ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד בן רבקה
השיחה ביניהם עסקה בעקידת יצחק. בעיני אנשים אלו, עקידת יצחק היא פרשה תמוהה מאוד, שהרי אברהם מקריב 'קרבנות אדם', שזו פעולה שלילית מאוד בעיני כל אדם מוסרי, וכמובן - ההסבר שאברהם שמע בכך לציווי ה' לא היווה תירוץ בעיני אותם אנשים.
פתחו כולם בתירוצים והסברים שונים. פתח אחד ואמר – אני בטוח שאברהם ידע מראש, שבסוף הוא לא יצטרך להרוג את בנו, וזאת מפני שבהיסטוריה היהודית הכל מסתיים בסוף ב'סוף טוב' ('הפיאנד' בלעז).
כמובן, תירוצו של אותו אדם מופרך מעיקרו, שהרי אברהם הוא האדם הראשון בהיסטוריה היהודית, וכיצד הכיר וידע שהכל מסתיים ב'סוף טוב'.
אולם גם בתירוץ זה יש אמירה חשובה – אצלנו הכל מסתיים בסוף טוב. עיקרון זה נכון כמעט תמיד בעם ישראל, הרי גם ההיסטוריה היהודית כולה מסתיימת בגאולה – סוף טוב. זה נכון כמעט תמיד, אך לא תמיד, בפרשתנו יש אחת יוצאת דופן שהקרבתה לא מסתיימת בסוף טוב... רחל אימנו.
יכולה הייתה רחל להתחתן ראשונה ויחידה עם יעקב. היא גם לא הייתה חייבת לגלות את הסימנים, שהרי גדול הדור יעקב אבינו המציא אותם בדיוק לסיטואציה שבה לבן ינסה לרמות אותם, ואם לדעת יעקב אבינו מותר לנהוג כך הרי יכולה הייתה להעלים את הסימנים בלב שקט. אך היא החליטה לנהוג לפנים משורת הדין, ולגלות את הסימנים כדי שאחותה לא תתבייש.
האם בסוף היא הרוויחה מכך? בפשטות היא רק הפסידה. רוב הבנים נולדו לאחותה. יהודה אבי שבט המלכות בישראל, ואבי משיחם של ישראל נולד לאחותה ולא לה. יותר מזה – הרמב"ן מבאר, שרחל מתה מפני שאסור לפי התורה לשאת שתי אחיות. אמנם יעקב חי לפני מתן תורה, אך הרי קיימו האבות את התורה עוד לפני שניתנה. לפיכך, כל עוד חי יעקב בחוץ לארץ, שם מצוות התורה הם רק כדי שלא נשכח את המצוות בבואנו לארץ, יכול היה יעקב לחיות עם רחל ולאה. אך לאחר שבא לארצנו הקדושה, אחת מהן הייתה חייבת להסתלק מן העולם. הגזירה נגזרה על רחל, מפני שהיא זו שנישאה שנייה ולכן נישואיה היו כביכול באיסור. אם כך גם בסופה היא הפסידה מהוויתור, ועוד שלא נקברה עם יעקב.
אך כאן גם גנוזה אישיותה המיוחדת של רחל. רחל מוכנה להקריב למען הזולת, גם היא תפסיד מהעניין. היא לעצמה לא צריכה כלום. לפיכך, זכתה רחל לאשר לא זכתה אף אחת מאימותינו הקדושות. איננו מציינים את יום פטירתן של שרה, רבקה ולאה. רק את יום פטירת רחל כולם זוכרים. רחל היא גם זו שבזכות ה' משיב את הגלויות למקומם.
רחל היא ה'אמא' של עם ישראל. אמא היא מי שכל כולה רק רוצה לעשות טוב לילדיה גם היא תפסיד מהעניין. וישראל מכירים לאמם טובה, וכפי שכתוב במגילת רות שאף בני יהודה מזרע לאה, מכירים בכך שרחל היא עיקרו של בית, ולכן מברכים את בועז – "תהא האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל". הקדימו רחל ללאה כי רחל היא עיקרו של בית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













