה נוספת ברצוני להציע למשקיעים הראשונים לבחור האם להמשיך להחזיק במניות או למכור אותן למשקיע החדש.
האם אפשר להבטיח למשקיעים הראשונים:
שווי חברה מקסימלי לפיו תחושב השקעתם? (ככל שהשווי גבוה יותר - חלקם יקטן).
התחייבות ליחס כלשהו בין שווי החברה לגבי השקעתם ובין שווי החברה להשקעה הבאה שזה מעין "מינימום רווח" שלא ידוע מתי ואם בכלל יגיע.
האם אפשר להתחייב שאם המיזם ייכשל הכסף יוחזר בתוספת פיצוי כלשהו?
תשובה:
ישנם שני סוגים של משקיעים:
א. מלוים.
ב. בעלי אחוזים בחברה.
א. למלוים אין כל קשר אמיתי למיזם, והם ספונסרים חיצוניים שאין להם בעלות כלשהי בחברה אלא נתנו ליזם הלוואה כספית לזמן בתמורה לקבלת הקרן + רווחים במועד מאוחר יותר.
המלוים אינם רוצים לקחת סיכון ודורשים רווח מוסכם וקצוב מראש, לא מעניין אותם אם השווי של המיזם יעלה ובכמה או שחלילה ירד כיוון שבכל מקרה יקבלו את אותו הסכום שעליו הוסכם מראש.
ב. בעלי אחוזים בחברה הם אנשים שקונים ממך זכות להיות שותפים שלך במיזם. כשותפים הם כורכים את גורלם יחד אתך, אם תרוויח ירויחו אף הם באותו יחס, ואם תפסיד גם הם יפסידו, ולא יוכלו לדרוש ממך פיצוי כלשהו.
בעיה של ריבית ישנה בסוג הראשון של המשקיעים, במלוים, ולכן כדי להימנע מאיסור ריבית חובה עליך להודיע לכולם וכן להזכיר במפורש בחוזה שיחתם באופן אישי עם כל משקיע מהסוג הראשון שכל ההתקשרות ביניכם היא נעשית על פי היתר עיסקה ולפי ההלכה.
עליך להיות כנה ואמיתי ולומר למשקיעים את המצב האמיתי ואת ההערכות שלך, ולהבהיר להם שתוכנית הרווחים בנויה על פי ההערכות בלבד ושום דבר אינו ודאי, וכן לומר להם שבדרך כלל בשלב מאוחר ישנה השקעה נוספת וכו'.
לגבי מה מותר לך להתחייב להם, אתה יכול להתחייב לתת להם כפי רצונך (שו"ע חו"מ סימן מ') ואין הגבלה בדבר אם עובדים במסגרת "היתר העיסקה", רק היזהר לומר להם התחייבויות שריאלי שתעמוד בהן.
אם המיזם יכשל, תוכל להחזיר למלווים את כספם עם פיצוי משום שכאמור אתה עובד על פי היתר עיסקה.
(הערת אגב שאינה הלכתית: לגבי סוג המשקיעים השני אינך חייב לעשות כן שהרי זהו הסיכון שהם לוקחים והם מודעים לכך. לכן, אין צורך להציע להם פיצוי, וכשאתה מפסיד גם השותפים מפסידים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
