ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מלשונו של הרמב"ם משמע שבעל תשובה יכול להשתנות בבת אחת מחוטא גמור כפי שהרמב"ם מתארו לבעל תשובה גמור. אפשר היה אולי לומר שהכוונה לאו דווקא אמש ממש אלא הכוונה לפני ששב, אבל הרמב"ם חוזר פעמיים על המילה אמש ולכן נראה שמתכוון לדווקא אמש, כלומר הרמב"ם מדבר על מהפך בנפש על תשובה פתאומית, בבת אחת הנפש הוארה באור התשובה, כדברי הרב באורות התשובה פרק ב'. זה מזכיר את דברי הגמרא 1 על ר' אלעזר בן דורדיא שעשה תשובה גמורה ובבת אחת ואמר עליו רבי: יש קונה עולמו בשעה אחת.
אבל צריך עיון שכן הרמב"ם בפרק ב' לעיל מנה ארבעה חילוקי כפרה ומשמע שעל עבירות חמורות אי אפשר לשוב בבת אחת אלא זהו תהליך מתמשך כלומר:
תשובה לבד לא מספיקה אלא תשובה תולה ויום הכיפורים תולה ויסורין מכפרים. כלומר יש שלבים בתשובה.
מדרגות בתשובה
יש תשובה שבה אדם מחליט להתחזק ולבלום את כל ההתפרצויות של התאוות הרעות המושכות אותו לחטוא. הוא מחליט להתגבר כארי ולנצח את העצלות והכבדות המונעות אותו לקיים את המצוות בשלמות ובזריזות. השב מקבל על עצמו לבנות בתוכו כוחות גדולים של גבורה של שליטה עצמית שיוכלו לעמוד בפני כל גירוי של יצר הרע, שיוכלו לבלום כל התעוררות של תאווה. והוא מעמיק בהבנת החומרה של החטאים, אפילו אם הם קלים שאדם דש בעקביו מבלי משים לב. והוא מגביה את התבוננותו בגדולת הבורא היודע כל נסתרות, כדברי המשנה באבות הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עברה: דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים. והכרה זו כאשר היא נעשית מוחשית הרי היא מונעת את האדם מלחטוא. וכדברי ר' יוחנן שאמר לתלמידיו כאשר בקשו ממנו הדרכה אמר: יהי מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם, תמהו התלמידים איזה מין ברכה היא, איזה הדרכה יש כאן. אמר להם אל תתמהו כי כאשר אדם נוכח שאדם אחר רואה אותו הוא נמנע מלחטוא מחמת הבושה. ועל כן יהי רצון שתחושו בפועל שריבונו של עולם רואה אתכם תמיד 2 .
תשובה בדרך זו היא תשובה גמורה שכן יש כאן החלטה נחושה לתקן הכול ולהתגבר ולא לחטוא שוב ויש כאן אחיזה באמצעים שמחזקים החלטה זו. אך מכל מקום אין היא התשובה המעולה ביותר שכן על אף כל האמצעים שנקט אין בטחון שהחלטה זו תעמוד במבחן המציאות תמיד, שכן יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכדי לנצחו צריך כוחות עצומים ומי ערב שבעתיד לא יכשל שוב. כי טבע האדם שיש לו נטיות חומריות ויש בו תאוות, אם הוא מדכא אותם הם אינם מתבטלים אלא לשעה ולפעמים הדכוי גורם להצטברות של כוחות אלו בפנים ואחר כך הם פורצים ביתר שאת ומזיקים בכפלים. לאדם יש תכונות לא יציבות – אי אפשר להבטיח שלא יפול שוב - אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
אכן יש תשובה מעולה יותר וזו תשובה מאהבה. מה בין תשובה מאהבה לתשובה מיראה, תשובה מיראה באה מההכרה שנכון לעשות את רצון ד', חובה לעשות את רצון ד', חובה להתגבר על כל המניעות, לכפוף את הרצונות לרצונו יתברך. לעומת זה תשובה מאהבה באה מההכרה שריבונו של עולם הוא טוב, הוא כנשמה לגוף, הוא המקיים והוא המחייה, הכול ממנו, הוא טוב לכול, וכל מה שקורה בעולם הוא לטובה, הכול מאהבת ד' את בריותיו. ויותר מכל בריותיו אוהב ד' את עמו, ואת כל אחד ואחד מישראל. וידיעה זו כאשר היא ממלאה את הלב היא מביאה לאהבת ד' בכל לבב בשני היצרים יצר טוב ויצר רע ורצון גדול לקרבת ד' ולעשות את כל רצונו בשמחה. האוהב את ד' לא צריך לכבוש את כוחותיו אלא אדרבה כוחותיו כולם פונים אל הטוב, חל שינוי בשורש ביסוד שבלב וממילא הכול משתנה לטובה.
לאמור התשובה העליונה אינה עוסקת בכיבוש הכוחות אלא בהכוונתם לכוון אחר אין צורך לכבוש את הכוחות אלא לתת להם להמשיך ולזרום ומאחר שהיסוד לכוחות הטבע השתנה - ממילא הכוחות פועלים בכוון החיובי.
על דרך הדוגמא כאשר מנוע מחובר למכונה שיוצרת חום והוא מפריע, אתה עושה פעולות שונות כדי לחסום את החום ולהגן מפניו - זו דרך אחת של התמודדות אך קיימת אפשרות נוספת לשנות את התכנות של המנוע - ואז אותו מנוע עצמו יוצר קור במקום חום.
התשובה מאהבה היא שינוי ביסוד בשורש היותר פנימי וממילא כל הכוחות מכוונים לכיוון הנכון.
ואולי נעזר בדוגמא מהמציאות המדינית הפוליטית הצבאית שבה אנו נמצאים. יש לנו צבא מוכשר יש לצבא אמצעים משוכללים. הצבא משקיע המון כוחות לבלום את הטרור, יש לו הרבה הצלחות אבל לדאבוננו אין הוא מצליח למנוע את כל פעולות הטרור. וזאת מפני שהנחת היסוד של המדיניות הצבאית והפוליטית מוטעית מעיקרה. ההנחה הבסיסית היא שאין פתרון לסכסוך אלא פתרון מדיני, הנחה זו מונעת מהצבא לשנות מהיסוד את השיטה. ועל כן כל המאמצים האדירים שהוא משקיע אינם מביאים לפתרון הבעיה. אילו נקודת המוצא היתה משתנית כלומר שאין פתרון מדיני אלא הדרך היחידה היא באמצעים צבאיים, היו כל הפעולות משתנות. במקום התמגנות והתגוננות, התקפה ופגיעה בכל התשתית של הטרור, טרור נגדי בפחות מאמצים היו משיגים תוצאות הרבה יותר טובות.
שינוי גישה מהיסוד ככל שהוא יותר עמוק הוא יותר קל בסופו של דבר. בטבע הנפש קיימת נטייה לא לשנות את הכל מעיקרא אלא להתמודד עם המצב המסוים הנתון. אך כאשר עושים מהפך בחשיבה הכול נעשה יותר קל ויותר מוצלח.
אכן במבט ארוך הדרך הצבאית יפה לשעה לעת הצורך אבל החזון העתידי הוא להפוך את כל העמים לעבוד את ד'. כדברי הנביא צפניה 3 "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד' לעבדו שכם אחד". קודמים לו דברי הנבואה שרבונו של עולם ישפוך זעמו עליהם. לכן חכו וגו'.
התשובה העליונה שהיא מהפך מהיסוד היא המגמה הכללית של העולם, הגאולה השלמה היא להפוך את כל האויבים לאוהבים - אין יותר מאבקים אלא כולם פונים אל הטוב. ביטול יצר הרע ביטול כל הרוע בעולם. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו. כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" 4 .
וכעת יש מקום לפגוש כבר את ההתנוצצות של אורו של משיח. ולהתאים את עצמנו אל המגמה הזו. וליצור בתוכנו את השינוי היסודי שינוי מקצה לקצה, להתבונן בגדולה האלוקית באור חדש.
ולאור הנ"ל פרק ב' בהלכות תשובה עוסק בתשובה הראשונה, ובתשובה הראשונה יש ארבעה חילוקי כפרה, יש שלבים בתשובה ובכפרה. ופרק ז' עוסק בתשובה העליונה בה מתהפכים הזדונות לזכויות ואין בה חילוקי כפרה.
זוכר אני ששאלתי את מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל במדרגות של הכניסה לבית הרב בבניין הישן, האם למי ששב בתשובה מאהבה יש גם ארבעה חילוקי כפרה כלומר: שאם עבר עברה שיש עליה כרת, תשובה תולה ויום כיפורים תולה ויסורים מכפרים - הרי השב מאהבה הזדונות הופכות לזכויות. והוא השיב לי: מצד מסויים אכן הזדונות נהפכים לזכויות, הצד העליון שבנפש שבנשמה מתעלה והזדונות נהפכים לזכויות, אך מהצד היותר נמוך הקשור בחומר צריך בכל זאת גם מירוק של יסורים.
^ 1.עבודה זרה יז.
^ 2.ברכות כח:
^ 3.ג' ט'
^ 4.ישעיהו ב' ג'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
