ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
פרשת נשא מסתיימת בפסוק "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו" שואל המדרש מה דיבר אליו? ועונה "דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (מדרש רבה פרשה טו סוף אות ח). רש"י מפרש שחלשה דעתו של אהרן שלא השתתף בקרבנות הנשיאים "אמר הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומיטיב הנרות". נראה לכאורה שהדיבור הראשון במשכן, עוסק לכאורה בחולשה אנושית ולא בציווי נצח? הרמב"ן (פרק ח פסוק א) מקשה על דעת רש"י, מדוע "נחמו" בנרות ולא בקרבנות ובקטורת? לכן חולק הרמב"ן וסובר כי הרמז הוא ל"נרות חנוכה" להם זכו ישראל ע"י מתתיהו חשמונאי כהן גדול. "שהם נוהגים בגלותנו גם לאחר חורבן הבית כאשר הקרבנות בטלין". גם תשובה זו עדיין אינה מספקת וצריך להבין מדוע אירוע היסטורי זה נבחר כמסר הראשון של הקב"ה? ר' צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק בהעלותך אות ג) מסביר כי הדלקת הנרות ע"י אהרון מסמלת את כוח התורה שבע"פ. האור שבא מצד האדם, ותפקיד הכהן להשפיע בישראל כוח התורה שבע"פ "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו". "דבר אל אהרן ואמרת" משמעותו, קבל "דבור" שהוא מלא עצמה וחוזק בתורה שבכתב והעבר אותו לאהרון שימסור אותו לציבור ב"אמירה" שהיא רכה "תזל כטל אמרתי". משה ע"י הציווי הראשון של הדלקת הנר ישפיע באהרן כח זה שיוכל להעלות נרות ומהן תוקרן השפעה בישראל שיזכו בתורה שבע"פ. כח זה של השפעה רוחנית לא יעלם גם כשלא תהיה קיימת מצות הדלקת נרות אלא שאז ההשפעה תעשה ע"י ברכת כהנים. יברכך ה'- רבוי של תורה שבע"פ - שכל אחד מתברך לפי כוחו ומדרגתו. יאר ה' - כי נר מצוה ותורה אור. וישם לך שלום - מוסב גם על התורה שנאמר עליה "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". כמו שמצינו בהרבה מקורות שהתורה שבע"פ יוצרת בסופו של דבר למרות המחלוקת לשם שמים מצב ש"חיבה ורעות נוהגין זה בזה". ( יבמות יד ע"ב בעניין מחלוקת בית שמאי ובית הלל) או "אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה" (קידושין ל ע"ב).
ה"אבן עזרא" במקום גם הוא מבאר שהתורה רצתה לרמוז בסמיכות הפרשיות שה"דבור יהיה גם בלילה כי שם יהיה אור דלוק לא יכבה" (עיין גם בחזקוני). הרמב"ן מעיר עליו ממאמר חז"ל "והלא לא נדבר עמו אלא ביום" (מכילתא בא א ). ע"פ מה שהתבאר שהמנורה מסמלת את כוח התורה שבע"פ, שהוא העמל העצמי שלנו, יובנו דברי "אבן עזרא". אכן מצינו במדרש "ביום למד משה מפי הקב"ה ובלילה היה חוזר לאוהל מועד וחוזר בעצמו בסיועו של הקב"ה" (שמות רבא פרשת כי תשא) זהו בעצם עניין העיסוק בתורה שבע"פ. (עיין גם בהעמק דבר ובהרחב דבר במקום).
בסיום "על הנסים" הנאמר בחנוכה כתוב "וקבעו שמונת ימים אלו... " משמע שזה חלק מרשימת הנסים ולא תוצאה שלהם (השוה לעל הנסים של פורים). היוונים רצו לשלול מאתנו את הכוח שיש "לנו חלק באלקי ישראל" (עיין שפת אמת) ע"י בטול כוח חכמים במצות קדוש החודש, וביטול מצות מילה שהיא כוחנו בהשלמת הבריאה. לכן הנס היה שנתגלה כוחנו בקביעת שמונה ימים נוספים.
זהו המסר הראשון של הקב"ה באוהל מועד, הוא גלה לנו את החשיבות הרבה שהוא מייחס לעמל בתורה ולפלפולה של תורה שמלוה אותנו לדורות גם בגלות, זמן שאין לנו בית מקדש, גם בלילה הרוחני כשאין לנו את אור המנורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
