ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ" (דברים ז' יב-יג)
מובא במדרש על אתר:
"אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו ... אלא כך אני מביא עליכם יסורין עד שתכינו את לבבכם אצלי, אמר רבי אחא בשבועה נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יניח את ישראל לעולם ... ועד היכן אני מייסר אתכם עד העקב" (דברים רבה עקב פרשה ג).
השואה האיומה, שהתרחשה בעיקר בשנים ת"ש-תש"ה, הייתה אירוע טראומתי שהותיר אצל כל יהודי סימני שאלה מסוגים שונים. חלק מהנספים (לפני שהושמדו) וחלק מהניצולים התחזקו באמונתם וחלק אחר נפגעה אמונתו. כולי עלמא לא פליגי כי אין בידי בן אנוש להכיל ולהבין אפילו חלק ממה שאירע וכמובן שלא להבין למה זה קרה. לכן, כל ניסיון לתלות את מה שקרה בסיבה מסוימת או להשוות את מה שקרה למאורע אחר אין לו מקום.
בימים האחרונים הגיעה השאלה הבאה ל"ארץ חמדה":
הלכתי לשיעור בישיבה מסוימת והרב דיבר על סכנות השימוש באינטרנט. הוא טען שהדבר אסור בתכלית האיסור והוסיף כי האינטרנט גרוע מתאי הגזים של הנאצים ימ"ש. חזרתי הביתה מאוד נסערת, כיצד עלי להתייחס לדברים אלה?
תשובה:
הצטערתי מאוד לשמוע אודות הרב שהשווה בין תאי הגזים של הנאצים ימ"ש לבין האינטרנט. אסור בשום פנים ואופן להשוות שום דבר למעשיהם הנוראים של הנאצים ימ"ש. היו ימים רבים בהם נרצחו למעלה מ-20,000 יהודים בכל יום. זקנים וטף, נשים וגברים רק בגלל היותם יהודים. ששה מליון אנשים נשים וטף הוא מספר (תרתי משמע) שמעל ומעבר להשגתנו ולא הזכרנו את כל האכזריות הנוראה והסבל הבלתי יתואר.
החברה החרדית כדרך חיים, בחרה לעצמה דרך של הסתגרות בתוך חומות. שיטה שיש לה מקורות והיו מגדולי ישראל שתמכו בשיטה זו. איננו באים להתווכח עמם על השיטה, יש לה יתרונות רבים וחסרונות לא מעטים. בשנים האחרונות חל שינוי גדול בעולם. שינוי זה מחייב אותנו לחשוב ולהיערך לו. אנחנו חיים היום בעולם בו אי אפשר למנוע את "חופש המידע". אף אחד אינו יכול להלחם בתופעה זו. דבר זה מחייב אותנו כיהודים יראי שמים לחפש את הדרך הנכונה ע"מ להתמודד עם ההתפתחות הטכנולוגית.
לענ"ד, רק חינוך עמוק לערכים בצרוף אמצעי זהירות יכול למנוע מאנשים להשתמש באינטרנט לצרכים אסורים. יש בהחלט צורך לשים חסימות על גלישה חופשית, למקם את המחשב במקום גלוי לכולם, לא בחדר סגור ועוד. כמובן, שוב ושוב, הדוגמא האישית היא היסוד לכל חינוך.
מצד שני, לרשת האינטרנט גם צדדים חיוביים רבים: גישה חופשית לספריות יהודיות ענקיות, חלקן בחינם. שיעורים ווידאו ואודיו ברמות שונות ובנושאים מגוונים ורבים. חומרים תורניים בכתב ומאגרי מידע שמהם ניתן ללמוד המון.
מי שיודע ומשכיל להשתמש ברשת בתבונה יכול להפיץ תורה בכמות אדירה ובמספרים עצומים ליהודים בכל מקום שהם, ולאו דווקא על חשבון האיכות.
כמו שכתבתי בהתחלה, ההשוואה לזוועות הנאצים ימ"ש, רק מרגיזה ומקוממת.
הבה נתפלל כי הציבור יתחזק באמונתו, גם בגלל הנסים הגדולים שאירעו לעם ישראל אחרי השואה הנוראה
וישכיל להשתמש בטכנולוגיה החדשה ב"שכל טוב"
לשיפור בעבודת ד', התקרבות לאבינו שבשמיים וחיזוק חיי הרוח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
