ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
דוגמא לדבר – "ואחות תובל- קין, נעמה". ללמך היו בן ובת, לבן קראו תובל-קין ולאחותו נעמה. תובל-קין היה אבי כל לוטש נחושת וברזל. במילים אחרות, כפי שמבארים חז"ל, תובל-קין הוא אבי תעשיית הנשק העולמית, המבוססת בעיקר על הנחושת והברזל. לעומתו, נעמה היא רעייתו של נוח. כידוע, נוח הוא ממציא המחרשה, המיוצרת גם היא מברזל. נמצא, שכבר בדור ההוא התקיימה בצמד האחים, נבואת אחרית הימים – "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות".
הצמד המסמל רעיון זה, יותר מכול, הוא – יעקב ועשיו. "הלא אח עשיו ליעקב, ואוהב את יעקב. ואת עשיו שנאתי...". זוג תאומים, צדיק ורשע, יצר טוב ויצר רע.
אולם בפרשת ויצא, אנו מגלים להפתעתנו שליעקב יש מקביל נוסף, המתיימר להוכיח שכל אשר יש ליעקב בקדושה מצוי אצלו בטומאה, הלא הוא – לבן הארמי. לא לחינם, 'זוכה' לבן לאיזכור בסדר ליל פסח, כמי ש'ביקש לעקור את הכול', לפי שלבן בא וטוען בפני יעקב – הבנות בנותי והבנים בני, וכל אשר אתה רואה לי הוא. כלומר, לבן מזהה שכל כוחותיו של יעקב מצויים גם אצלו והוא מנסה להפנותם מהקדושה לטומאה. האמת היא, שהחצי השני בצמד של לבן היא אמו של יעקב – רבקה, שהתורה מדגישה פעמים רבות את היותה – "אחות לבן הארמי". וכך, מדור לדור עוברים הכוחות המקבילים, לבן ורבקה, יעקב ועשיו.
אולם, למרבה הפלא, בסוף הפרשה מתחולל מהפך – לבן הולך לדרכו, ואילו יעקב זוכה בכל הכוחות, ןמעתה כל ילדיו טהורים וצדיקים, בלי החצי השלילי. לאן נעלם בן זוג השלילי?
התשובה גם היא נעוצה בפרשה – יעקב נושא את שני חלקי הצמד – רחל ולאה. בתחילה חשבו כולם, שרחל הצעירה תתחתן עם יעקב, ואילו לאה תיפול, לא עלינו, בחלקו של עשיו. אלא, שלאה לא ויתרה, ובדרך עקלקלה הצליחה להתחתן עם יעקב, וכך זכה יעקב גם בחלקו של עשיו.
האמת היא, שזכות זו הגיעה ליעקב בזכות מעשיו בפרשת תולדות. יעקב קונה את בכורתו של עשיו, ואף זוכה בברכותיו של עשיו בדרך פתלתלה ומורכבת. כך הופך יעקב ל'דו- פרצופי' (כביכול) הוא גם יעקב וגם עשיו.
המשותף ליעקב ולאה, ששניהם אוחזים בתכונות שהם שליליות בדרך כלל, בדרכים של רמאות, בדרכים המתאימות לעשיו וללבן, ואיתם זוכים בכוחות של עשיו. זהו החידוש הגדול שלהם, הם גואלים תכונות אלו ומפנים אותם לקדושה.
בזכותם, מצטרפים כל חלקי הפזל, והופכים למקהלה של קדושה, עד אשר תתקיים באחרית הימים ההבטחה הגדולה – "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו, והייתה לה' המלוכה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
