ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שירה מרים בת הילה
מי שיתבונן בפרשת בראשית יגלה, שבני התקופה שקדמה למבול היו אנשים עם כוחות פיזיים עצומים לאין ערוך מבני התקופה שלאחר המבול. היו אלו אנשים שהאריכו ימים עד מעל ל-900 שנה, כשנוח האחרון מבני אותה תקופה הוא גם האחרון שזוכה לחצות את גיל ה-900, ומיד אחריו מתחיל תהליך של התקצרות הדרגתית של תוחלת חיי האדם. גם מימדי גופם היו עצומים - 'נפילים'. ענקים אלו הם שרצו, כמתואר במדרש, לחסום בכפות רגליהם העצומות את מעיינות התהום שנבקעו. שריד לאותם ענקים הוא עוג מלך הבשן, שנתלה על התיבה מבחוץ וניצל, ומימדי גופו העצומים מתוארים במסכת ברכות. (מי יודע - אולי הממצאים הארכיאולוגים של עולם קדום עם בריות עצומות הם שרידי דור המבול?)
לכוחות כאלו יש מעלה, שביכולתם להביא למעלות רוחניות עצומות, אך החיסרון בכוחות עצומים אלו, שהם יכולים להוביל גם לנפילות גדולות. קשה להשתלט ולכוון נכון כוחות אדירים. דומה הדבר למי שנוהג במהירות של 200 קמ"ש, שבכוחו להגיע במהירות למטרתו, אך הסכנה שיסטה ממטרתו ויתרסק בצד הדרך גדולה מאוד.
כך אירע לבני דור המבול. הכוחות העצומים השתוללו והתערבו זה בזה. כך אנו מוצאים במדרשים, שהיו החיות והבהמות נזקקים לשאינם מינם, גם האנשים נפלו בחטא זה והיו נזקקים גם לבעלי חיים, ואף המלאכים והאנשים התערבו ביניהם. אפילו הצומח לקה בבעיה זו - מאז חטא אדם הראשון היו זורעים חיטים והאדמה היתה משתוללת ועושה כרצונה - מצמיחה קוצים. בשפת פנימיות התורה - תופעה זו נקראת - 'עולם התוהו'. עולם שבו יש כוחות ('אורות') גדולים, אך כיוון שאין 'כלים' לקלוט אותם, נוצר תוהו ובוהו, והם מתרסקים ונעלמים.
הקב"ה כדרכו העניש אותם מידה כנגד מידה. הביא מבול, גשם עצום, מים רבים לעולם. המים מחיים את העולם. הגשם הוא שפע של כוחות חיים שאלוקים מעניק לעולם, אך במבול - הכוחות חיים הללו היו חזקים מידי והם השתוללו והרסו את העולם. "מבול - שבלבל את הכול". העולם לא מסוגל היה לעמוד בשפע כה גדול של חיים, והוא נשבר וכלה.
כאן גם החל התיקון - 'תיבת נוח'. נוח בונה כלי שיכיל את האור וינתב אותו למסלולו. נוח נקרא כך, כמבואר בתורה - "זה ינחמנו". מעמיק המדרש ושואל - אם כך היה צריך להיקרא נחמן? ועונה - כי בימיו האדמה נחה. עד ימיו היו זורעים חיטים ויוצאים קוצים ובימיו חזרה האדמה למסלולה.
נוח בונה תיבה, הוא מכניס את כל הכוחות חיים של העולם למסגרת. תיבה קטנה, שבה כל בעל חי נמצא בתא משלו - במקום שלו. כל בעל חי צריך גם לקבל את האוכל בזמן שלו, וכך הכול מקבל את מקומו. בשפת הפנימיות הוא בונה את 'עולם התיקון'.
זה גם התירוץ לקושיא בה פתחנו - האדם וכוחותיו נקרא על שם אדם הראשון, אך המצוות המכניסות את האדם למסלולו נקראות על שם נוח - מצוות בני נוח.
החיסרון בדרכו של נוח, שכוחות החיים מתמעטים וממילא היכולות הרוחניות של האדם קטנות. זהו חטא הפלגה - בו כל העולם רצה לחזור למין 'תיבת נוח'. כולנו נתאחד מסביב למגדל אחד, ולא נפוץ על פני כל הארץ. לא נותנים לכוחות החיים להשתחרר ולפעול.
ובימינו - חטא דור הפלגה המודרני הוא האינטרנט והפייסבוק. במקום להיות אנשים עם כוחות חיים וחברים אמיתיים, הטועמים את העולם האמיתי וכוחותיו, אנשים מעדיפים להתאחד ברשת וירטואלית ומזויפת אחת, עם 'חברות' שטחית חסרת צבע וחיים.
כאן מגיע היהודי הראשון - אברהם אבינו. לו יש כוחות חיים עצומים אותם הוא יודע לנתב לדרך הנכונה. ובשפת הפנימיות - 'אורות דתוהו בכלים דתיקון'.
ואכן, לעתיד לבוא, עתיד ה' להביא שוב מבול של כוחות חיים עצומים לעולם, כפי שנאמר: ובחנוני נא בזאת, אם לא אפתח לכם את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה עד בלי די". אך בזמן הגאולה, נדע לקלוט כוחות עצומים אלו, לנתבם למקום הנכון, ולהופכם למבול של ברכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא











