ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
אולם יש להתבונן בבקשה זו, הלא יוסף הוא בנו, וידוע כמה בנים מבקשים לעשות למען הוריהם לאחר פטירתם. והרי עינינו הרואות איך אחר הפטירה אפילו חילונים מתחילים לקיים מצוות, ללכת לבית הכנסת, להתפלל ולומר קדיש עבור ההורים, ולעשות דברים לעילוי נשמתם. ואם כן, מדוע היה צורך בהפצרה מיוחד זו, ובבקשה בלשון של ’חסד ואמת’?
ועוד שהרי מצות כיבוד אב מחויבת אף אחר מות ההורים, כמו שאמרו (קידושין לא, ב): "מכבדו בחייו ובמותו".
ונראה לבאר על פי מה ששמעתי, שאכן יוסף היה מוכן לעשות הכל למען אביו, אלא שיש דברים שבדרך הטבע אינם אפשריים. הוצאת מת ממצרים לארץ אחרת הייתה בלתי אפשרית, שכן מצרים היתה סגורה ומסוגרת, מלאה כשפים המונעים יציאה ממנה, וכפי שציין רש״י (שמות יח, ט) שמעולם לא יכל עבד לברוח ממצרים, שהיתה מסוגרת לחלוטין.
לכן אמר לו יעקב שאמנם בדרך הטבע אין בידך להוציאני ממצרים לאחר מיתתי, אולם יש כוח היכול לפרוץ את גדרי הטבע ולשנותם- והוא כוחם של חסד ואמת. חסדהוא גמילות חסדים עם הבריות, ואמת היא תורה. בכוח החסד ובכוח התורה ניתן לשנות את הטבע עצמו.
כעין זה מצאנו בדברי הגמרא (ראש השנה יח, א) שאף שאביי ורבה היו צריכים למות בצעירותם כבני שמונה עשרה בלבד על פי גזירת שמים, מכל מקום האריכו ימים בזכות עסקם בתורה ובגמילות חסדים: "אמר רב יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע? שנאמר (שמואל א ג, יד): "לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה"- אמר רבא: בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה. אביי אמר: בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים. רבה ואביי מדבית עלי קאתו, רבה דעסק בתורה חיה ארבעין שנין. אביי דעסק בתורה ובגמילות חסדים חיה שיתין שנין. תנו רבנן: משפחה אחת היתה בירושלים שהיו מתיה מתין בני י"ח שנה, באו והודיעו את רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם: שמא ממשפחת עלי אתם דכתיב ביה (שמואל א ב, לג): "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים", לכו ועסקו בתורה וחיו, הלכו ועסקו בתורה וחיו.
ולטעם זה ביקש יעקב דוקא מיוסף שיעשה עמו חסד ואמת- מי שהיה בידו יכולת לעשות (רש״י מז, כט), מכיון שליוסף היה את זכות החסד, שהרי הוא זה שכלכל את אחיו ואת כל ארץ מצרים בשנות הרעב, כמו שכתוב (מו, יב): "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו".
ולא זו בלבד, אלא שיוסף לא חדל מלעשות חסד אף עם אחיו אף שגמלוהו רעה. וכך הובא בזוהר הקדוש (ח״א רא) שבזכות שיוסף הצדיק השיב טובה תחת רעה, ריחם עליו הקב״ה בעולם הזה ובעולם הבא, ונתן בידו כוח לשנות את הטבע: "אל תאמר אשלמה רע" (משלי כ) כדכתיב: "ומשלמי רעה תחת טובה" (תהלים לח), למאן דשלים ליד טובה, דלא ישלים ליה רע, בגין דכתיב (משלי יז) "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". אפלו למאן דאשלימו ליה בישין, לא אית ליה לאשלמא בישא חלף ההוא בישא דאשלימו ליה, אלא קוה לה' ויושיע לך וכו'. וההוא קרא אוקמוה ביוסף זכאה, דלא בעא לאשלמא בישא לאחוי בשעתא דנפלו בידוי. קוה לה' ויושע לך בגין דהוא הוא דחיל לקדשא בריך הוא, דכתיב: "זאת עשו וחיו", ואיהו תדיר הוא מחכה לקדשא בריך הוא: תא חזי, יוסף לא די ליה דאיהו לא שלים בישא לאחוי, אלא דעבד עמהון טיבו, וקשוט, וכך ארחיהון דזכאי תדיר, בגין דא קדשא בריך הוא חייס עלייהו תדיר בעלמא דין ובעלמא דאתי
תרגום: אל תחזיר רע למי שהטיב עמך, דכתיב: "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מביתו". ואפלו למי שעשה לך רע, אין לשלם לו רעה תחת רעה שעשה לך, אלא קוה אל ה' ויושיעה לך. ואת הפסוק הזה העמידו על יוסף הצדיק שלא שילם רעה לאחיו בשעה שנפלו לידו, אלא קוה לה' ויושיעך... ובעבור זה היה הקדוש ברוך הוא מרחם עליהם תמיד בעולם הזה ובעולם הבא.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.















