ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש מי שיבוא ויאמר – אם כך אנו עוסקים בעיקר בשוליים ועדיף להתעלם מהדעות החריגות. אולם, זה לא נכון, מהחריג אתה לומד על הקונצנזוס, ובמיוחד – שאט אט הדעה הצדדית מתפשטת ומשפיעה על המרכז.
להבדיל, גם בעולם התורני אנו מוצאים תופעה דומה. ישנם סוגיות מסוימות שאנו אוהבים לעסוק בהם, אף על פי שהן מכוונות למקרים חריגים. לדוגמא – המצוות עליהם יהרג האדם ואל יעבור. זו סוגיה מרתקת שאנשים מתעניינים בה, ובעז"ה כולנו מקווים לא להיתקל בה בחיי היום יום. (ואת – מצוות מחיית עמלק שכחנו?) ישנם גם סוגיות מעניינות כדוגמת – בן סורר ומורה, שעליהם נאמר שלא היו במציאות אלא 'דרוש וקבל שכר'.
הסיבה לעיסוק בעניינים אלו, מפני שבמציאות חריגה יש כוחות גדולים שאין במציאות רגילה. ישנם כוחות ועניינים, שרק כאשר אנו מביאים אותם לנקודת הקצה שלהם אנו מבינים את עומק מהותם. לכן, אנו מרגישים שהמצבים הקיצוניים אינם מנותקים מחיי היום יום שלנו אלא הם מלמדים אותנו את עומק החיים הרגילים. כך, לדוגמא, מהחיוב של יהרג ואל יעבור אפשר ללמוד על עומק הבעיה בעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (ישנו ספר למדני, ה'מנחת חינוך', שאת עקרונותיו בוחן תמיד על פי הדוגמאות החריגות).
פרשתנו, פרשת פנחס, עוסקת במקרה יוצא דופן – "הבועל ארמית קנאים פוגעים בו'. בדרך כלל, כל הדינים והמשפטים בתורה מסורים בידי בית הדין. אסור לאדם לעשות דין לעצמו. והנה כאן, במקרה מאוד מדויק ומדוקדק מותר לקנאים לעשות דין לעצמם. זהו מקרה של הליכה לשוליים. יתר על כן – זהו מקרה של 'יציאה מהקווים'. כשם שילד שצובע ובצביעתו יוצא מהקווים, הדבר מעיד על כך שהילד הניע את ידו בחזקה, כך כל מקרה של 'יציאה מהקווים' הוא מקרה המלמד על עצמת הכוחות המצויים בעניין זה במרכז הקונצנזוס. זו הסיבה, שפנחס הקנאי הגדול, הופך בתחילת פרשתנו לכהן ובהמשך לכהן גדול, אשר בריתו שלום והוא הדמות המאחדת את כל העם.
נקודות רבות בפרשיית פנחס מלמדות מהיציאה החוצה על אשר קורה במרכז. אחת מהם נביא כאן. בשעה שזמרי מקריב את כזבי לעיני משה והעם, רפו ידיו של משה. באותה שעה, בא אליו פנחס ואמר: "מקובלני ממך, הבועל ארמית קנאים פוגעים בו". ענה לו משה בלשון ציורית – מי שקורא את המכתב שיהיה השליח". במבט ראשון – יש כאן מקרה מיוחד, שבו משה – גדול הדור משמיט מבין ידיו את האחריות, ופנחס בן הדור הצעיר נוטל את האחריות ועושה דין לעצמו. זהו מקרה של יציאה מהסדר הרגיל.
אולם, במבט שני, הרי פנחס לא עשה באמת דין לעצמו. הוא בא בתחילה לשאול את משה, ואומר לו – כך מקובלני ממך. פנחס מורה את ההלכה בעצמו, אך באמת זו הלכה שמקובלת בידיו ממשה. ושוב אומר משה – תוציא אתה בעצמך לפועל את דבריך, אך באמת משה הוא שנותן את האישור. בית הדין מלמדנו שבמקרה המסוים של הבועל ארמית, יש מקום לקנאים לעשות דין לעצמם, וכך בעומק הם שליחי בית הדין.
נמצאנו למדים, שגם במצבים בהם חשוב שהצעירים יטלו את האחריות, ויפעלו לתיקון עולם. ואף חשוב שיעשו זאת בכוחות הגדולים של הצעירים, היוצאים לעיתים מן הסדר. הרי באמת טוב הדבר שיעשו זאת רק אם הם יודעים את החבל הדק של ההקשבה לגדולי התורה המבוגרים. פריצה – מחד והקשבה – מאידך.
בכך יתקיימו בנו דברי הנביא על העתיד, שיבוא אליהו (הוא פנחס) ו'השיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
