ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סט: במשנה – ע: 11 שורות מלמטה)
חלק א – החלת קדושת בכור
אגב המשנה הקודמת שמחתך איברי ולד חולין, נדון בחיתוך בכור.
משנה –
בכור מתקדש רק כשנולד (יציאת ראש/רוב איברים) - צריך לקבור את מה שיוצא (אם מת) ואסור לחתך או לזרוק לכלבים.
מניין שהלידה קובעת -
שמות יג – קדש לי כל בכור פטר רחם...
דברים טו – כל הבכור אשר יולד בבקרך...
עד שיוצא הרוב - כל איבר אינו קדוש ויכול לחתוך ולזרוק, וכשיצא סה"כ רוב – מה שיצא מהרוב ואילך קדוש (ומה שכבר יצא – אם עדיין קיים, תלוי במחלוקת בגמרא).
א. קדושת בכור - למפרע או מכאן ולהבא?
A. המחלוקת
| מתי חלה הקדושה | האם השאר קדוש, כאשר השליש הראשון: | צריכא (גוי ודופן) | ||
נחתך ונזרק (משנה) | נמכר לגוי | יצא מהדופן | |||
רב הונא | למפרע | קדוש | קדוש | לא קדוש הקדושה תלוי ברוב הראשון | כל שיטה יוצרת חומרא וקולא, והיינו יכולים לומר שאחד מהאמוראים הסתפק ומחמיר בשניהם. |
רבה | מכאן ולהבא | קדוש (ברור) | לא קדוש | קדוש | |
B. בירור המשנה (ע. 2+)
קשה על רב הונא – במשנה משמע שחותך, מניח, ובסוף זורק לכלבים, והרי קדוש למפרע?
תשובה – הכוונה שחותך וזורק מיד ונאכלו לפני יציאת הרוב (כך שכשזרק – זרק חולין, ואין קדושה למפרע על השליש הראשון, כי כשיצא הרוב השליש כבר לא בעולם).
ואכן, אם יצא הרוב והשליש הראשון עדיין קיים – קדוש ויקבר.
[אם כן למה בסיפא, כשהמשנה הביא ה מקרה של ייקבר, דיברה על "יצא רובו כאחת", ולא על שחתך והניח?
תשובה – אכן דיברה על שני המקרים].
ב. בעי רבא – הלכו באיבר אחר הרוב או המיעוט? (ע. רבע)
(a) מה שכבר בחוץ – ודאי משלים לרוב (אפילו שרוב האיבר בפנים, הוא הולך אחר רוב באיברים שיצאו),
(b) מה שבפנים – האם מצטרף להשלים לרוב בחוץ? (אם רוב האיבר בפנים – לא, אם רוב האיבר בחוץ – זה הספק).
ת"ש ממשנתנו – יצא רוב – קדוש,
והרי זה פשיטא, אלא שבא לחדש את המקרה של רבא (b).
דחייה – בא ללמד את a (תוס' רא"ש – ואפילו שגם זה פשיטא, המשנה מלמדת דינים פשוטים כשאינם ארוכים).
ג. ספקות בהגדרת פטר רחם (ע. באמצע)
רבא -
1. רבא - אם יש חציצה בין העובר לרחם (סיב או טלית (זה לטובת העובר), שליה אחרת, ידי המיילדת).
4. רב אחא - נתרחב הפתח כך שיצא בלי לגעת?
6. רבי ירמיה – נגממו כותלי הרחם (נקלף העובי מבפנים).
ר זירא – אני שאלתי שאלה שתכריע את שאלתך – כשחלק מכותלי הרחם אינם קיימים כלל, האם הולכים לפי הרוב. מכאן שבמקרה שלך ודאי שאינו קדוש כי שם אין שום מקום שלם.
3. רבא - יצא מרחם של בהמה אחרת – האם פוטר את האם השנייה מבכורה? (הגמרא לא שואלת האם הוא עצמו בכור, ראה תפארת יעקב, שלכאורה לא, כי לא היתה לידה ומי שילדתו אינה אמו).
5. מר בר רב אשי – כל הרחם נעקרה ממקומה בתוך האם, האם הרחם מקדש שלא במקומו?
2. רבא - יצא פעמיים - אם יצא פעם ראשונה בחציצה, נכנס שוב ויצא כדרכו? (על יד חולדה)
חלק ב – האם עובר במעי אמו שנשחטה – נבילה?
המשך יבוא...
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
