ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מהו מעמדו של יהודי שנישא בנישואין אזרחיים בחו"ל והתגרש? בארץ אינו רשום אלא כרווק.
תשובה:
אם הנישואין האזרחיים היו עם גויה (לחומרת האישות עם גויה עיין תש' הרב אברהם זרביב באתר ישיבה), אין חשש של חלות קידושין והמעמד שלו הוא כרווק. אולם, אם מדובר בנישואין אזרחיים עם יהודיה והגירושין היו ללא גט שניתן ע"י ב"ד מוכר, ישנה בעיה ועליך לפנות לבה"ד האזורי על מנת שיסדיר מתן גט לחומרא.
מקורות וביאורים:
נישואין שנעשו על פי תוקף הדין האזרחי באותה מדינה ולא נעשו כדין תורתנו באופן של חופה וקידושין, בהשקפה ראשונה היה נראה לומר שאין בנישואין אלו ממש, ואף גט אינם צריכים. אולם העלו הפוסקים כמה נקודות שאולי יש לחוש להם, ונזכיר כאן את הנקודות העיקריות 1 :
א. אשה המיוחדת לאדם מסוים ועומדת תחתיו ללא כתובה חופה וקידושין מוגדרת כפילגש, וישנם פוסקים המצריכים גט לפילגש (שו"ת ריב"ש שצ"ח בשם רבו ר' חסדאי, צמח צדק אהע"ז קל"ח). את מעמד האשה שנישאה בנישואים אזרחיים ומיוחדת רק לבעלה יש להשוות לפילגש ואם כן לדעת פוסקים אלו צריכה גט.
ב. כשם שבבן נח ישנה אישות ללא חופה וקידושין מדין "ודבק באשתו ולא באשת חברו", כך גם בישראל. לכן, אף אם אין בנישואין אזרחיים גדר איסור של אשת איש, יש בה גדר קניין כמו באישות של בן נח, ועל כן צריכה גט (ולשון הגט יכלול רק שמסולקת ממנו, אך אין צריך שיכלול שמותרת לכל אדם) (ר"י רוזין שו"ת צפנת פענח א', כ"ו-כ"ז).
ג. גם אם לא היו קידושין בטבעת יש לחוש שמא קידשה בבעילה, שהרי חזקה שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ובעל לשם קידושין.
ד. אין צריך כוונה לקדש בביאה ע"פ מצות התורה, אלא כיון שידוע שהוא לנישואין מאחר שנשאה בערכאות ממילא הוא כנתכוון לקניין אישות על כל הביאות שעשה (הרב יוסף אליהו הענקין, פירושי איברא).
אולם למעשה דחו הפוסקים את החששות הללו:
א. הדעה המצריכה גט לפילגש היא דחויה מן ההלכה (ריב"ש שם ובסימן ו').
ב. החידוש של הרוגצ'ובר לא נתקבל משום שאם אכן ישנן שני קניינים בקידושי אשה לא יתכן שלא יהיה איזכור לכך בגמ' ובראשונים (דבר אברהם ג', כ"ט). וכמו כן היקשה הגרא"י קוק (עזרת כהן ל"ח) מדברי הרמב"ם (מלכים ט', ח') לגבי בני נח "ומאימתי תהיה אשת חבירו כגרושה שלנו משיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה, או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה, שאין להם גירושין בכתב, ואין הדבר תלוי בו לבד, אלא כל זמן שירצה הוא או היא לפרוש זה מזה פורשין". אפילו אם נניח שדין נישואין אזרחיים כדין נישואי בן נח הרי צורת הפירוד היא ללא גט.
ג. מי שנישא בנישואין אזרחיים לא מחמת אילוץ אלא מרצונו ו"מתוך ההפקרות ובעיטה בדת ישראל חיים כבר, עליהם לא שייך לומר כלל החזקה של אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ואין לחוש לקידושין אצלם" (שו"ת ריב"ש סי' ו', עזרת כהן שם). בדורות האחרונים אין מי שיודע את ההלכה של קידושין בביאה, וממילא אין חשש שיתכוונו לקדש בביאה (שרידי אש ג', כ"ב 2 ). ישנה גם בעיית העדים, שהרי המקדש בביאה צריך לעדי ייחוד ואם אין עדים אין חלות קידושין (ריב"ש שם ולא כדעת הרא"ה שיש אנן סהדי).
ד. יש טעם גדול לומר שלא ירצו להתקדש לפי דין התורה כדי לפטור עצמם מהדינים החמורים של אשת איש ומהצורך בגט, ומחרם דר' גרשום, וכן בפרוצים לזנות אין לחוש לקידושין, וכן משמע בשו"ע וברמ"א סי' קמ"ט (אגרות משה אה"ע א', ע"ד, וכן הגרש"ז אוירעבך במנח"ש תנינא סי' קכ"ז).
הלכה למעשה: למעשה המנהג היום בבתי הדין לחוש לדעת המחמירים להצריך לכתחילה גט למי שנישאו בערכאות, אלא אם יש חשש עיגון כגון שלא ניתן למצוא את הבעל, או במקרה ובאה לפנינו ורוצה להינשא לכהן, או שכבר נישאה בשנית ויש חשש ממזרות, במקרים אלו לא מצריכים גט ומתייחסים לנישואים האזרחיים כמעשה לא תקיף מבחינה הלכתית.
^ 1.להרחבה נוספת עיין אוצר הפוסקים כרך י' סימן כ"ו סק"ו, וכן כרך י"א עמ' 396, תחומין ב' עמ' 252, תחומין ג' עמ' 159.
^ 2.עיין עוד שו"ת שמע שלמה לראשל"צ הרה"ג שלמה עמאר שליט"א (חלק ה' אבן העזר סימן י"ט) שהעלה להתיר במקום הצורך להינשא ללא גט אף למי שנישאה נישואין ע"י רבנים רפורמיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








