ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש אמנם פירושים רבים בתלמוד ובמפרשים שעוסקים בסיבות לדעות השונות האלה, אך ההסבר שתמיד נראה לי הכי רלוונטי הוא שבית שמאי תמיד עוסקים בכוח, בפוטנציאל, ואילו בית הלל עוסקים במציאות, במה שקיים בפועל. כך בלילה הראשון של חנוכה יש פוטנציאל לשמונה ימים של חנוכה שעתידים לבוא, ולכן בית שמאי אומרים שיש להדליק את כל שמונה הנרות. אך בית הלל מתייחסים למציאות, ומאחר שהמצב הקיים בפועל שהוא שרק יום אחד של חנוכה הגיע, יש להדליק בערב הראשון רק נר אחד. שתי ההשקפות השונות האלה קובעות, כמובן, גם את מספר הנרות שיש להדליק בכל הימים הבאים של חנוכה.
מטרתו של התהליך ההלכתי היא להגיע לפסיקה מעשית שתקבע איזו משתי הדעות הסותרות תהפוך להלכה, למה שיתקיים ביהדות הנורמטיבית. ההלכה מלמדת אותנו שאנחנו הולכים לפי דעת בית הלל בקיום מצוות הדלקת נרות חנוכה. עם זאת, גם מהדעה של בית שמאי אין להתעלם ואסור לבטל אותה לחלוטין. התלמוד אומר לנו שגם הדעות של בית שמאי וגם הדעות של בית הלל הן "דברי אלקים חיים". בני האדם יכולים, למעשה, ללכת רק לפי דעה אחת, ונקבע שהלכה כבית הלל, וכך נוהגת המסורת והחברה היהודית.
אנחנו מצווים שלא לשכוח את ערך היסוד שמייצגת דעת בית שמאי. חברה שחיה רק בהווה ומתעסקת אך ורק במציאות שבה היא חיה, תאבד, בסופו של דבר, את רוחה, ואת הדחף וההתלהבות שלה. נדיר שמעשיות מולידה חידושים והמצאות. היצירתיות נובעת מאינטואיציה, מראיית הפוטנציאל, ואם תרצו, מחלומות ואידיאלים שטרם הוגשמו.
פעמים רבות, בתחום החינוך, הכישלון של בית ספר או מורה, ולכן גם של התלמיד, נובע מכך שהם רואים את התלמיד רק במצבו הנוכחי במציאות ומתעלמים מהפוטנציאל הגדול הגלום בילד. עת כיהנתי בראשות ישיבה במונסי, ניו-יורק, הזהיר אותי החכם הגדול הגאון הרב יעקב קמינצקי זצ"ל לנהוג באורך-רוח בתלמידים שובבים. הוא אמר לי שאסור לסלק אותם מבית הספר חיש מהר, מפני שלא פעם דווקא לתלמידים שובבים יש פוטנציאל גדול שמתממש בהמשך החיים ומביא תועלת גדולה.
ימי החנוכה מייצגים שילוב של שני הערכים החיוניים האלה בחיים הפרטיים והלאומיים של העם היהודי. הניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים-הסורים עובדי האלילים היה עניין חיוני, מעשי ומציאותי. הוא השיב ליהודים את הריבונות היהודית על ארץ-ישראל, ובזכותו השלטון היהודי בה נמשך יותר ממאה שנים, עד בואם של פומפיי והרומאים לארץ. לכן יש לציין בחנוכה את הניצחון הצבאי והמעשי הזה.
חנוכה מייצג גם את גאולת בית המקדש ואת המשך עבודת הקודש שבו. קדושה והישגים רוחניים יש למדוד תמיד לא רק במונחים של ההווה אלא גם בפוטנציאל הבלתי מוגבל שלהם גם לדורות הבאים. נרות חנוכה שהודלקו לפני כמעט 2,200 עדיין דולקים בחנוכיות בבתינו ובארצנו היום. נס פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים הוא סמל לפוטנציאל הבלתי מוסבר של העם היהודי וליכולתו להתקיים ולשגשג גם בלילה האפל של הגלות האיומה.
לפיכך בחנוכה אנחנו מצווים להיות מעשיים ומציאותיים בהתנהגות ובמעשים שלנו, אך חנוכה גם מלמד אותנו לראות מעבר לרגע ולהבחין בפוטנציאל הגדול שטמון בעם היהודי ובחברה היהודית ולשאוף להוציא אותו מן הכוח אל הפועל. אל לנו להרשות למציאות של הבעיות והקשיים שעומדים בפנינו להאפיל על פוטנציאל הכישורים והקדושה שנמצא בתוכנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
