ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
מזמור ל"ז בתהילים עוסק בהתמודדות עם רשעים. בין דרכי ההתמודדות שמציע המזמור מופיעה מצוות ישוב הארץ כמה פעמים.
בתחילה בפסוק ג' מופיע ציווי: "בטח בה' ועשה טוב", ומה זה "טוב"? "שכון ארץ ורעה אמונה". ובילקוט מבארים: "שכון ארץ" - עשה שכונה בארץ. הוי זורע . הוי נוטע .
לאחר מכן מובאות הבטחות,שמגדירות מי הוא שיירש את הארץ. בפסוק ט: "כי מרעים יכרתון, ו קווי ה' המה יירשו ארץ". כלומר מתוך אמונתם בה' זוכים לירושת הארץ. בפסוק יא': "וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום". התנאי השני לירושת הארץ הוא מידות טובות, ובראשם ענווה. הרב קוק כותב בספר מוסר אביך, שרק מי שיש בו ענווה זוכה לאהבת א"י. ההסבר לכך הוא עפ"י דברי הגמרא שהמתגאה כאילו דוחק רגלי שכינה, וא"י היא התגלות השכינה בעולם, לכן במיוחד במצווה זו דרושה מידת הענווה.
ומתוך האמונה והמידות עולים למדריגה הבאה המופיעה בפסוקים כא-כב: "לווה רשע ולא ישלם וצדיק (רש"י - הקב"ה, צדיקו של עולם) חונן ונותן; כי מבורכיו (של הקב"ה) יירשו ארץ ומקולליו יכרתו". ומתוך זה למדריגת " צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה". (פסוק כט) ואז המזמור מתאר שהצדיק זוכה למעלת לימוד התורה: "פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט; תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו". (פסוקים ל-לא) ומתוך זה נאמר בפעם האחרונה, "קוה אל ה' ושמור דרכו וירומימך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה".
הגמרא בברכות
הגמרא בברכות (מא, ב) מספרת שרב המנונא ורב חסדא ישבו בסעודה והביאו לפניהם תמרים ורימונים. רב המנונא ברך על התמרים. ואז שאל אותו רב חסדא מדוע עשה כך, הרי אמר רב יוסף או רבי יצחק שכל המוקדם בפסוק "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" קודם לברכה. ואם כך הרימון שהוא חמישי בפסוק קודם לתמר שהוא שביעי (דבש). אמר לו רב המנונא שהרימון אומנם חמישי ל"ארץ" הראשון אבל התמר שני ל"ארץ" השני, והקירבה ל"ארץ" היא הקובעת. ואז אמר לו רב חסדא "מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך", כלומר מי יתן לנו כוחות ברזל ונזכה לשמש אותך, על גדולתו בתורה כפי שהתבטאה בחידוש הזה.
הערה כללית
הרב קוק בסידור עולת ראי"ה (עמוד שעד) מבאר את דברי הגמרא הללו. הרב פותח בהערה כללית. ידוע שמטרת הברכות לעורר אצל האדם דעות ישרות כגון הכרת הטוב לקב"ה, שמכח אותן הדעות האדם מגיע למעשים טובים ומידות טובות. מחדש הרב שגם ההלכות של דיני ברכות לפרטי פרטיהן מעוררות למטרה זו, ולכן אפשר ללמוד מהן את עיקרי התורה ואמונת ישראל.
הקדימות בברכה
דבר ראשון שחידש רב המנונא הוא שכל הקרוב ל"ארץ" קודם בברכה. וזה מלמד אותנו שישוב ארץ ישראל הוא יסוד התורה, כיון שעל ידו יגיע עם ישראל והעולם כולו להשלמתו. ולכן כל מי שקרוב יותר ל"ארץ", כלומר כל מי שמשתדל יותר בישוב הארץ קודם בברכה.
שתי מדריגות
החידוש השני שחידש רב המנונא הוא שמי שקרוב ל"ארץ" השני קודם למי שרחוק מה"ארץ" הראשון.
חיבת הארץ נחלקת לשתי מדריגות. יש אדם המחבב את הארץ, מפני שהוא מכיר את הסגולות הרוחניות שלה לכלל ישראל ולעולם כולו. ויש אדם שמחבב את הארץ, בגלל שהוא מבין שזה המקום הטוב ביותר בשביל עם ישראל מבחינה חומרית. שני סוגי החיבות טובים, אבל ברור שהסוג הראשון נעלה יותר.
שתי תיבות "ארץ" שמופיעות בפסוק מכוונות כנגד שתי המדריגות. ה"ארץ" הראשון כולל חמישה מיני פירות כנגד חמישה חומשי תורה. הוא מסמל את חיבת ארץ ישראל שיוצאת מתוך תורה. ה"ארץ" השני כולל את השמן - החכמה האנושית, והדבש - המתיקות החומרית. כלומר זו חיבה לארץ ישראל כמקום שבו כלל ישראל יהפוך לעם תרבותי, שלו ושבע.
בכל מדריגה יש קרובים ורחוקים לפי רמת ההשתדלות המעשית לישוב הארץ. הרימון למשל נמצא ב"ארץ" הראשון. הוא מבטא אדם שמחבב את הארץ בדרגה העליונה. אבל הוא חמישי לארץ, כלומר שבפועל הוא מרוחק מישוב הארץ. למרות החיבה העליונה הוא לא עושה שום פעולה למען ישוב הארץ. אולי הוא אפילו מתגורר בחוץ לארץ.
מעלת ישוב הארץ
וזה בדיוק החידוש של רב המנונא, שמה שמענין אותנו היא ההשתדלות בישוב הארץ, ואפילו אם היא באה במסגרת של שאיפה לשלמות חומרית של כלל ישראל. כי אצל כלל ישראל יהפך כל ענין גשמי לרוחני, וחבורו של עם ישראל לארץ ישראל הוא זה שיביא בסופו של דבר לכל אותן המעלות הרוחניות הנעלות. אבל החיבה בלב לארץ ישראל, ותהיה הנעלה ביותר, שאינה יוצאת לפועל בהשתדלות בישוב הארץ אין לה ערך רב.
כוחות ברזל
עפ"י זה תובן הלשון המיוחדת שאמר רב חסדא. מי יתן לנו כוחות ברזל, כלומר חוזק חומרי, ונשמש אותך, ללמוד ממך איך להסתכל על מעלת החוזק החומרי בכלל ישראל שהוא המביא לחוזק הרוחני.
ומסיים הרב שהלשון מוסבת גם על עניני כלל ישראל. מי יתן לעם ישראל כוחות ברזל, עוצמה חומרית לרומם קרן ישראל ברוח גבורה, שאותם כוחות בסופו של דבר יהיו משמשים למטרה הנעלית של "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









