ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בבניין רב קומות חדש, רכשו משפחת חיים ומשפחת שלווה דירות סמוכות בקומה החמישית. לצד כל דירה, עמד שטח קטן שעל פי התכנון הראשוני נועד להיות שטח להנחת מזגנים ותליית כביסה. בפועל, כל השכנים, ביניהם גם משפחות חיים ושלווה סיפחו שטח זה לשטח המגורים של הדירה.
משפחת חיים, גם פתחה חלון בקיר, בגודל של כמטר על שני מטרים. החלון עשוי זכוכית אטומה. לטענת מר חיים, הדבר נעשה לאחר אישורה של גברת שלווה.
גברת שלווה, טוענת שלעולם לא הסכימה לפתיחת החלון. החלון המדובר סמוך מאוד לחלון המטבח שלה ובניצב לו, ויש בפתיחת החלון המדובר, משום היזק ראיה משמעותי שכן רואים מקרוב חלק גדול מהמטבח.
מר חיים מודה שמשפרצו את חור החלון בקיר, עוד טרם התקנת חלון קבוע - מחתה גב' שלווה בפניו על החלון. אלא שלטענתו - מראש הסכימה לדבר, ויתכן שכשהסכימה לא הבינה את המשמעות של הסכמתה. עוד הוא טוען, שחלקים מן המטבח, ניתן לראות בכל מקרה מחלון אחר בבית, עליו אין עוררין, כיוון שהוא נוצר על פי התכנון הראשוני של המבנה. למרות ההסמכה מראש, משפחת חיים מוכנה לקבע את החלון באמצעות ברגים, כך שלא ניתן יהיה לפותחו.
משפחת שלווה אינה מסכימה לכך, משום שעצם מציאות החלון, מאפשרת פתיחתו בעתיד, וגם פוגעת בתחושה הבטוחה שלא רואים אותך. לטענתה, על משפחת חיים לסגור את החלון בקיר אבן, או בלבני זכוכית.
הלכה פסוקה (260)
הרב יואב שטרנברג
118 - שכר טרחה, חלק ב'
119 - עין טובה, חלק א
120 - חלון הזדמנויות, א'
טען עוד
הדיון
מקור האיסור לפתוח חלון במצב בו נגרם היזק ראיה, הוא במשנה במסכת בבא בתרא1, הקובעת שאסור לאדם לפתוח חלון לחצר השותפים. המדובר בחצרות שהיו נוהגים לעשות בהם שימושים שרגילים לעשותם בצנעה (לדוגמא - כיבוס כביסה ביד).
משנה סמוכה2 קובעת שאין לפתוח חלון לחצר השותפים מול חלונו של שכנו, אף במקום שיש לו היתר לפתוח חלון לחצר השותפים מכח החזקה. בנוסף, אין להרחיב את גודל החלון: "היה קטן - לא יעשנו גדול, אחד - לא יעשנו שנים". הגמרא לומדת את העקרון שיש ליצור מצב בו לא רואים מבית אחד את אשר מתרחש בבית האחר, מהאמור בפרשת בלק:"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו3, מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה".
ברשב"ם (שם, ד"ה: "חלון כנגד חלון") מפורש, שאסור לפתוח חלון כנגד חלון "אלא משהו ירחיק זה שלא כנגד זה". דהיינו, די בהסטה של החלון החדש, אף שאפשר עדיין לראות ממנו את חלון השכן. הרמב"ן מסביר (ד"ה: "הא דתנן"), שכיוון שמדובר בחלון שבכל מקרה פתוח לחצר השותפים, אזי אם חפץ פותח החלון להציץ לבית שכנו, גם כך הוא יכול. על כן - אסור לפתוח חלון כנגד חלון - משום שכך הופכת אפשרות ההצצה לקלה מאוד ונעשית תוך כדי התנהלות רגילה. לעומת זאת, בהסטה של החלון - הגם שאם יתאמץ הפותח להביט לשכנו יצליח, כך הוא המצב גם כעת משום שהוא יכול להביט לרשותו מהחצר המשותפת, אם כן נשאר המצב הקיים על כנו ו"אין כאן ריבוי נזק".
הפוסקים בספרי האחרונים4 דנו, האם דין היזק ראיה מבוסס על האיסור של המביט לראות תשמישים צנועים של השכן. או שמא, עיקרו ועניינו הוא שבמצב בו יש אפשרות להיזק ראיה, הדבר מונע שימוש של הניזוק בשטח שלו באופן חופשי. לפי האפשרות הראשונה, יש לבחון את רמת הנזק מן הבחינה האובייקטיבית, ואילו על פי האפשרות השניה, יש לתת דגש על ההיבט הסובייקטיבי של הניזוק. נפ"מ נוספת: כאשר ראובן פתח חלון בהיתר כיון שהיה כותל מפריד בין החלון לחצירו של שמעון ואח"כ הכותל נפל, על מי מוטלת החובה לחזור ולבנותו? מדברי הרא"ש בתשובותיו5 משמע כאפשרות השניה, שכתב"... והגינה נפסדת כי אינו יכול להשתמש בה תשמיש צנוע מפני היזק ראייתו". לדעת בית הדין, אין הכרח בראשונים, שיש מחלוקת בכך שיש להתייחס גם לפגיעה באפשרות השימוש של הניזוק, בייחוד במצב בו הפגיעה היא מובהקת.
בית הדין סייר בדירה, והתרשם שאומנם ניתן לראות את מטבחה של משפחה שלווה גם מחלון אחר בבית, אלא שאותו חלון הוא מרוחק. לעומת זאת, החלון המדובר הוא קרוב מאוד, ואכן יוצר תחושה קשה של פגיעה באינטימיות לה זכאית כל דירה. על כן, יש בחלון זה היזק ראיה.
לסיכום, בית הדין קובע שיש היזק ראיה בחלון.
לבית הדין נותר לדון בשאלות: האם מתקבלת טענת משפחת חיים שפתיחת החלון היתה בהיתר? והאם די בחסימת האפשרות לפתיחת החלון?
____________________________________________________________
1 דף נט ע"א
2 דף ס ע"א
3 במדבר כד
4 ראו אבן האזל פ"ב מהל' שכנים הלכה טז וחזון יחזקאל (על התוספתא בב"ב פ"א הלכה ה עמ' 9).
5 תשובה צח אות י סוף ד"ה וכ"ש בנידון זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
