ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה : התובע הוא קבלן שיפוצים. הנתבע הזמין את התובע לשפץ את דירתו. התובע הופיע, ועשה מדידות במשך מספר שעות, הציע הצעות ייעול ושיפור, נתן הצעת מחיר ואף התחיל בעבודה בפועל בהכנת מסילות לרשת בחלונות.
באותו יום קיבל התובע מקדמה על סך חצי מהסכום שנקב בהצעת המחיר, אולם לבקשת הנתבע הסכים לדחות את הפקדת ההמחאה עד ליום המחרת, על מנת שיספיק להפקיד כסף בחשבונו.
למחרת התקשר הנתבע אל התובע, וביקש לבטל את העבודה, משום שהוא מצא קבלן אחר, שנתן הצעת מחיר נמוכה יותר. אותו קבלן אכן ביצע את העבודה.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
41 - פיצויים עבור הפסקת עבודה
42 - פיצוי קבלן שעבודתו בוטלה
43 - טענת פרעון נגד כתב יד הלוה
טען עוד
התביעה : התובע טוען, שהנתבע השתמש בהצעות הייעול שלו. הצעות אלו ניתנו על סמך נסיונו הרב כקבלן, ויש להן ערך בפני עצמן, כידע מקצועי, ולכן הוא תובע תשלום עבור ייעוץ זה. כמו כן, התובע דורש פיצוי על כך שלא קיבל עבודות אחרות, משום שחשב שיעסוק בעבודה הנ"ל. סך התביעה הוא 10% משווי ההצעה, וזהו התשלום המקובל בשוק לטענת התובע.
כמו כן, התובע תובע לקבל בחזרה מהנתבע את החשבונית שנתן לו, ובתמורה הוא יחזיר את ההמחאה שקיבל מהנתבע.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, כי היות שהתובע לא התחיל בעבודה עדיין, ואף לא קנה חומרים לצורך ביצועה, אין לפצות אותו אלא על זמן העבודה שהושקע בפועל - סכום הנמוך מסכום התביעה.
פסק הדין : בית הדין קיבל את התביעה במלואה.
הנימוקים: השולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיף א) פוסק: "השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותם, אין להם זה על זה אלא תרעומת. הגה: ויש אומרים דאם משך בעל הבית כלי אומנות שעושה בהם מלאכה, אין הבעל הבית יכול לחזור בו, ולא הפועל אם הוא קבלן". ובש"ך (סקי"ד) כתב בשם הריב"ש, שמרגע שהתחיל הפועל במלאכה, הרי זה כקניין, ולא הוא ולא בעל הבית יכולים לחזור בהם. כמו כן, כתב הריב"ש שגם קבלן דינו כפועל לעניין זה. אולם במחנה אפרים (הל' שכירות פועלים סי' ה) דייק מדברי הגהות אשר"י, שגם תחילת עבודה אינה נחשבת כקניין שמונע מאחד הצדדים לחזור.
בית הדין קבע, שמסתבר שמעמדו של התובע הוא כשל פועל, ולא כשל קבלן, ולכן בנידון דידן, שהתקנת המסילות שעשה התובע נחשבת כתחילת העבודה, אף שהעבודה כללה התקנה של דברים נוספים, שאינם קשורים לחלונות כלל, לכולי עלמא אין הנתבע יכול לחזור בו. כמו כן, יש לומר שגם ההמחאה שנתן הנתבע נחשבת ככסף (ראה ש"ך בסי' קצ סק"א, וקצות החושן שם סק"ו), ושכירות נקנית בכסף, כמבואר בנתיבות המשפט (סי' שלג סק"א).
ואמנם, לכאורה יש מקום לומר שהנתבע רשאי לחזור בו מההסכמה עם התובע, משום שהוא מצא הצעת מחיר זולה יותר, והרי זה כדין אונאה, שיש בה ביטול מקח. אלא שיש לדחות טענה זו משתי סיבות:
1. אין דין אונאה בשכירות פועלים, כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רכז סעיף לג). ואמנם, לגבי קבלנות נחלקו הפוסקים אם גם בה אין דין אונאה (שולחן ערוך שם סעיף לו, והגהות רבי עקיבא איגר על השו"ע שם). ובקבלנות לעבודת קרקע, זהו ספק, והמוציא מחברו עליו הראיה. בנדון דידן, התובע מוחזק בגלל ההמחאה שנתן הנתבע.
2. העובדה שקבלן אחר הציע מחיר נמוך יותר אינה מעידה שההצעה הגבוהה ביותר היא אונאה. שכן, לא הוכח מה המחיר המקובל בשוק לעניין זה.
3. בנידון דידן לא היה מדובר על הפרשי מחיר הגדולים מ-20%, דהיינו: לא היה שיעור אונאה.
על כן, הנתבע לא היה רשאי לחזור בו מההזמנה של העבודה אצל התובע.
לגבי אופן החישוב של התשלום לתובע, מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיף ב), שכאשר בעל הבית חוזר מהצעת עבודה שהציע לפועל, והפועל אינו יכול למצוא עבודה אחרת, צריך בעל הבית לשלם לפועל עבור ההפסד שנגרם לפועל מחמת שהיה יכול למצוא עבודה אחרת.
בטעם הדבר, נחלקו הפוסקים. בנתיבות המשפט (שם סק"ג) כתב, שזוהי תקנה מיוחדת בשכירות פועלים. לעומת זאת, קצות החושן (שם סק"ב וסק"ג) כתב שהחיוב הוא מדין 'גרמי'.
ואמנם, קצות החושן כותב, שלדעת הרמ"ה, שאין חיוב גרמי על שֶׁבֶת וכדומה, ולדעת מהר"ם שאין חיוב גרמי במניעת רווח, אם כן אין אפשרות לחייב את בעל הבית על הפסד השכר של הפועלים, משום שבעל הבית יכול לטעון 'קים לי' כדעת הרמ"ה ומהר"ם. אבל בנידון דידן התובע מוחזק, משום שבידו ההמחאה שקיבל מהנתבע, ולכן יש לחשב את השכר המגיע לו.
בנידון דידן יש להוסיף, כי היות שהתובע התחיל לעבוד, אין לשלם לו רק את העבודה שהיה יכול למצוא באותו יום, אלא יש לשלם לו על פי הסכום שסיכם עמו מזמין העבודה (אף אם לא בטוח שהיה יכול למצוא עבודה בשווי דומה מאדם אחר); אלא שאין לשלם לו את השכר המלא, שהרי סוף סוף לא עבד, ומשלמים לו רק 'כפועל בטל' (שולחן ערוך שם).
הט"ז (על השו"ע שם) כותב, ששכר כפועל בטל הוא כמחצית השכר הרגיל. אמנם מדברי הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתקפז, ובתשובות המיוחסות לרמב"ן סי' ע) משמע שההפרש הוא קטן, ולא מחצית המחיר.
כמו כן, יש לנכות את עלות החומרים שאותם לא היה צריך התובע לקנות, וכן את השכר עבור השעות שהיה התובע צריך להשקיע בקניית החומרים הנ"ל ובהתארגנות מראש לעבודה.
על פי חישוב משוער שערך בית הדין, הסכום הסופי הוא כ-15% משווי העבודה. היות שהתובע תבע מראש רק 10% עבור הביטול, וזהו לטענתו, האופן המקובל בשוק לחישוב השכר במקרה של ביטול העבודה, יש לחייב את הנתבע לשלם את מה שתבע התובע, ולא יותר.
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
