בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • הלכות יום הכיפורים
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • יום הכיפורים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

פריחה בת אסתר

undefined
3 דק' קריאה
למידע על כפרות עם כסף לחץ כאן


תרנגולי כפרות
א. נוהגים לעשות כפרות עם תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית גדולים וקטנים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבנות הבית. ולאשה מעוברת לוקחים תרנגולת אחת בשבילה, ועוד תרנגול ותרנגולת לעובר כשאין ידוע אם הוא זכר או נקבה (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק ה).

ב. מי שאין ידו משגת יכול לקחת לאשה מעוברת רק תרנגול ותרנגולת. ואם אין ידו משגת גם זה, אפשר ליקח תרנגול אחד ותרנגולת אחת לכל בני הבית. ואם אין לו או שלא מוצא מי שישחט לו כדין, או שקשה לנקות את העופות ולמולחם כדין, יכול לעשות "כפרות" על כסף שערכו כערך התרנגולים. אבל לא יקח תורים ובני יונה שהם ראויין להקרבה ויהא נראה כאילו מקדיש קדשים בחוץ, וכן יזהר שלא לומר פסוקים כגון "יושבי חושך וכו'" (עיין שו"ע תרה. כה"ח שם ס"ק ח).

ג. טוב ליקח תרנגולים לבנים, שנאמר: "אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו" (ישעיה א יח) אך לא יחזר אחריהם יותר מדי (עיין רמ"א תרה. כה"ח שם ס"ק כד).

ד. הנוהג לעשות כפרות בתרנגולים ורוצה לשנות ממנהגו ולעשות כפרות בכסף, צריך לעשות "התרת נדרים".

זמן הכפרות
ה. הזמן הטוב לכפרות הוא בערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר שהיא עת רחמים ורצון, אמנם אם יש חשש שבשעה זו יתרבו האנשים והשוחט לא ישחט כראוי בבדיקת סכין וכדו', לא ישחט בשעה זו, שלא יצא שכרו בהפסדו אלא ישחט בכל יום אחר מעשרת ימי תשובה (בא"ח וילך ב. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' א).

ו. אם אין שוחט מומחה או שאין לאשה פנאי לנקות ולהכשיר את העוף כדין בשרייה, מליחה והדחה, מוטב שלא יכנסו לספקות בערב יום הכיפורים ויעשו כפרה בכסף (אחרונים).

ז. כששוחטים בלילה צריך להקפיד לשחוט במקום מואר כדי שהשוחט ישחוט כראוי. ויקפיד לשחוט אצל שוחט שהוא ירא שמים, ושיבדוק סכינו היטב קודם שחיטה ואחריה, כדי שיראה שהעופות נשחטו כראוי (בא"ח וילך ג).

ח. טוב שתהא השחיטה תיכף לאחר סיבוב ה"כפרות", וישתדל האדם ששוחטים עליו לכסות את הדם בברכה (עיין בא"ח וילך ג. כה"ח תרה ס"ק יא).

סדר הקפת הכפרות
ט. לוקחים את העוף ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים את הנוסח שבמחזור. ואם מישהו מבני הבית לא נמצא אפשר להקיף מעל אחד החפצים האישיים שלו. וכן יעשו אם אחד הילדים מפחד מסיבוב הכפרות (כה"ח שם ס"ק ג).

י. כשעושה כפרות לעצמו ולבני ביתו, יעשה לעצמו תחילה ואחר כך לאחרים, כדרך שנאמר בכהן הגדול ביום הכיפורים שמכפר בעד עצמו וביתו תחילה ואחר כך בעד כל ישראל (כה"ח שם ס"ק טז).

יא. העושה כפרות בכסף, יאמר "זה חליפתי תמורתי כפרתי (ר"ת חת"ך שהוא שם קדוש ולא יאמרו בפיו, רק יהרהר בו) זה הכסף ילך לצדקה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום" ויאמר כן ג' פעמים. ואם עושה כפרה לאחרים יאמר "זה חליפתכם תמורתכם כפרתכם וכו'" וישנה את הנוסח לפי מי שעושה בשבילו כפרות. ויתן את הכסף מיד לצדקה (כה"ח תרה ס"ק יא).

מה עושים עם העופות
יב. יש נוהגים ליתן את עופות ה"כפרות" לעניים, אבל יותר טוב לפדות את הכפרות בממון וליתן את הממון לעניים (כה"ח תרה ס"ק כז ועיין שו"ע ס"ע א ברמ"א).

יג. נוהגים לזרוק את בני המעים של העופות (עיין רמ"א תר"ה א' ובמפרשים שם).

יד. אם נמצא התרנגול טרף, כדאי ליקח אחר במקומו אך אין חיוב בדבר. ואת מחיר העוף יתן לעניים. אמנם אם לא נשחט כראוי ונתנבל צריך לקחת עוף אחר כיוון שלא נתקיימה בו השחיטה (שו"ת תורה לשמה סי' קנה. שדי חמד מערכת יום הכיפורים סי' א סע' יג).

כיסוי הדם
טו. יכין בעל הבית חול או עפר לפני השחיטה שלתוכו ישחט השוחט, וּהנחהּ זו היא התחלת המצווה של כיסוי הדם כיוון שצריך להיות עפר מתחת לדם ועפר מעליו. ואחר השחיטה ישתדל אדם לקיים מצוות כיסוי דם בברכה בשעה זו של כפרות. ויקח בידו עפר (לא ברגלו). ולפני שיכסה את הדם יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר" (כה"ח תרה ס"ק טו בא"ח וילך ג).

טז. יכול כל אחד מבני הבית לברך לכסות בעצמו את הדם של העוף שנשחט בשבילו (עיין כה"ח שם. בא"ח וילך ג).

תשובה בכפרות
יז. בשעת הכפרות לא יחשוב האדם שזוהי כפרתו ממש, אלא יחשוב כי מה שעושין בעוף הזה ראוי לבוא עליו בעוונותיו, והם ארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק. ויחשוב בליבו :
כששוחטים את העוף הרי זה כמו הרג.
ותפישה בצוארו, כחנק.
וכשזורקים את העוף לארץ, הרי זה כסקילה
ובישול וצלייה באש, ה"ז כשריפה. (קיצור השל"ה מסכת יומא. כה"ח שם ס"ק י).
וכן יהרהר בתשובה בשעה שעושה כפרות בכסף כשמסובב את הכסף מעל לראש. והקב"ה ברחמיו יקבל תשובתו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il