"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה"

מדורים
פרשת שבוע

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
מסעי

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אברהם בן רוחמה

2 דק' קריאה

"וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת-הָרֹצֵחַ, מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם, וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה, אֶל-עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר-נָס שָׁמָּה; וְיָשַׁב בָּהּ, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל, אֲשֶׁר-מָשַׁח אֹתוֹ, בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ". (במדבר ל"ה כה)

לביאור סוף הפסוק, מביא רש"י את דברי חז"ל במשנה מכות יא ע"ב: "אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול ומינו אחר תחתיו חוזר במיתתו של "שני". כלומר, הכהן הגדול החדש שהתמנה בין מעשה הרצח לבין פסק הדין. אולם, הגמרא הקשתה כיון שהוא נמשח רק אחרי מעשה הרצח, אי אפשר לתלות הרצח בכהונתו, ואם כן מדוע הוא נענש על זה?
תשובת הגמרא "הוה ליה לבקש רחמים שיגמר דינו לזכות ולא ביקש".

הקשה מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל בספרו 'עמוד הימיני' (בהערה על סימן י"א הלכות קואליציה)
א. מנין לנו שלא ביקש הכהן הגדול רחמים עבורו ואולי באמת לא היתה לרוצח שום זכות?
ב. מה הכוונה להתפלל למציאת זכות לאחר שכבר נעשה המעשה?
המשנה (מכות דף ז ע"א): "רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם, רשב"ג אומר אף הן מרבים שופכי דמים בישראל".
הגמרא מסבירה שרבי עקיבא ורבי טרפון היו מקשים על העדים ע"י שאלות מיוחדות: ראיתם טריפה הָרַג / שלם הָרַג? אולי במקום דקירת הסיף היה נקב שהפך את הנרצח לטריפה עוד לפני הדקירה?
רבינו תם בתוס' ד"ה: "ודילמא", מפרש שלמרות שיש לסמוך על הרוב, שאדם אינו טריפה ישנן שאלות שאין צורך לשאול אותן, אבל אם שואלים והעדים לא יודעים או סותרים עצמם, אי אפשר כבר לתת עונש מות.
כנראה דבריו של רבינו תם מבוססים על תחילת פסוקנו "והצילו העדה" ויש בשאלות אלו פתח ללימוד זכות.

כמובן שאי אפשר לומר שלדעת רבי טרפון ורבי עקיבא, הסנהדרין היו מחייבין את הזכאים, גם רשב"ג לא אומר להם שהם בעצמם מזכים את החייבים, אלא בא בטענה חיצונית שעל ידי זה היו מתרבים שופכי דמים בישראל.

מבאר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל את מחלוקתם שגם לדעת רבי טרפון ורבי עקיבא אם היה חשש לריבוי רוצחים בודאי אין מקום לשאלות אלו, אלא כוונתם שאילו היו הם בסנהדרין היו משתדלים לשפר את פני הדור וממילא במקרה נדיר לא יהיה חשש שהזיכוי יגרום לריבוי שפיכות דמים. לפי זה יוצא שחיפוש זכות ע"י שאלות כגון: "סיף במקום נקב" תלוי במצב הדור. אם הדור פרוץ צריך להימנע משאלות אלו ואם אלו מקרים נדירים אזי שפיר יש לפעול לפי הצו של "והצילו העדה".
בזה מבוארים דברי הגמרא ביחס לכהן הגדול, אם הרוצח בשוגג נתחייב גלות, נמצא שמצב הדור ירוד ואין להפעיל את שיטתם של רבי טרפון ורבי עקיבא ועל כן יש להטיל את האשמה בראשי הדור ובראשם הכהן הגדול, שבדורם לא נמצאה זכות בגלל החשש שירבו שופכי דמים בישראל.

לדאבוננו, רבו לאחרונה מקרי האלימות המסתיימים ברצח. הזלזול בחיי אדם הגורם לריבוי תאונות דרכים קטלניות, הורים שמזניחים ילדיהם ברכב. עד כדי כך שהשבוע כולם ציינו לשבח פסק דין של הרכב מסוים, שהטיל את מלוא העונש האמור בחוק ולא שעו השופטים לשום עסקת טיעון.
על מנהיגי הדור, הרבנים הראשיים, רבני הקהילות, ראשי ישיבות ופרנסי הקהל להקדיש את מלוא מרצם לשיפור מצב הדור ששפיכות דמים ח"ו תהא דבר נדיר ובזה לקיים את הצו של "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה", תרתי משמע.

מסעי

פרשת שבוע