ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- עדכוני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
השנה, בג' אלול, חלפו 76 שנה מפטירתו של הרב קוק זצ"ל (תרצ"ה-תשע"א).
הרב קוק כתב (פנקסי הראי"ה ח"ב, פנקס מא' אות יא'), כי
"צלם אלוקים נשמר באדם על ידי שלשת מיני השמירות השומרות אותו:
א) ע"י קדושת המאכל הטהור, שמירתם של דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
ב) ע"י מידת הרחמים על עניים ונדכאים...
ג) ע"י קדושת התפילין...
והשפעתם של שלשת הכוחות הללו בהתגברם באומה, ירוממו את קרנה".
ידועה הנהגת הקדמונים להרבות במתן צדקה בחודש אלול ולמסור את התפילין והמזוזות לבדיקה.
נראה, כהשלמה לשמירה השלישית שכותב הרב קוק, שיש להתעורר גם בנושא האכילה.
בדומה לכך כתב גם הבן איש חי (שנה שניה בפרשת בראשית), שחטאם של אדם וחוה באכילת עץ הדעת בגן עדן (שהיה כאמור לעיל, ביום בריאתם, בראש השנה), צריך להיות מתוקן גם כן על ידי אכילה בקדושה, בהקפדה על הברכות ועל כשרות המאכל.
לכן, נחזור על מספר הלכות מצויות, שיעזרו לנו לעשות את חשבון הנפש בצורה קלה ומסודרת:
א. טבל- ברוך ה', חזרנו לארץ ואנו מחויבים בהפרשת תרומות ומעשרות מכל גידולי קרקע שבאדמת הקודש.
לצערנו, מסתובבת בשווקי הארץ כמות גדולה מאד של פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ויש להם דין של טבל. לכן, כל פרי וירק שאנו רוכשים, בלי ודאות גמורה שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, אנו צריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות. מכיוון שאין אנו יכולים להיות בטוחים שהם טבל וודאי, ההפרשה תיעשה בלי ברכה.
השנה שנת מעשר עני ולכן צריך להתייחס בנוסח ההפרשה ולומר שמעשר עני מונח במקום פלוני. יש לשים לב, שימים ספורים לאחר ראש השנה, יגיעו לשוק ירקות שנלקטו כבר בשנה הרביעית לשמיטה, והם חייבים במעשר שני (הרחבה בנושא תשלח אי"ה בעדכון לקראת ראש השנה).
ב. ניפוי קמח- אנו נמצאים בסוף הקיץ, זמן המועד לריבוי חרקים המצויים בדגנים, בקטניות ובמיוחד בקמח.
מגורמים פרטיים רבים אנו מקבלים דיווחים על הימצאות חרקים בקמח, בסולת, באורז, קוואקר, שומשום ובפיצוחים וכדומה. לכן, ראוי לנקוט במשנה זהירות בנושא החרקים והתולעים, ובמיוחד בניפוי הקמח. כיום, כמעט שלא ניתן להשיג נפה של 60 מ"ש, ויש לנפות בנפה של 70 מ"ש. חשוב להקפיד לנקות היטב היטב את הנפה לפני הניפוי.
ג. צרירות דם בעופות- שאלות רבות מופנות אלינו ביחס להימצאות של צרירות דם בעופות. צרירות דם הינה שטף דם פנימי, הנוצר מתחת לעור בגלל מכה חזקה שהעוף קיבל.
בעניין הזה של הדם הצרור אין כלל וכלל הבדל אם המכה הייתה לפני השחיטה או לאחריה. המקום שבו נצרר הדם נאסר באכילה, וצריך להסירו לפני הבישול.
לחילופין, ניתן לצלות את מקום כתם הדם ולשאוב על ידי האש את הדם החוצה.
דם צרור מצוי ביותר בחלקי עוף סוג ב' או בכנפיים וברגליים.
ד. מוצרי יבוא- מספר מוצרי היבוא המגיעים לארץ מתרבה מיום ליום.
על המוצר מופיע בדרך כלל הכשר של גוף כשרות מסוים מהארץ או מחו"ל וגם אישור הרבנות הראשית. הרבנות הראשית אינה כותבת באילו אמות מידה הלכתיים עומד המוצר, ואי אפשר לדעת האם המוצר הינו ברמת מהדרין או ברמת כשרות רגילה. יש לציין שמעט מאוד גופי כשרות מחו"ל עומדים בסטנדרטים של כשרות מהדרין, ואת השאלה לגבי רמת הכשרות יש להפנות למחלקת היבוא של הרבנות הראשית (02-5313131).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
