ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטבע הדברים, כל אחד מהקישוטים האלה שוטף אותי בזיכרונות על חגי סוכות מושלגים וקפואים בשיקגו ובמונסי ועל חגי סוכות חמים ומהבילים במיאמי ביץ', על השמחה שביכולת לישון בסוכה בנוחות פה, בירושלים, על שנים עברו ועל יקיריי שבאים לבקר בסוכה שלי היום רק בצורת אושפיזין, אך נוכחותם ממשית מאוד בשבילי למרות זאת. קישוטים לסוכה מכל העולם תלויים בסוכה שלנו, ולכן כל כדור קטן נושא אתו זיכרון ממקום שבו ביקרנו וחוויה מנבכי הזיכרון. לכן בניית הסוכה היא תמיד חוויה טעונת רגשות בשבילי, זמן להעלאת זיכרונות. נכדיי, שעזרו לי לקשט את הסוכה, עשו זאת בלי התלהבות יתרה. הם אמנם נהנים מהעיטורים מארצות רחוקות וזרות, אבל אין להם שום חיבור אישי לחפצים האלה, והם לא מעוררים בהם שום זיכרונות. אצל סבא זקן, לעומת זאת, קישוטי הסוכה הם במידה רבה סיפור חייו.
המנהג לקשט את הסוכה הוא עתיק אך לא מוסדר. בדרך כלל הקישוטים חקלאיים, כמו תירס מיובש, תבואה, צנצנות דבש, פירות יבשים ועוד נהגו לעטר את הסוכה כשהיו בהישג יד. זאת בהתאם לתיאור התנ"כי של סוכות כחג האסיף. באקלימים רבים לא התאפשרו קישוטים כאלה. בנעוריי, אני זוכר שבסוכה הגדולה בבית הכנסת של אבי ובסוכה של הישיבה לא היו כמעט שום קישוטים. הן היו מבנה ספרטני, בלי שום צבע או ססגוניות. בעשורים האחרונים, כשהקמת סוכה למשפחה הפכה לעניין פופולארי בארה"ב וכמובן בישראל, שגשגה תעשיית קישוטי הסוכה. כיום הרבה סוכות באות עם קישוטים מובנים על לוחות העץ, והסינים עובדים קשה על המצאת סוגים חדשים של קישוטים לסוכות שלנו משנה לשנה. הרבה עיטורים שמיוצרים במקורם לחגים שאינם יהודיים מוצאים את דרכם לסוכה, בייחוד בישראל, שבה מגזרים מסוימים באוכלוסייה לגמרי לא מודעים לתכלית שלשמה הם מיוצרים. העולם שאנחנו חיים בו מעניין ולעתים אף משעשע.
אני מוצא שהאורחים הבלתי נראים, האושפיזין, הם במובנים רבים כוכבי חג הסוכות. הם באים לבקר יהודים בכל אקלים ואתר בעולם. התלמוד עצמו נותן דוגמאות רבות לסוכות אפשריות שנבנו בתקופתו וגם בתקופות מאוחרות יותר. יש בישראל פארק שנקרא נאות קדומים, שבו אפשר לראות את כל סוגי הסוכות השונים. על אף שיש וריאציות אפשריות רבות, הסוכה בעצם מורכבת ממבנה פשוט שבו יש לפעמים רק שני קירות מוצקים וגג מחומר צמחי טבעי, שממנו השמים נראים באופן חלקי.
באקלים גשום תמיד יש ניסיון להגן על הסוכה מפני הממטרים בשיטות כיסוי יצירתיות. הגשם תמיד עושה שמות בקישוטי הסוכה, ורבים מהקישוטים שלי נפלו קורבן לגשמים באמריקה. אפילו בישראל, לפני עשר שנים, היו גשמי זלעפות בסוכות שהרטיבו את הכול ואת כולם. הממטרים הכבדים עוד לא הגיעו לישראל השנה, אך גשמי הסתיו הראשונים כבר ירדו, ומאחר שסוכות חל "מאוחר" השנה, ייתכן שירד גשם בחג. בכל זאת, הקישוטים שלי מעטרים את הסוכה בגאווה, והקדושה של החג השמח והציפייה לקראתו כבר מורגשות בכל מקום בירושלים.
מי יתן וסוכת השלום והשמחה של הקב"ה תגן על כולנו כל השנה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
