ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עשיתי מעשה שטות ואמרתי לאחת מבנות השבט שלי בסניף: הרי את מקודשת לי וכו'. ברצוני לדעת, אם ראו אותנו רק שני עדים. האם אנו נשואים או שלא? ואם כן, מה אוכל לעשות מבלי לגלות להורי?
תשובה:
היות ואנו נשאלים לעתים קרובות שאלות מעין אלה חשוב להבהיר את חומרת המעשה. קידושין כמשחק וללא כוונה מכונים בהלכה "קידושי שחוק", ונפסקה ההלכה בשו"ע אבן העזר סימן מ"ב שחוששים לקידושין האלה ואין אומדנות בקידושין ואי אפשר לומר שלא התכוונו ברצינות למעשה.
ישנן לכך השלכות רבות, הבחורה עשויה להיחשב אשת איש ואם לא יסודר העניין כהלכה ותתחתן בעתיד יהיו בניה חס ושלום ממזרים, ואף אם הולכים לבית דין מיד ובית הדין מחליטים לתת לה גט הרי שנאסרת מעתה ואילך להינשא לכהן, ועד מתן הגט אסור הבעל לישא אשה אחרת משום חרם דרבינו גרשום.
לכן, צריך להימנע ממעשים בלתי אחראיים כאלה, שטות של רגע יכולה לגרום נזק בלתי הפיך והרבה כאב וסבל.
למעשה עליך לפנות בדחיפות לבית הדין האזורי והם יחקרו את פרטי המקרה, את מעשה הקידושין, ואת העדים, ויורו לך כיצד לנהוג.
מקורות וביאורים:
יסוד הדברים הוא המקרה שעסק בו המהר"ם מרוטנבורג, ונדפס בשו"ת שלו (סי' תתקצ"ג, וכן בתשובות מיימוניות ספר נשים סימן א', הובא בב"י סי' מ"ב):
"ראובן שקידש לאה וזרק לה קידושיה לתוך חיקה ונענעה בגדיה להשליך הקידושין ממנה תוך כדי דיבור...אבל בנדון זה כיון דשמעו העדים דאיהי אמרה לו מעיקרא פלוני בוא וקדשני וגם שוב בשעת הקידושין כשאמר בפני כולם פלונית ביקשה ממני לקדשה וכן אעשה ושתקה אף על גב דבתר דנפול לתוך חיקה שדיתינהו איכא למימר דמעיקרא קיבלה לשם קידושין וכי שדיתינהו בתר הכי מיהדר קא הדרה בה... ואף על גב דאמרה בלבי לא היה אלא לשחוק ולהתלוצץ עמו ומעולם לא נתרצתי להתקדש לו אלא לחוכא ואטלולא בעלמא, דבריה שבלב נינהו, ודברים שבלב אינם דברים. ואף על גב דאיכא למימר דאנן סהדי דלא נתכונה אלא להתלוצץ וכהאי גונא אזלינן שפיר בתר מחשבתה, כגון גבי מברחת וכר"ש בן מנסיא (ב"ב קמ"ו ע"ב) שכתב כל נכסיו לאחר ולא ידע שהיה לו בן, וכההוא דמרובה (פ' ע"א) דאמרו חכמים לא נתכונה זו אלא להגון לה, וכיו"ב הרבה בתלמוד אזלינן בתר אומדן דעתיה, גבי קידושין משום חומרא דאשת איש לא נסמוך על אומדן דעתה לומר היה בלבה כך בודאי, וליכא אומדן דעתה דמוכח כיון דאיכא למימר נמי אתתא בכל דהו ניחא לה".
התשובה נפסקה להלכה על ידי הרמ"א (אבן העזר סימן מ"ב סעיף א'):
"אמרה תחלה: קדשיני, וזרק קדושין לתוך חיקה ואמר לה: הרי את מקודשת לי, וניערה בגדיה תוך כדי דיבור להשליך ממנה הקדושין, ואומרת שלא כיוונה מתחלה רק לשחוק בעלמא, אפילו הכי הוי מקודשת (תשובת מוהר"ם סוף ספר נשים). ואין הולכים בענין קידושין אחר אומדנות והוכחות המוכיחות שלא כיוונה לשם קדושין".
באוצר הפוסקים (ס"ק י"א אות א') מובאות דעות שונות בהבנת דינו של המהר"ם, וניתן לסכם שישנן ג' גישות בפוסקים:
גישה א': היכא שיש אומדנא דמוכח הולכים אחריה ומאמינים לאשה שהתכוונה לשחוק, והמהר"ם אמר שהוי דברים שבלב רק היכא שאין אומדנא דמוכח. (פחד יצחק, חזו"א נ"ב, ג', שו"ת רב"ך ס"ז, שב יעקב). המהר"ם כתב שהסיבה שאין אומדנא דמוכח היא משום דאתתא בכל דהו ניחא להו, אך היכא שהטעם אינו קיים אין לחוש, וכגון שהיא כבר משודכת לאחר. כמו כן המהר"ם מיירי במקרה והמקדש מכחיש אותה שאומרת שכיוונה לשחוק, אך אם גם הבעל מודה לדבריה שכיוונו שניהם לשחוק בעלמא היא נאמנת, משום שלגבי המקדש אין סיבה שלא להאמינו שהרי לא שייך בו הטעם דאתתא בכל דהו ניחא להו. סיבה נוספת להאמינו היא משום שבידו לגרשה אם ירצה ויש לו מיגו. טעם נוסף להאמינו הוא לפי שאין אדם חוטא ולא לו, ולא ישקר לומר שלא התכוון לקדשה להכשיל אחר באיסור אשת איש ועל ידו ירבו ממזרים בישראל 1 .
גישה ב': אפילו היכא שיש אומדנא דמוכח אין להאמינה, והטעם הוא שאנו לא בקיאים האידנא בשיעור האומדנא כמו שהיו בקיאים בהם חכמי התלמוד, ואין לנו להקל בו מחמת אומדנא הנראית לנו, שמי יאמר שלא חשקה נפשה בו ותמתין עד שתמות אשתו, או אף בפנוי ופנויה שטענו ששחקו בקידושין, ואחר כך נתברר שרצו לזנות וחיפשו היתר ועשו קנוניא להתקדש בדרך צחוק בפני עדים שלא ירגישו בדבר. המהר"ם כתב במפורש שאין הולכין בקידושין אחר אומדנות והרמ"א העתיק להלכה רק את המשפט הזה מדבריו. ומה שהוסיף המהר"ם אחר כך שאין אומדנא דמוכח דאתתא בכל דהו ניחא לה, אין לומר שחזר בו אלש פשוט שכתב כן רק לרווחא דמילתא, ואפילו אם סתר את דבריו הראשונים אנו אין לנו אלא דברי הרמ"א שפסק כלישנא קמא ואליו שומעים, ולכן אין להקל אפילו באומדנות מוכיחות. (חכם צבי קל"ה, ר' יוסף ברוך קזיס, לקט הקמח, אריה החי, נוב"י קמא נ"ט).
גישה ג': היכא שיש אומדנא דמוכח אין איסור דאורייתא, אך מכל מקום אסורה מדרבנן משום חומרא דאשת איש (חת"ס א, פ"ה, ברית יעקב, עין יצחק א', מ"ח, י', עולת יצחק, ערוה"ש, עזרת כהן מ"א). היכא שיש הוכחה וראיה ברורה לאותם דברים שבלב, הוי דברים מהתורה, אלא משום חומרת אשת איש לא נכון לדון על דברים שבלב. מכל מקום, מכיון שהאיסור הוא רק מדרבנן, ממילא יש לנו להקל אם יש עוד ספק אחר על הקידושין. כמו כן החומרא היא רק היכן שיש איסור אשת איש משום כרת וממזרות, אך היכן שיש רק איסור לאו של אסורה לבעל אסורה לבועל, יש להקל לילך אחר האומדנא (עזרת כהן שם).
הגראי"ה קוק (שו"ת עזרת כהן סי' מ"א) מבאר את הגדר באומדנות, וזהו סיכום דבריו:
אומדנא אסורה מהתורה רק בנפשות, ובממונות אסורה רק לחומרא מדרבנן. אולם לדיין מותר לפסוק ע"פ אומד דעתו כי לא מתחשב רק בפרט אחד אלא במכלול פרטים. גם בשאר העניינים מהתורה ישנה אומדנא אלא שמחמירים מדרבנן, וכן הדין באומדנא בקידושין משום אשת איש. אך החומרא היא רק משום אשת איש שיש כרת וממזרות, אך אם יש רק לאו של אסורה לבעל אסורה לבועל אין להחמיר, וכן בצירוף ספיקות אחרים ניתן להקל.
הגר"א שפירא (מנחת אברהם ב', ח') העיר בעניין היחס בין ממונות לקידושין, וכתב כך: "הנה יסוד דין המהר"ם הוא דאף על פי שלגבי דיני ממונות אזלינן בתר אומדנא, אבל בקידושין יש להחמיר. והנה אם כי באמת בכל קידושין יש עניין של ממון, היינו כסף הקידושין שנותן המקדש לאשה, ומוכרח למהר"ם דאם כי בכל מקום שיש להסתפק בקידושין מחמת האומדנא ממילא יש כאן גם ספק על הממון של הקידושין אם זה שייך לאשה, ולגבי ממון הרי גם למהר"ם אזלינן בתר אומדנא. אבל זה פירושו דמכיון שהספק בא כאחד, דרק ע"י ביטול הקידושין תתבטל הנתינה דממון אזלינן בתר דין הקידושין החמור".
למעשה, הדעה המקובלת היא כגישה השלישית שלא סמכו להקל בקידושי שחוק אף באומדנות מוכיחות, אבל עשו מזה סמוכות לצרף להקל עם שאר ספיקות.
^ 1.ראה שו"ת שמע שלמה (חלק ה' אבן העזר סימן י"ח) לראשל"צ הגר"ש עמאר שליט"א, שצירף דעות פוסקים לפיהן יש לסמוך על אומדנות מוכיחות לשעת דחק כגון שיש חשש שרוצה לעגנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








