ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"בשבוע העברה נטענו בהגן אשר הוא בשותפות עם כל החברה יותר מחמש מאות אילנות נטיעות מהם שבע מאות ושמונה אתרוגים, ומאה רימונים.
זאת נטענו בשבוע העברה, ובשבוע זו אם ירצה ה' ניטע עוד חמש מאות זיתים או יותר וכארבע מאות תאנים וכו' וכו'".
זאת נטענו בשבוע העברה, ובשבוע זו אם ירצה ה' ניטע עוד חמש מאות זיתים או יותר וכארבע מאות תאנים וכו' וכו'".
הוא ממשיך ובזה הוא רואה מין שליחות 'כי האדם הוא עץ השדה':
"וראשית עסקנו בנטיעות כי כן הורה לנו בורא העולם, בטרם כל, לעסוק בנטיעות כי גם הוא עשה כן כמו שכתוב 'וַיִּטַּע ה' אֱ-לֹהִים גַּן בְּעֵדֶן'".
התאריך שבו נכתבה האיגרת היה כ"ב בשבט, 'ובשבוע העברה' - כלומר בט"ו בשבט - נטעו את האילנות. אם כן הנטיעה הייתה בשבילם הביטוי להשתרשות מחדש כמו שאנו אומרים בתפילה "וְתִטָּעֵנוּ בִּגְבוּלֵנוּ".
הנטיעה והמשיח
נוסיף לכך מדברי רבן יוחנן בן זכאי, שבדמותו הוא מציין את המעבר מן הארץ אל הגלות. 'תקנות רבן יוחנן בן זכאי' נועדו להזכיר את ארץ ישראל, להזכיר לעם את ציון גם בהיותו על אדמת נכר. רבן יוחנן בן זכאי היה זה שביקש בעת החורבן את יבנה וחכמיה, כדי לשמר לדורות הבאים את מסורת התורה שבעל פה, והנה מהאמור ב'אבות דרבי נתן' משתקפת לנו תמונה אחרת של אחרית הגולה לקראת ארץ ישראל:
"הוא היה אומר (רבן יוחנן בן זכאי) אם היתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא, נטע את הנטיעה ואח"כ צא והקבילו". (אבות דרבי נתן, פרק לא)
בדברים קצרים אלה מציג לנו רבן יוחנן בן זכאי את הבעיה העתידה להתחדש בסוף הגלות, בעת שייעורו ישראל לתחייה. כאשר "הנטיעה בתוך ידך" - כשמפעל התחייה יהיה בעיצומו תוצב בפנינו השאלה החמורה - הנה המשיח מגיע מה לנו בקטנוּת זו שבחולין, בעבודת אדמה, בגאולת קרקע, במעשים פעוטים וחומריים? הרי לנו משיח, אורו של עולם, רוחניות נפלאה מי ראה כזאת מי שמע כאלה?!
התגובה הספונטנית עלולה להיות זריקת הנטיעה וביטולה, וזלזול במעשים החומריים הפעוטים המתגמדים כביכול, מול המשיח. עונה לעומתם רבן יוחנן בן זכאי - בוא ו"נטע את הנטיעה ואחר כך צאו והקבילו", הנטיעה ויישוב ארץ ישראל אינם ניגוד למשיח אדרבה הם משלימים את החיזיון ומכשירים את הדרך אליו.
צמיחת עצי פרי על אדמת הקודש מפריחה מחדש את אמונת המשיח ומשמיעה את בשורת הגאולה ודברי הנביא "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר" (ישעיה נב, ז) הם ה'קץ המגולה' כשהרי ישראל מניבים פרותיהם אליו נשואות העינים כאלפיים שנה לכונן עפרות הארץ ולהקים את עם ה' עליה. אין להשליך את הנטיעה מהיד אלא לנטוע תחילה - לבנות את העם בארצו, כחלק בלתי נפרד מהגאולה אשר תפקידה "לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה" (ישעיה נא, טז), כשם שהגאולה נוטעת שמים - כן היא יוצרת ארץ, ורגלי המבשר על הרי ציון הן הבסיס לכל הגילויים הגדולים שיבואו מהשמים על הבסיס האיתן של העולם הארצי.
מכאן הפתח להבין את תורתם של גאוני עולם אשר פעלו לחדש את פני היישוב בארץ בימי אתחלתא דגאולה, אלה שדרשו את ציון פשוטו כמשמעו - אשר עברו בשערים ופינו את הדרך לגאולת העם, כל אלה יישרו את המסילה וסיקלו את האבנים בדרכו של העם לגאולה. וכך אומר המדרש:
"עתידה בת קול להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת כל מי שפעל עִם אֵ-ל יבא ויטול שכרו". (תנחומא אמור פרק ז)
נשים-לב, ההכרזה על השכר תושמע מראש ההרים שם רגלי המבשר, שם הרי ארץ ישראל מניבים את פרותיהם.
שיר
נסיים בשיר לט"ו בשבט ששורר ש' שלום, שהיה נצר מגזע חסידים. השיר הוא:
בַּחֲמשה עשר בִּשְבט
בְּבֹא אביב אלינו
יורד מלאך, פנקס בַּיד
ורושם כל ציץ, כל עץ, כל בד
וְכל נִטְעֵי גַננוּ,
מֵעיר לְעיר מִכְּפר לִכְפר
נישא הוא קל כנפים,
חוקר בגיא בודק בהר
עובר בִּיעף את המדבר
ושב אל השמים.
וּכְשהפִּנקס יהיה מלא עץ וָציץ וָשיח
כְּשהמדבר יהפׂך שׂדה,
כל ארצנו, גן, נָוֶה -
יופיע המשיח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










