ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
רבי לוי יצחק השתוקק מאד לעשות פעם את השבת במחיצת רבי ברוך, אולם רבי ברוך שלל את ההצעה מכל וכול, כי לא הסכים שהתלהבותו של רבי לוי יצחק תפר את סדרי השבת שלו. לבסוף, הבטיח רבי לוי יצחק להתאפק ולהתנהג ככל האדם, ורבי ברוך הסכים לארחו.
ואכן, בתחילת השבת התאפק רבי לוי יצחק ושמר על הסדרים. הכול זרם ברוגע עד שבזמן אכילת הדגים ניגש אחד החסידים ושאלו – איזה דג הרבי אוהב יותר?
בהתלהבות פתאומית, שאג רבי לוי יצחק – אוהב דג? אוהבים את ה'! וברוב התלהבות העיף את מגש הדגים לתקרה, ואחת המנות נפלה הישר על טלית השבת הצחורה של רבי ברוך.
אך להפתעת הנוכחים, רבי ברוך לא הקפיד. להיפך, הוא סירב לכבס את הכתם שעל הטלית, והיה לובש אותה בקביעות בליל הסדר, כי אמר – כתם זה יקר לפני ה'! זהו כתם של אהבת ה' אמיתית!
בפרשה שלנו, יעקב אבינו נפרד מבניו ומברך אותם לפני מותו. במבט ראשון, לא כל הבנים זוכים לברכה מיוחדת, שמעון ולוי סופגים גערה ועונש קשה על קנאותם – "שמעון ולוי אחים... ארור אפם כי עז... אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל".
בברכותיו של משה לשבטים השונים, משתנה היחס ללוי והוא זוכה לברכות מיוחדות – "וללוי אמר, תומיך ואוריך לאיש חסידיך...". אך מצבו של שמעון מתדרדר יותר ואינו זוכה להתייחסות מיוחדת כלל, אמנם ברמז כולל אותו משה בכלל ברכותיו של שבט יהודה – " שמע ה' קול יהודה...", במילה 'שמע' נרמז שבט שמעון (רש"י).
כל זה במבט ראשון. אולם עיון ברש"י בפרשתנו מאיר זווית אחרת בהתייחסות לקנאי שבט שמעון. רש"י מבאר, שההשגחה העליונה מפזרת את שבט שמעון בכך, "שאין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון". כלומר, כל צוותי ההוראה של הגילאים הצעירים נמנים על בני שבט שמעון.
אמירה זו מעלה תמיהה עצומה – אם דרכו של שמעון סופגת ביקורת כה קשה, כיצד מוסרים בידיו את האחריות החינוכית על דור העתיד של עם ישראל? בדרך כלל, משתדלים למסור את משרד החינוך ל'מיינסטרים' ולא לתנועת קצה. בדור הבא כולם יגדלו 'שמעונים' קטנים.
התשובה נעוצה בדברי ה'כלי יקר' במקום – ה'קנאות' והכעס נובעים מהתלהבות יתר. התלהבות זו פורצת את הגבולות וסדרי החיים הרגילים. כשהיא מופיעה במינון יתר היא בעייתית אך במידה מועטה היא מביאה ברכה מרובה. מי שמתלהב חי את הדברים באמת.
לפיכך, יעקב לא שולל לחלוטין את 'אפם' של בניו, הוא רק מקלל את הכעס הרב, הבעיה היא ש'אפם' הוא 'עז', מרוכז וחזק מידי. הפתרון הוא – 'אחלקם ביעקב'. כשתכונותיהם יחולקו למנות קטנות הם יהפכו לברכה. יותר מזה – חשוב שהם יחולקו לכל אנשי ישראל, כי כך כל אחד מישראל יקבל מעט התלהבות לעבודת ה', החשובה לו עד מאוד.
זו הסיבה, שבני שמעון מתמנים למחנכי הדור הצעיר. חשוב שהעם כולו יספוג מעט מהתלהבותם של בני שמעון. הילד סופג לקרבו את הערכים החשובים באמת להורה או למחנך. הוא חש בחושיו הפנימיים – מי מדבר מהשפה ולחוץ ומי חי את הדברים באמת. הילד סופג את העניינים אותם אנו חיים באמת.
שנזכה לחיות את עבודת ה' באמת, ולהנחיל את ערכי החיים האמיתיים לילדינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
