ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
- ספריה
- הלכות חגים
- יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
פריחה בת אסתר
תרנגולי כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).
ב. מי שאין ידו משגת יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה, אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'" (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).
ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).
ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".
זמן הכפרות
ה. הזמן הטוב לכפרות הוא בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר שהיא עת רחמים ורצון, אמנם אם יש חשש שבשעה זו יתרבו האנשים והשוחט לא ישחט כראוי בבדיקת סכין וכדו', לא ישחט בשעה זו, שלא יצא שכרו בהפסדו אלא ישחט בכל יום אחר מעשרת ימי תשובה (בא"ח וילך ב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' א).
ו. אם אין שוחט מומחה או שאין לאשה פנאי לנקות ולהכשיר את העוף כדין בשרייה, מליחה והדחה, מוטב שלא יכנסו לספקות בערב יום הכיפורים ויעשו כפרה בכסף (אחרונים).
ז. כששוחטים בלילה צריך להקפיד לשחוט במקום מואר כדי שהשוחט ישחוט כראוי. ויקפיד לשחוט אצל שוחט שהוא ירא שמים, ושיבדוק סכינו היטב קודם שחיטה ואחריה, כדי שיראה שהעופות נשחטו כראוי (בא"ח וילך ג).
ח. טוב שתהא השחיטה תיכף לאחר סיבוב ה"כפרות", וישתדל האדם ששוחטים עליו לכסות את הדם בברכה (עיין בא"ח וילך ג. כה"ח תרה ס"ק יא).
סדר הקפת הכפרות
ט. לוקחים את העוף ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים את הנוסח שבמחזור. ואם מישהו מבני הבית לא נמצא אפשר להקיף מעל אחד החפצים האישיים שלו. וכן יעשו אם אחד הילדים מפחד מסיבוב הכפרות (כה"ח שם ס"ק ג).
י. כשעושה כפרות לעצמו ולבני ביתו, יעשה לעצמו תחילה ואחר כך לאחרים, כדרך שנאמר בכהן הגדול ביום הכיפורים שמכפר בעד עצמו וביתו תחילה ואחר כך בעד כל ישראל (כה"ח שם ס"ק טז).
יא. העושה כפרות בכסף, יאמר "זה חליפתי תמורתי כפרתי (ר"ת חת"ך שהוא שם קדוש ולא יאמרו בפיו, רק יהרהר בו) זה הכסף ילך לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום" ויאמר כן ג' פעמים. ואם עושה כפרה לאחרים יאמר "זה חליפתכם תמורתכם כפרתכם וכו'" וישנה את הנוסח לפי מי שעושה בשבילו כפרות. ויתן את הכסף מיד לצדקה (כה"ח תרה ס"ק יא).
מה עושים עם העופות
יב. יש נוהגים ליתן את עופות ה"כפרות" לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון וליתן את הממון לעניים (כה"ח תרה ס"ק כז ועיין שו"ע ס"ע א ברמ"א).
יג. נוהגים לזרוק את בני המעים של העופות (עיין רמ"א תר"ה א' ובמפרשים שם).
יד. אם נמצא התרנגול טרף, כדאי ליקח אחר במקומו אך אין חיוב בדבר. ואת מחיר העוף יתן לעניים. אמנם אם לא נשחט כראוי ונתנבל צריך לקחת עוף אחר כיוון שלא נתקיימה בו השחיטה (שו"ת תורה לשמה סי' קנה. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' יג).
כיסוי הדם
טו. יכין בעל הבית חול או עפר לפני השחיטה שלתוכו ישחט השוחט, וּהנחהּ זו היא התחלת המצווה של כיסוי הדם כיוון שצריך להיות עפר מתחת לדם ועפר מעליו. ואחר השחיטה ישתדל אדם לקיים מצוות כיסוי דם בברכה בשעה זו של כפרות. ויקח בידו עפר (לא ברגלו). ולפני שיכסה את הדם יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר" (כה"ח תרה ס"ק טו בא"ח וילך ג).
טז. יכול כל אחד מבני הבית לברך לכסות בעצמו את הדם של העוף שנשחט בשבילו (עיין כה"ח שם. בא"ח וילך ג).
תשובה בכפרות
יז. בשעת הכפרות לא יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשוב כי מה שעושין בעוף הזה ראוי לבוא עליו בעוונותיו, והם ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ויחשוב בליבו :
כששוחטים את העוף הרי זה כמו הרג.
ותפישה בצוארו, כחנק.
וכשזורקים את העוף לארץ, הרי זה כסקילה
ובישול וצלייה באש, ה"ז כשריפה. (קיצור השל"ה מסכת יומא. כה"ח שם ס"ק י).
וכן יהרהר בתשובה בשעה שעושה כפרות בכסף כשמסובב את הכסף מעל לראש. והקב"ה ברחמיו יקבל תשובתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









