ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש אמנם פירושים רבים בתלמוד ובמפרשים שעוסקים בסיבות לדעות השונות האלה, אך ההסבר שתמיד נראה לי הכי רלוונטי הוא שבית שמאי תמיד עוסקים בכוח, בפוטנציאל, ואילו בית הלל עוסקים במציאות, במה שקיים בפועל. כך בלילה הראשון של חנוכה יש פוטנציאל לשמונה ימים של חנוכה שעתידים לבוא, ולכן בית שמאי אומרים שיש להדליק את כל שמונה הנרות. אך בית הלל מתייחסים למציאות, ומאחר שהמצב הקיים בפועל שהוא שרק יום אחד של חנוכה הגיע, יש להדליק בערב הראשון רק נר אחד. שתי ההשקפות השונות האלה קובעות, כמובן, גם את מספר הנרות שיש להדליק בכל הימים הבאים של חנוכה.
מטרתו של התהליך ההלכתי היא להגיע לפסיקה מעשית שתקבע איזו משתי הדעות הסותרות תהפוך להלכה, למה שיתקיים ביהדות הנורמטיבית. ההלכה מלמדת אותנו שאנחנו הולכים לפי דעת בית הלל בקיום מצוות הדלקת נרות חנוכה. עם זאת, גם מהדעה של בית שמאי אין להתעלם ואסור לבטל אותה לחלוטין. התלמוד אומר לנו שגם הדעות של בית שמאי וגם הדעות של בית הלל הן "דברי אלקים חיים". בני האדם יכולים, למעשה, ללכת רק לפי דעה אחת, ונקבע שהלכה כבית הלל, וכך נוהגת המסורת והחברה היהודית.
אנחנו מצווים שלא לשכוח את ערך היסוד שמייצגת דעת בית שמאי. חברה שחיה רק בהווה ומתעסקת אך ורק במציאות שבה היא חיה, תאבד, בסופו של דבר, את רוחה, ואת הדחף וההתלהבות שלה. נדיר שמעשיות מולידה חידושים והמצאות. היצירתיות נובעת מאינטואיציה, מראיית הפוטנציאל, ואם תרצו, מחלומות ואידיאלים שטרם הוגשמו.
פעמים רבות, בתחום החינוך, הכישלון של בית ספר או מורה, ולכן גם של התלמיד, נובע מכך שהם רואים את התלמיד רק במצבו הנוכחי במציאות ומתעלמים מהפוטנציאל הגדול הגלום בילד. עת כיהנתי בראשות ישיבה במונסי, ניו-יורק, הזהיר אותי החכם הגדול הגאון הרב יעקב קמינצקי זצ"ל לנהוג באורך-רוח בתלמידים שובבים. הוא אמר לי שאסור לסלק אותם מבית הספר חיש מהר, מפני שלא פעם דווקא לתלמידים שובבים יש פוטנציאל גדול שמתממש בהמשך החיים ומביא תועלת גדולה.
ימי החנוכה מייצגים שילוב של שני הערכים החיוניים האלה בחיים הפרטיים והלאומיים של העם היהודי. הניצחון הצבאי של החשמונאים על היוונים-הסורים עובדי האלילים היה עניין חיוני, מעשי ומציאותי. הוא השיב ליהודים את הריבונות היהודית על ארץ-ישראל, ובזכותו השלטון היהודי בה נמשך יותר ממאה שנים, עד בואם של פומפיי והרומאים לארץ. לכן יש לציין בחנוכה את הניצחון הצבאי והמעשי הזה.
חנוכה מייצג גם את גאולת בית המקדש ואת המשך עבודת הקודש שבו. קדושה והישגים רוחניים יש למדוד תמיד לא רק במונחים של ההווה אלא גם בפוטנציאל הבלתי מוגבל שלהם גם לדורות הבאים. נרות חנוכה שהודלקו לפני כמעט 2,200 עדיין דולקים בחנוכיות בבתינו ובארצנו היום. נס פך השמן הקטן שהספיק לשמונה ימים הוא סמל לפוטנציאל הבלתי מוסבר של העם היהודי וליכולתו להתקיים ולשגשג גם בלילה האפל של הגלות האיומה.
לפיכך בחנוכה אנחנו מצווים להיות מעשיים ומציאותיים בהתנהגות ובמעשים שלנו, אך חנוכה גם מלמד אותנו לראות מעבר לרגע ולהבחין בפוטנציאל הגדול שטמון בעם היהודי ובחברה היהודית ולשאוף להוציא אותו מן הכוח אל הפועל. אל לנו להרשות למציאות של הבעיות והקשיים שעומדים בפנינו להאפיל על פוטנציאל הכישורים והקדושה שנמצא בתוכנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
