ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת-הָרֹצֵחַ, מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר-נָס שָׁמָּה; וְיָשַׁב בָּהּ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, אֲשֶׁר-מָשַׁח אֹתוֹ, בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ". (במדבר ל"ה כה)
לביאור סוף הפסוק, מביא רש"י את דברי חז"ל במשנה מכות יא ע"ב: "אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו אחר תחתיו חוזר במיתתו של "שני". כלומר, הכהן הגדול החדש שהתמנה בין מעשה הרצח לבין פסק הדין. אולם, הגמרא הקשתה כיון שהוא נמשח רק אחרי מעשה הרצח, אי אפשר לתלות הרצח בכהונתו, ואם כן מדוע הוא נענש על זה?
תשובת הגמרא "הוה ליה לבקש רחמים שיגמר דינו לזכות ולא ביקש".
הקשה מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בספרו 'עמוד הימיני' (בהערה על סימן י"א הלכות קואליציה)
א. מנין לנו שלא ביקש הכהן הגדול רחמים עבורו ואולי באמת לא היתה לרוצח שום זכות?
ב. מה הכוונה להתפלל למציאת זכות לאחר שכבר נעשה המעשה?
המשנה (מכות דף ז ע"א): "רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם, רשב"ג אומר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל".
הגמרא מסבירה שרבי עקיבא ורבי טרפון היו מקשים על העדים ע"י שאלות מיוחדות: ראיתם טריפה הָרַג / שלם הָרַג? אולי במקום דקירת הסיף היה נקב שהפך את הנרצח לטריפה עוד לפני הדקירה?
רבינו תם בתוס' ד"ה: "ודילמא", מפרש שלמרות שיש לסמוך על הרוב, שאדם אינו טריפה ישנן שאלות שאין צורך לשאול אותן, אבל אם שואלים והעדים לא יודעים או סותרים עצמם, אי אפשר כבר לתת עונש מות.
כנראה דבריו של רבינו תם מבוססים על תחילת פסוקנו "והצילו העדה" ויש בשאלות אלו פתח ללימוד זכות.
כמובן שאי אפשר לומר שלדעת רבי טרפון ורבי עקיבא, הסנהדרין היו מחייבין את הזכאים, גם רשב"ג לא אומר להם שהם בעצמם מזכים את החייבים, אלא בא בטענה חיצונית שעל ידי זה היו מתרבים שופכי דמים בישראל.
מבאר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את מחלוקתם שגם לדעת רבי טרפון ורבי עקיבא אם היה חשש לריבוי רוצחים בודאי אין מקום לשאלות אלו, אלא כוונתם שאילו היו הם בסנהדרין היו משתדלים לשפר את פני הדור וממילא במקרה נדיר לא יהיה חשש שהזיכוי יגרום לריבוי שפיכות דמים. לפי זה יוצא שחיפוש זכות ע"י שאלות כגון: "סיף במקום נקב" תלוי במצב הדור. אם הדור פרוץ צריך להימנע משאלות אלו ואם אלו מקרים נדירים אזי שפיר יש לפעול לפי הצו של "והצילו העדה".
בזה מבוארים דברי הגמרא ביחס לכהן הגדול, אם הרוצח בשוגג נתחייב גלות, נמצא שמצב הדור ירוד ואין להפעיל את שיטתם של רבי טרפון ורבי עקיבא ועל כן יש להטיל את האשמה בראשי הדור ובראשם הכהן הגדול, שבדורם לא נמצאה זכות בגלל החשש שירבו שופכי דמים בישראל.
לדאבוננו, רבו לאחרונה מקרי האלימות המסתיימים ברצח. הזלזול בחיי אדם הגורם לריבוי תאונות דרכים קטלניות, הורים שמזניחים ילדיהם ברכב. עד כדי כך שהשבוע כולם ציינו לשבח פסק דין של הרכב מסוים, שהטיל את מלוא העונש האמור בחוק ולא שעו השופטים לשום עסקת טיעון.
על מנהיגי הדור, הרבנים הראשיים, רבני הקהילות, ראשי ישיבות ופרנסי הקהל להקדיש את מלוא מרצם לשיפור מצב הדור ששפיכות דמים ח"ו תהא דבר נדיר ובזה לקיים את הצו של "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", תרתי משמע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
