ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
השיחה ביניהם עסקה בעקידת יצחק. בעיני אנשים אלו, עקידת יצחק היא פרשה תמוהה מאוד, שהרי אברהם מקריב 'קרבנות אדם', שזו פעולה שלילית מאוד בעיני כל אדם מוסרי, וכמובן - ההסבר שאברהם שמע בכך לציווי ה' לא היווה תירוץ בעיני אותם אנשים.
פתחו כולם בתירוצים והסברים שונים. פתח אחד ואמר – אני בטוח שאברהם ידע מראש, שבסוף הוא לא יצטרך להרוג את בנו, וזאת מפני שבהיסטוריה היהודית הכל מסתיים בסוף ב'סוף טוב' ('הפיאנד' בלעז).
כמובן, תירוצו של אותו אדם מופרך מעיקרו, שהרי אברהם הוא האדם הראשון בהיסטוריה היהודית, וכיצד הכיר וידע שהכל מסתיים ב'סוף טוב'.
אולם גם בתירוץ זה יש אמירה חשובה – אצלנו הכל מסתיים בסוף טוב. עיקרון זה נכון כמעט תמיד בעם ישראל, הרי גם ההיסטוריה היהודית כולה מסתיימת בגאולה – סוף טוב. זה נכון כמעט תמיד, אך לא תמיד, בפרשתנו יש אחת יוצאת דופן שהקרבתה לא מסתיימת בסוף טוב... רחל אימנו.
יכולה הייתה רחל להתחתן ראשונה ויחידה עם יעקב. היא גם לא הייתה חייבת לגלות את הסימנים, שהרי גדול הדור יעקב אבינו המציא אותם בדיוק לסיטואציה שבה לבן ינסה לרמות אותם, ואם לדעת יעקב אבינו מותר לנהוג כך הרי יכולה הייתה להעלים את הסימנים בלב שקט. אך היא החליטה לנהוג לפנים משורת הדין, ולגלות את הסימנים כדי שאחותה לא תתבייש.
האם בסוף היא הרוויחה מכך? בפשטות היא רק הפסידה. רוב הבנים נולדו לאחותה. יהודה אבי שבט המלכות בישראל, ואבי משיחם של ישראל נולד לאחותה ולא לה. יותר מזה – הרמב"ן מבאר, שרחל מתה מפני שאסור לפי התורה לשאת שתי אחיות. אמנם יעקב חי לפני מתן תורה, אך הרי קיימו האבות את התורה עוד לפני שניתנה. לפיכך, כל עוד חי יעקב בחוץ לארץ, שם מצוות התורה הם רק כדי שלא נשכח את המצוות בבואנו לארץ, יכול היה יעקב לחיות עם רחל ולאה. אך לאחר שבא לארצנו הקדושה, אחת מהן הייתה חייבת להסתלק מן העולם. הגזירה נגזרה על רחל, מפני שהיא זו שנישאה שנייה ולכן נישואיה היו כביכול באיסור. אם כך גם בסופה היא הפסידה מהוויתור, ועוד שלא נקברה עם יעקב.
אך כאן גם גנוזה אישיותה המיוחדת של רחל. רחל מוכנה להקריב למען הזולת, גם היא תפסיד מהעניין. היא לעצמה לא צריכה כלום. לפיכך, זכתה רחל לאשר לא זכתה אף אחת מאימותינו הקדושות. איננו מציינים את יום פטירתן של שרה, רבקה ולאה. רק את יום פטירת רחל כולם זוכרים. רחל היא גם זו שבזכות ה' משיב את הגלויות למקומם.
רחל היא ה'אמא' של עם ישראל. אמא היא מי שכל כולה רק רוצה לעשות טוב לילדיה גם היא תפסיד מהעניין. וישראל מכירים לאמם טובה, וכפי שכתוב במגילת רות שאף בני יהודה מזרע לאה, מכירים בכך שרחל היא עיקרו של בית, ולכן מברכים את בועז – "תהא האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל". הקדימו רחל ללאה כי רחל היא עיקרו של בית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
