ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- ספריה
- הלכות חגים
- יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פריחה בת אסתר
תרנגולי כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).
ב. מי שאין ידו משגת יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה, אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'" (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).
ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).
ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".
זמן הכפרות
ה. הזמן הטוב לכפרות הוא בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר שהיא עת רחמים ורצון, אמנם אם יש חשש שבשעה זו יתרבו האנשים והשוחט לא ישחט כראוי בבדיקת סכין וכדו', לא ישחט בשעה זו, שלא יצא שכרו בהפסדו אלא ישחט בכל יום אחר מעשרת ימי תשובה (בא"ח וילך ב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' א).
ו. אם אין שוחט מומחה או שאין לאשה פנאי לנקות ולהכשיר את העוף כדין בשרייה, מליחה והדחה, מוטב שלא יכנסו לספקות בערב יום הכיפורים ויעשו כפרה בכסף (אחרונים).
ז. כששוחטים בלילה צריך להקפיד לשחוט במקום מואר כדי שהשוחט ישחוט כראוי. ויקפיד לשחוט אצל שוחט שהוא ירא שמים, ושיבדוק סכינו היטב קודם שחיטה ואחריה, כדי שיראה שהעופות נשחטו כראוי (בא"ח וילך ג).
ח. טוב שתהא השחיטה תיכף לאחר סיבוב ה"כפרות", וישתדל האדם ששוחטים עליו לכסות את הדם בברכה (עיין בא"ח וילך ג. כה"ח תרה ס"ק יא).
סדר הקפת הכפרות
ט. לוקחים את העוף ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים את הנוסח שבמחזור. ואם מישהו מבני הבית לא נמצא אפשר להקיף מעל אחד החפצים האישיים שלו. וכן יעשו אם אחד הילדים מפחד מסיבוב הכפרות (כה"ח שם ס"ק ג).
י. כשעושה כפרות לעצמו ולבני ביתו, יעשה לעצמו תחילה ואחר כך לאחרים, כדרך שנאמר בכהן הגדול ביום הכיפורים שמכפר בעד עצמו וביתו תחילה ואחר כך בעד כל ישראל (כה"ח שם ס"ק טז).
יא. העושה כפרות בכסף, יאמר "זה חליפתי תמורתי כפרתי (ר"ת חת"ך שהוא שם קדוש ולא יאמרו בפיו, רק יהרהר בו) זה הכסף ילך לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום" ויאמר כן ג' פעמים. ואם עושה כפרה לאחרים יאמר "זה חליפתכם תמורתכם כפרתכם וכו'" וישנה את הנוסח לפי מי שעושה בשבילו כפרות. ויתן את הכסף מיד לצדקה (כה"ח תרה ס"ק יא).
מה עושים עם העופות
יב. יש נוהגים ליתן את עופות ה"כפרות" לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון וליתן את הממון לעניים (כה"ח תרה ס"ק כז ועיין שו"ע ס"ע א ברמ"א).
יג. נוהגים לזרוק את בני המעים של העופות (עיין רמ"א תר"ה א' ובמפרשים שם).
יד. אם נמצא התרנגול טרף, כדאי ליקח אחר במקומו אך אין חיוב בדבר. ואת מחיר העוף יתן לעניים. אמנם אם לא נשחט כראוי ונתנבל צריך לקחת עוף אחר כיוון שלא נתקיימה בו השחיטה (שו"ת תורה לשמה סי' קנה. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' יג).
כיסוי הדם
טו. יכין בעל הבית חול או עפר לפני השחיטה שלתוכו ישחט השוחט, וּהנחהּ זו היא התחלת המצווה של כיסוי הדם כיוון שצריך להיות עפר מתחת לדם ועפר מעליו. ואחר השחיטה ישתדל אדם לקיים מצוות כיסוי דם בברכה בשעה זו של כפרות. ויקח בידו עפר (לא ברגלו). ולפני שיכסה את הדם יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר" (כה"ח תרה ס"ק טו בא"ח וילך ג).
טז. יכול כל אחד מבני הבית לברך לכסות בעצמו את הדם של העוף שנשחט בשבילו (עיין כה"ח שם. בא"ח וילך ג).
תשובה בכפרות
יז. בשעת הכפרות לא יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשוב כי מה שעושין בעוף הזה ראוי לבוא עליו בעוונותיו, והם ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ויחשוב בליבו :
כששוחטים את העוף הרי זה כמו הרג.
ותפישה בצוארו, כחנק.
וכשזורקים את העוף לארץ, הרי זה כסקילה
ובישול וצלייה באש, ה"ז כשריפה. (קיצור השל"ה מסכת יומא. כה"ח שם ס"ק י).
וכן יהרהר בתשובה בשעה שעושה כפרות בכסף כשמסובב את הכסף מעל לראש. והקב"ה ברחמיו יקבל תשובתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
