ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
ליקויים בריאה.
א. ריאה שנקלף ממנה הקרום העליון –כשירה.
ב. רב יוסף :ריאה המשמיעה קול אם יודעים מהיכן -מניחים שם נוצה ואם מתנועעת טריפה, ואם לא יודעים מהיכן -מניחים הריאה במים פושרים ואם יוצאים בועות טריפה, אם לא יוצאים כשירה כי רק הקרום התחתון ניקב.
ג. כשהאדימה:
- לרבא :במקצתה כשירה ובכולה טריפה
- לרבינא :אין לחלק שהרי חוזרת לבריאותה.
ד. יבשה מקצתה –אם מתפוררת טריפה והגמ' מעמידה גם אליבא דחכמים בבכורות לז. שגדר היובש הוא שאם תינקב אוזן הבכור ולא תוציא דם.
ה. כשיש עליה קליפות (כעין גלדים של מכות) שחורות או בגוונים שונים –כשירה.
ו. (דף מז.) כשיש עליה בועות לא בודקים אותם ע"י השוואתם לבועות אחרות וכשהבועות בולטות :אם יש בועה אחת שנראית כשתיים מנקבים הבועה ואם עובר נוזל מבועה לבועה כשירה וכשיש שתי בועות סמוכות אי אפשר לבדוק.
ז. כשאונות הריאה דבוקות זו לזו :כשנדבקו שלא כסדרן –אי אפשר לבדוק ע"י ניפוח כי הסירכא תתפרק וכשנדבקו כסידרן כשירה.
ח. כשחסרה אונה או יש מיותרת או שנתחלף מנין האונות בצידי הריאה:
ט. - לרבא :טריפה.
י. - למרימר: כשהאונה יתירה אם עומדת בשורות האונות –כשירה, כשעומדת בין שתי הערוגות טריפה והגמ' לא הסכימה לכך כשהאונה נמצאת מתחת לריאה כלפי הקרקע אלא רק כשהיא ע"ג הריאה.
יא. (דף מז:) רפרם :כשהריאה דומה [בגמ' במה שהיא נפוחה ולבנה או שהתקשתה או חלקה] לבקעת עץ -טריפה.
יב. רבא ובנו / רב כהנא. כשצבע הריאה השתנה ל:
1.צבע הרקיע –כשירה
2. שחור חזק –טריפה שהרי שחור הוא אדום שלקה
3. ירוקה [בגמ' ככרתי] / אדומה –כשירה שהרי ר' נתן אמר להמתין מלמול תינוקות שהיו בצבע ירוק / אדום וחיו ונקראו על שמו.
4. כצבע הכבד –כשירה
5. כצבע הבשר / בגוונים של צהוב :כשות, כרכום, ביצה-טריפה.
יג. רבינא. כשיש בריאה מקום סתום –קורעים המקום אם יש בו מוגלה כשירה ואם אין מניחים עליו נוצה ומנפחים ואם הם זזים כשירה.
יד. רב יוסף. כשעלה בה קרום מחמת המכה –מה שהקרום סותם לא מועיל כי סופו ליפול.
טו. עולא א"ר יוחנן. כשבשר הריאה נימוח עד שנשפך: ע"פ רבא אם הסמפונות קיימים כשירה, וע"פ רב אשי שופכים את תוכנה לקערת חרס מצופה עופרת ואם יש בה חוטים לבנים טריפה כי הם שאריות של הסימפונות.
טז. ר' זירא וכן בברייתא. התפורר בשר הריאה –כשירה אפילו נשאר רביעית חלל והקרום קיים.
ר' זירא וכן בברייתא:
א. ניטלה שלפוחיתה (הרחם)של בהמה –כשירה.
ב. התליע כבדה –הסנהדרין התירה לבני עסיא
דף מח.
ריאה הדבוקה לדופן (של חלל החזה):
א. למר יהודה משמיה דאבימי חוששים שההידבקות נגרמה מנקב בריאה ולרב יוסף בר מנמיומי אר"נ לא חוששים אבל אם עלו סביב המקום אבעבועות חוששים כי יש ליקוי ותולים שיש בה מכה. הגמ' מבארת בהמשך שדבריו הם במקום שהריאה והדופן לא גדילות יחד אבל במקום חיתוך האונות כשירה ורבינא הוסיף שכן הדין דוקא במקום שהנקב אחוז בבשר שבין הצלעות.
ב. אופן בדיקת הריאה:
-לבר שבא :חותכים המקום הדבוק בסכין, אם יש ליקוי בדופן תולים במכה וכשירה ואם לא חוששים שההידבקות נגרמה מחמת הריאה וטריפה אע"פ שהאויר לא יוצא.
-לרב נחמיה בריה דרב יוסף :ע"י ניפוח הריאה בפושרים.
תניא. כשהגיד של האדם:
א. ניקב- פסול מלבוא בקהל מפני ששכבת זרעו לא נפלטת בכוח ונחשב ככרות שפכה.
ב. נסתם –כשר, מפני שחוזר להשרו להוליד.[רבינא :קרום שעלה מחמת מכה בריאה לא סותם טוב].
ר' יוחנן :מרה שניקבה וכבד סותמתה כשירה [בנקובת הכבד והדופן -אבדה הסתימה].
ריאה שעלו בה אבעבועות :
- שמואל –כשירה וכן הורו אמוראים.
- ר' יוחנן לא התיר אבל היה שולח השואלים למי שמתיר.
מחט שנמצאה:
א. בריאה :לר' יוחנן ועוד לא חוששים שהריאה ניקבה ולר"ל חוששים.
ב. בחתיכה של הריאה –ר' אמי [לאחר שהקשו עליו] אוסר שהרי אם היתה שלימה היינו מוצאים בה נקב.ולמי שהכשיר מחט בריאה אפשר לבדקה.
ג. בחתיכה של הכבד. רב אשי :כשהראש הקהה של המחט העבה נמצא בכבד –כשירה, וכשהמחט היתה דקה או כשהראש הקהה של המחט העבה נמצא מחוץ לכבד –טריפה.
ד. בבית הכוסות :כשנמצאה תחובה מצד אחד –כשירה ומב' צדדים- טריפה.
ה. בסימפון הגדול של הכבד: לרב אדא בר מניומי כשירה ולהונא מר בריה דרב אידי טריפה.
ר"נ :ניקב הסימפון בריאה –טריפה [בגמ' :והיינו כשניקב סמוך למקום שמתפצלים] ואין לדמות זאת לניקבו המעיים הסובבים את השומן הנקרא כנתא שאינו טריפה ששם סותם].
דף מט.
רב כהנא. נמצא במרה גלעין:
א. של תמרה- כשירה כי הגלעין לא עבר את הוושט ואיברי העיכול.
ב. של זית –למטריף במחט טריפה כי היא יכולה לנקב בדרכה את איברי העיכול.
ר' יוחנן. הריאה נקראת כך כי מאירה את עיני האוכל אותה כשהיא מעורבת עם סמי רפואה.
ניקבה הריאה במקום שיד הקצב ממשמשת בה:
- רב אחא בר נתן וכן פסקה הגמ' –כשירה ותולין במשמושו.
- מר זוטרא בריה דרב מרי :לא תולין
תולעת שיצאה מהריאה וניקבה אותה –מח' ר' יוסף בן דוסתאי ורבנן אם חוששים שיצאה לפני השחיטה וטריפה או אומרים שודאי יצאה אחרי השחיטה וכן פסקה הגמ'.
רב אחא ורב חייא בני אבא נחלקו אם ר' מלוק אריב"ל פסק כר"ש שריאה שניקבה מטריפה רק אם ניקב לסימפון הגדול.
ר' אושעיא [ע"פ האיפוך מט:]. חלב שע"ג הקיבה נהגו לאכלו ע"פ אבותיו של ר' ישמעאל אבל ר' ישמעאל עצמו לא סובר כן.
תניא. "כה תברכו את בנ"י" יש ברכה לישראל מפי כהנים.
"ואני אברכם" –לר' ישמעאל ה' מברך את הכהנים ןלר"ע ה' מסכים על ידם וכן למד ר"נ בר יצחק ש"ואברכה מברכך"-הוי ברכה לכהנים.
דף מט:
ברייתות. מהייתור של ו' במילה ואת בפס' "ואת כל החלב אשר על הקרב" לומדים שצריך להקריב גם
- ר' ישמעאל [ולפי האיפוך ר"ע] :החלב שע"ג הדקין. [בברייתא השניה למד ר"ע שהחלה המוקרב הוא החלב הפרוס על הקרב כיריעה אחת ומכוסה בקרום שנקלף].
- ר"ע [ולפי האיפוך ר' ישמעאל] :החלב שע"ג הקיבה.
- ר"ש :החלב שיש לו קרום ואפשר לקלפו.
החלב הקרוב לנקב:
א. הטהור –סותם (ומצילו שלא יהיה טריפה)
ב. הטמא –לרב אינו סותם ולא מצילו מטריפה ורב פפא הסכים עמו והוסיף שבאיסור תורה אין לאמר שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולרב ששת סותם.
ג. של חיה –לאביי אינו מהודק ולר"ז ספק.
ד. כשעשוי ככובע –לר"נ אינו סןתם.
ה. שעל היתר / הקשת של הקיבה רב הונא בר חיננא :סותם / לא סותם.
ו. המסוים שבקיבה. לר"נ: לבני א"י מותר לאוכלו ולבני בבל אינו סותם [ועי' הביאור בסמוך].
כד דבש שהיה מגולה ר"נ תמה על רבא שרצה להתיר שהרי ר"ש אמר בברייתא שיש גילוי ב : דבש, ציר, חומץ, שמן ומורייס ועוד שבסכנת נפשות אין לאמר שהתורה חסה על ממונם של ישראל ולת"ק דר"ש אין בהם גילוי ומהנחש ששתה ציר אין להביא ראיה והסכימו עמו אמוראים.
דף נ.
החלב שעל הצד החיצוני הקמור של הקיבה <עי ציור>:
- לל"ק בפירוש דברי ר"נ :אסור כי הוא פרוס.
- לאיכא דאמרי: לבני א"י מותר כיון שדבוק ולבני בבל אסור מפני שהוא פרוס.
החלב שעל הצד הפנימי הקעור של הקיבה <עי' ציור>:
- לל"ק : לבני א"י מותר כיון שלר"ע האיסור הוא כשדבוק ור' אמי אכל, ולבני בבל אסור מפני שלר' ישמעאל אסור אפילו כשאינו פרוס.
- לאיכא דאמרי :מותר (כר"ע כיון שאינו פרוס)
בני מעיים שניקבו וליחה שיוצאת מהם ע"י דחיקה בסכין סותמתן :לרשב"ג כשירה ונחלקו ר"ז לתלמיד האם ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא פסק כרשב"ג או לא והגמ' הכריעה כמו התלמיד שלא פוסקים כרשב"ג.
המציאות שאבל שלא ידע על המיתה מונה ז' עם האבלים:
-לת"ק :רק כשבא בג' ימים ראשונים ממקום קרוב.
לר"ש :אפילו הגיע ביום השביעי ממקום קרוב והגמ' פסקה כר"ש שהרי הלכה כדברי המיקל באבל, אבל ר"נ אמר שאין הלכה כר"ש.
כשיש נקב ולא ידוע אם הוא לפני השחיטה והבהמה טריפה או אחריהשחיטה:
א. בבני מעיים –מותר להקיף (לעשות נקב נוסף ולהשוות) ורבא עשה כן ולא היו דומים ורב משרשיא בנו משמש בנקבים החדשים ואז היו דומים.
ב. בריאה -לר' יוחנן מותר להקיף ולרבא מותר רק באותה ערוגה והגמ' פסקה שמותר גם מאונא לאומא אבל לא ההיפך.
ג. בקנה לאביי ורבא מותר להקיף ולרב פפא מותר רק באותה חוליה והגמ' פסקה שמותר גם מחוליא לחוליא וגם מבר חוליא (החצי התחתון של ג' הטבעות שהן רק בשר)לבר חוליא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










