ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
רמת המתח שלנו משפיעה על הרווחה הגופנית והנפשית שלנו, על יחסינו עם בני משפחה ועם אנשים אחרים ועל ההשקפה שלנו על החיים בכלל. בעולם של תקשורת מיידית (גם עם אנשים שאנחנו לא באמת רוצים לתקשר איתם, אבל שיש להם את מספר הטלפון שלנו!) קל מדי לסבול ממתח ועקה.
חז"ל לימדו אותנו במסכת אבות ש"מרבה חוכמה מרבה מכאוב". בעת שכיהנתי כרב במיאמי ביץ' לפני עשרות שנים, בעיתון המקומי כמעט לא דיווחו על חדשות, חוץ מעל תנין שחצה את הכביש מדי פעם בפעם. אך כשעברתי לניו יורק והתחלתי לקרוא את ה"ניו יורק טיימס", נעשתי מודע לבעיות בבוצוואנה ולמגיפות בפטגוניה. גיליתי אז שיש הרבה דברים חדשים שיכולים להדאיג אותי, דברים שבמיאמי ביץ' זכיתי שלא לדעת עליהם כלל.
חכמינו לימדו אותנו גם ש"מרבה נכסים מרבה דאגה". למעשה, אני מוכן להסתכן ולומר שעושר הוא גורם המתח הגדול מכולם. בשנים הרבות שכיהנתי כרב, באו עשרות אנשים לבקש את עצתי בעניינים כספיים ואישיים. כל המחאות שלי לא הועילו. האמונה שהרבנים יודעי כול מושרשת עמוק בעם היהודי. אני תמיד מצחקק בלבי על התופעה הזאת, כי אם אני כל כך חכם, למה אני לא עשיר?
תמיד נדהמתי מכך שהבחנתי במידה זהה או גדולה יותר של עקה בקרב אלה שיש להם כסף ולא ידעו מה לעשות בו, להשקיע במניות, בנדל"ן, באגרות חוב, בבנקים, מתחת למזרון, בהשוואה לאלה שבאו אליי לקונן על כך שיש להם מעט מאוד כסף או אין להם כלל.
מובן שיש מתח טוב ומתח רע, אבל בסופו של דבר, כל מתח הוא סוג של מתח רע במובן זה שהוא מטריד אותנו, מעיב על החזון האישי שלנו ומשפיע עלינו גופנית ורוחנית. מתח הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. הוא בלתי נמנע, כמו מזג האוויר (שגם הוא גורם לנו מתח, אגב), התנועה בכבישים ומסים. אז השאלה היא איך להתמודד עם המתחים ולשלוט בהם במקום להניח להם לשלוט בנו.
מצאתי שחופשות ונסיעות, נעימות ומסיחות דעת ככל שיהיו, אינן תרופת פלא למתח למרות הכול. מסיבה לא ברורה אנחנו נוטים לארוז במזוודה ולקחת אתנו את כל הדאגות, הבעיות והחששות. רמת המתח בנסיעות האלה לפעמים גבוהה יותר מזו של חיי היומיום המלחיצים.
הכרתי בחיי אנשים שלווים ונטולי מתח. היה בהם שילוב של אמונה עמוקה עם מידה של סטואיות חיובית. הם תמיד הסתכלו על החיים ותהפוכותיהם במבט לטווח הרחוק. רק לעתים נדירות שם כעסו על אנשים או על נסיבות, וכל מעשיהם התאפיינו בסבלנות ובתכליתיות.
מעניין לציין שהם לא ראו את עצמם כאנשים רוחניים אלא הדגישו את הרציונאליות והפרגמאטיות שבהתנהגותם כלפי הזולת והעולם. תמיד תהיתי אם אופי שליו כזה הוא משהו שאפשר ללמד וללמוד או שזאת מתנה מולדת שהקב"ה נתן לאלה שזכו לקבלה.
ישעיהו משווה את שלוות הרוח עם צדיקות והתנהגות תורנית מוסרית ואת זעם הרשעים על החיים לים סוער, "והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל". אבל אינני יודע אם שלוות הרוח מולידה יושר והתנהגות מוסרית או שהיושר והמוסריות מביאים לנשמה שלווה.
אך דבר אחד ודאי. רשעים תמיד נמצאים במתח מפני שהם חושבים שאנשים אחרים עומדים בדרכם, שהם הסיבה לחרדה ולחוסר הנוחות שהם חשים. חוסר שביעות רצון של האדם ממה שיש לו תמיד מתבטא במתח גופני ונפשי מוגבר. לכן השאלה איך אנחנו עומדים במבחני המתח בחיים היא שאלה חשובה מאוד לרווחתנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
