ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הרב אליעזר שנקולבסקי
המקרה
'חיים חלונות וסורגים' הוזמן ע"י משפחת דוד לתת הצעת מחיר להתקנת סורגים, רשתות ועבודות מתכת נוספות בביתם.
חיים הגיע, והפגישה נמשכה מספר שעות. הוא הציע הצעת מחיר, וכן העיר הערות משלו לשיפור העבודה הנדרשת.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
146 - לא בטוח שטעית
147 - חלון הזדמנויות
148 - שמיעת עד פסול בבית הדין
טען עוד
לאחר הסכמה עקרונית של הצדדים, הוא החל בעבודה, הכנת המסילות בחלונות. באותו מעמד, קיבל חיים צ'ק על סך של 10,000 ₪, אך הוא התבקש שלא להפקידו באותו יום, אלא למחרת.
למחרת התקשרו בני הזוג דוד אל חיים ובקשו לבטל את התקנת הסורגים, ולהשאיר על כנה את בקשתם להתקנת רשתות.
חיים הסכים לבצע את התקנת הרשתות אולם במחיר גבוה יותר, בטענה שהמחיר שנקב היה במסגרת הצעת מחיר רחבה הרבה יותר. על כן עת הגיעו הצדדים לבית הדין, לא היתה הסכמה גם על התקנת הרשתות.
תביעת התובע –
2,100 ₪, כדמי ביטול העסקה, וכתמורה על שעות הייעוץ המקצועי שנתן להם.
משפחת דוד טוענת שהתברר להם שהמחיר שנקב חיים גבוה באופן משמעותי מהמחיר המקובל – על כן זכותם לבטל את העסקה, והם תובעים סך של 1,500 ₪, עבור ביטול זמנם.
דיון
בפרשה זו יש לדון בשני היבטים:
האחד, האם התקיימו התנאים הבסיסיים כך שהעסקה היא המחייבת את שני הצדדים, או שבסך הכל נתנה כאן הצעת מחיר.
השני, האם משפחת דוד רשאית היתה לבטל את העסקה בטענת אונאה.
תוקף העסקה
אין חולק שחיים התחיל בעבודה, על פי הוראות משפחת דוד. התחל עבודה ע"י פועל נחשבת כקנין1 בדיני פועלים. אמנם בקבלן נחלקו הפוסקים אם קיים קנין זה – התחלת מלאכה2. ההבחנה בין השניים היא, שפועל הוא אדם השכור לאדם אחר בזמן מסויים, ואילו קבלן מתחייב לעבודה מסויימת, בלא שליטה של המזמין על זמן ביצוע העבודה. בעובדא דידן מסתבר שדינו של חיים אינו כקבלן בלבד אלא גם כפועל, משום שחיים, בידיעת משפחת דוד, התחייב לעבודה בזמן מסויים ושינה תוכניות אחרות לצורך כך.
בנוסף, גם נתינת הצ'ק היא כקנין כסף, ושכירות פועלים נקנית בכסף3.
על כן יש כאן קניין פועל של תחילת עבודה ושל קניין כסף.
טענת ההונאה במחיר שטענה משפחת דוד, נדחית מכמה סיבות.
א. לא הוכח שהמחיר שנקב התובע הוא גבוה בשיעור אונאה מהמחיר בשוק. הנתבעים הראו שקבלו הצעה זולה יותר, אך אין בכך הוכחה לטענתם, כיוון שפערי מחיר עשויים לנבוע מאיכות העבודה, ולא הוכח שהמחיר שנדרש שונה ממחיר השוק באופן כללי.
ב. בהסכם שסיכמו הצדדים לעיסקה המחיר הנקוב היה 21,000 ₪. ההצעה הנוספת שקיבלו היתה 19,000 ₪, וההפרש בין ההצעות אינו עולה לכדי שיעור אונאה שהוא שישית.
ג. אין דין אונאה בשכירות פועלים. אומנם בקבלן יש אונאה, אך בקבלן שעוסק בעבודות של בנייה אין הונאה4, כדין קרקע.
אשר על כן מתברר שלא היתה לנתבעים זכות לחזור בהם מהעיסקה.
שיעור הפיצוי
מזמין עבודה החוזר בו ללא הצדקה וגרם הפסד לפועל, שלא מצא עבודה אחרת, "הרי זה כדבר האבוד להם ונותן להם שכרם כפועל בטל"5. וע' ב"פתחי חושן"6 דבמקרה שלפנינו, שהתובע שינה את סדרי עבודתו במיוחד לצורך עבודה זו, אין לחלק בין פועל לקבלן.
לאור האמור, היה יכול התובע לדרוש את הרווח הצפוי, בניכוי עבודות אחרות שלקח במקום אותה עבודה. בפועל, ביטול העבודה לא אפשר לו עבודה אחרת. התובע דרש לקבל 2,100 ₪, וסכום זה אינו עולה על הסכום שזכותו לקבל.
החלטה
משפחת דוד תשלם לחיים 2,100 ₪ על ביטול העסקה.
_______________________________________________________________
שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' א' וסעי' ג' שם, ובסמ"ע סקי"ד ובש"ך שם סקי"ד בשם הריב"ש. ע' גם בשו"ת אבני נזר חלק חו"מ סי' נב' אותיות ז' – ט' שלושה הסברים לקנין זה "התחלת מלאכה".
2 לדעת הריב"ש (שם) תחילת עבודה היא קניין הוא אף בקבלן, ואילו לדעת המחנה אפרים בהל' שכירות פועלים סי ה' דייק מהגהות אשרי ב"מ עז' דלא מהני בקבלן [וע' בהגהות אשרי שנראה מדבריו דאף בפועל לא הווי קנין.
3 נתה"מ סי' שלג' סק"א וסי' רצא' סקי"ב ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כט'. אמנם התשלום היה בצ'ק ולא במזומן אולם ק"ו ממש"כ הש"ך בסי' קצ' סק"א דממרני דינו ככסף ובקצוה"ח שם סק"ו.
4 שו"ע חו"מ סי' רכז' סעי' לג' לגבי פועל. ולעניין קרקע, ראו סעי' לד ולו' ובהערות רע"א על השו"ע שם. ולעניין קבלן לבנות בית ראה ערוך השולחן שם סוף סעי' לז' שדינו כקרקע שאין בו הונאה.
5 שו"ע חו"מ סי' שלג' סעי' ב'. אמנם נחלקו הפוסקים בטעם הדבר. הנתיבות (שם סק"ג) כתב דהוא תקנת חכמים מיוחדת בשכירות פועלים. וקצוה"ח (שם סק"ב וסק"ג) כ' דהוא מטעם גרמי ומדין שבת. אכן קצוה"ח הביא דלדעת הרמ"ה דאין חיוב גרמי בשבת, ולדעת מהר"ם דאין חיוב גרמי במניעת רווח, יהיה פטור בעה"ב כה"ג. וע"כ הסיק דאין מוציאין מהמוחזק בכה"ג. אולם בנידון דנן התובע הוא המוחזק, וא"כ אף לקצוה"ח חייבים לשלם. ורע"א כ' דחייב מדין ערב.
6 הל' שכירות פרק י' תחילת הע' ט'.
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
