ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
התובעת בקשה לשכור דירה בישוב קהילתי. ע"פ תקנות הישוב, אין להשכיר דירה ללא אישור ועדת קבלה. התובעת נגשה לוועדת הקבלה – ונדחתה.
לטענתה, יו"ר הוועדה רמז לה בשיחה בעל פה כי הסיבה היא גילה המבוגר, וגם היותה מעוטת אמצעים. לטענתה אלו קריטריונים לא הגונים. ובדרישה של אורח חיים דתי, היא בוודאי עומדת.
ברמה העקרונית טענה התובעת כי וועדת הקבלה פועלת בחוסר סמכות באשר מדובר בישוב שקם על אדמות מדינה. גם מבחינה הלכתית אין תוקף לנוהג של קיום וועדת קבלה, שכן על מנת שלמנהג מסוג זה יהיה תוקף הלכתי, יש צורך באישורו של "אדם חשוב", ותנאי זה לא מתקיים.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
135 - נתיב תנועה
136 - וועדת קבלה ליישוב חלק א
137 - וועדת קבלה ליישוב חלק ב
טען עוד
דיון
בית הדין אינו דן בזכות החוקית לקיומן של וועדות קבלה, והתוקף של וועדות אלו הוא רק במקום שאין מניעה חוקית לקיומן.
בגיליון זה נדון בצורך באישור "אדם חשוב" על מנת שיהיה תוקף לתקנה.
במקורו נזכר עקרון זה, בגמרא במסכת בבא בתרא 1 , ביחס להסכמה של שוחטים לחלוקת ימי עבודה ביניהם ושכל החורג מהסכמה זו, יזיקו את נכסיו. רבא לא נתן תוקף לסנקציה זו, לאור העובדה שהתניה זו התקבלה ללא אישורו של "אדם חשוב".
נחלקו הפוסקים האם יש צורך באישור "אדם חשוב" רק לתקנות של גופים אינטרסנטים כגון אגודות מקצועיות 2 , ובכדי שה"אדם החשוב" ימנע תקנות שיש בהן עוולה כלפי אחרים, או שיש צורך באישורו אף על תקנות בני העיר כולה 3 .
אפשר להסביר שהמקור לדעות החולקות הוא הטעם לכך שצריך אישור "אדם חשוב": האם הסיבה היא משום כבודו של אותו "אדם חשוב", או על מנת שהוא יפקח על התקנות 4 .
לטעם הראשון יתכן שיש צורך באישורו אף על תקנות אנשי העיר. לטעם השני יתכן שיש צורך באישורו רק במקום שיש לחשוש לעוול. חשש זה קיים יותר באיגודים מקצועיים ולא בטובי העיר המייצגים את העיר כולה. ייתכן גם שלכולי עלמא הטעם הוא פיקוח על התקנות. אולם נחלקו האם יש לחשוש לזה גם בתקנות הנעשות ע"י טובי העיר.
החתם סופר 5 כתב שהצורך באישור "אדם חשוב" על תקנות בני העיר הוא מצד המנהג ולא מעיקר הדין 6 . ואולי זו הסיבה שכיום לא שמענו שמאן דהו יטען שחוקי הכנסת או תקנות רשויות מקומיות וכד' אינן תקפות משום שלא אושרו ע"י "אדם חשוב".
בנוסף, במקרה שלפנינו מינוי וועדת קבלה, בחירתה, סדרי עבודתה וכד' נקבעו זמן רב לפני שנתמנה רב לישוב, ובמקום שאין 'אדם חשוב', מפורש בגמרא שאין צורך באישורו.
נוסיף עוד כי "אדם חשוב" אינו בהכרח רב.
כן נעיר כי הצורך באישור "אדם חשוב" הוא רק בשעת יצירת התקנה, אך לא בנוגע לכל החלטה המממשת את התקנה. אם נדרוש אישורו של "אדם חשוב" לכל החלטה, לא שבקת חיי לכל בריה. ולהיפך, יש בכך פגיעה בכבודו של "חשוב" כאשר מושיבים אותו בכל דיוני הפורום המחליט.
במידה וסובר מאן דהו שהחלטה מסוימת לא נתקבלה ביושר, הרי המקום לברור העניין הוא במוסדות הישוב ואם לא התיישבו הדברים, הוא רשאי לפנות לבית הדין.
בגליון הבא נדון בשיקולי וועדת הקבלה.
^ 1.בב"ב ט ע"א.
^ 2. כס"מ בדעת הר"מ הל' מכירה פי"ד הי"א ועוד
^ 3.רמ"א חו"מ סי' רלא' סעי' כח' ונו"כ שם
^ 4. ראו ריטב"א ב"ב דף ט' ע"א ור"ן שם
^ 5.שו"ת חו"מ סי' קטז'
^ 6. ראו עוד גם שו"ת הב"ח החדשות סי' מג' שאף ועד ארבע ארצות לא תמיד הקפיד לקבל אישור זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
