ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
פעם אחת, אמר המלך לעצמו – רבי יהונתן מנצח אותי תמיד. עלי למצוא דרך לגבור עליו לפחות פעם אחת. והנה, הבריק רעיון במוחו. הוא קרא לרבי יהונתן ואמר לו: חייב אני לצאת מהעיר. אמור לי בבקשה – באיזה משני השערים הקבועים בחומת העיר אכנס בעת שאחזור מנסיעתי?
חייך רבי יהונתן ואמר – את תשובתי אכתוב כעת בפתק, אותו נמסור לידי שליש נאמן, שיפתח את הפתק בפני שנינו בעת שישוב המלך לעיר. הסכים המלך ונסע מהעיר.
לאחר זמן, שב המלך לעיר, כשראשו מלא במחשבות – איזה משני השערים בחר רבי יהונתן? לבסוף, עלה פתרון מדהים במוחו. הוא ביקש מעבדיו הנאמנים לפרוץ קטע מחומת העיר, ונסע במרכבתו דרך הפירצה.
בטוח בניצחונו, קרא לרבי יהונתן ולשליש המחזיק בפתק. פתח השליש את הפתק, והנה נמצא כתוב – "מלך פורץ גדר לעשות לו דרך".
לעיתים האדם בטוח שאפשרויות רבות בפניו, אך בסופו של מהלך הוא מגלה שהדרך הובילה למטרה אחת קבועה מראש. בשבוע שעבר קראנו בפרשת 'כי תבוא' על שתי האפשרויות הפתוחות בפנינו – ברכה וקללה. ברכה גדולה כשנלך בדרך ה', וחלילה, להיפך אם נעבור על מצוותיו. רבים מאיתנו נשמו לרווחה, כשהסתיימה קריאת הקללות, והתחושה הלא נעימה לשמע רשימת העונשים החמורה חלפה עם המשך קריאת התורה. בימי בית ראשון, היו בוודאי אנשים שבעת קריאת הקללות קיוו בסתר לבבם, שקללות אלו לא יתממשו לעולם. אנו, לצערנו, שראינו את הקללות מתקיימות במהלך הגלות והשואה האיומה, יודעים שהנורא מכול אכן התממש.
אולם, אם נעמיק בקריאת פרשיות ניצבים – וילך – האזינו, נגלה שאין לפנינו שתי אפשרויות, כי אם אפשרות אחת מלבד. הקב"ה מבטיח שבמהלך ההיסטוריה, יתממשו גם הקללות וגם הברכות. זו לא אפשרות, זו הבטחה. בפרשת ניצבים הדברים נאמרים לעם בזהירות – "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה, הברכה והקללה... והשבות אל לבבך... ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך..." (ל, א- ג). עדיין אפשר להידחק ולהסביר אחרת.
אולם בפרשת וילך, כשהקב"ה מסביר למשה את מטרתו בכתיבת שירת האזינו (שמפרטת את תולדות ישראל עם קללותיהם וברכותיהם), הוא אומר זאת במפורש – ויאמר ה' אל משה: הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ... ועזבני... וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים, והסתרתי פני מהם, והיה לאכול, ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת (שירת האזינו), ולמדה את בני ישראל... והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, וענתה השירה הזאת לפניו לעד.. כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום בטרם אביאנו אל הארץ... הקב"ה תכנן את כל ההיסטוריה מראש, באפשרות אחת בלבד, והוא מדגיש בתורה שחשוב לו שנדע זאת, והוא מכין לכך 'הוכחות' מראש.
אמירה זו חשובה מאד. ראשית – יש כאן תשובה ניצחת לשאלה – לאן נעלם אלוקים בשואה? התורה מעידה מראש, שאלוקים ידע שהשאלה תישאל, וכיוון שבאותו זמן הוא ירצה להסתיר פניו, הרי מראש הוא מספר לנו שהכול בהנהגתו מאחורי הקלעים. (זה לא פוטר את השאלה – כיצד יתכן רע כה גדול? אך זו סוגיא אחרת).
שנית – אם הכול קבוע מראש, לאן נעלמת בחירת האדם? על כך עונה הרמח"ל במקומות רבים – לאדם הפרטי יש בחירה, אך ההיסטוריה של ישראל והעולם קבועות מראש, שהרי הגאולה השלימה מובטחת לנו, ואם כך הסוף ידוע מראש.
בימי התשובה הללו, אמירות אלו עומדות ביסוד עבודתינו. אומר הקב"ה לישראל – דעו לכם, אפשר ליפול בדרך ולרדת, אך המגמה הכללית סופה לתיקון. בסוף הכול ישוב אל ה' בתשובה שלימה ויגאל. ולא זו בלבד, אלא חשוב שתדעו שגם בזמני הנפילה והקלקול, עת נראה לכם שאני מסתיר פני מכם, הסתכלו בפרשיות ניצבים – וילך – האזינו ותגלו שאני הוא הפועל ונמצא בתוך כל ההסתרים. "ואמר ביום ההוא: אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
