ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון 1 .
וכן פסק השו"ע בכמה מקומות שהמזיק באונס חייב כדלהלן:
אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס,כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם 2
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
מאידך מצאנו כמה מצבים בהם פסק השו"ע שאדם המזיק באונס פטור:
היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה. 5
היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון, ונשברה החבית בקורה, פטור. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו, חייב. ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו: עמוד, פטור. א ואם עמד לתקן משאו, אע"פ שלא הזהירו, פטור, שטרוד היה ולא היה יכול להזהירו. 6
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים. 7
בד"א שישן חייב, בשישנו שניהם כאחד ונתהפך אחד מהם על חבירו והזיקו או קרע בגדיו. אבל אם היה אחד ישן, ובא חבירו ושכב בצדו, זה שבא באחרונה חייב אם הזיק לראשון. ואם הראשון הזיקו, פטור. 8
העולה מהמקורות הנ"ל, שפעמים שאדם שהזיק באונס חייב ופעמים שהוא פטור וצריך להבין מה החילוק.
שיטת התוספות ופסק הרמ"א
התוספות 9 מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור. לדעתם אדם שהזיק באונס חייב דוקא אם מדובר באונס רגיל (כעין אבידה) אך אם הזיק באונס גמור (כעין גניבה) פטור. הרמ"א בשו"ע 10 נקט כשיטתם וכתב במפורש שהחיוב בהזיק באונס הוא דוקא באונס רגיל ולא באונס גמור. על פי עיקרון זה מבאר הרמ"א מדוע האדם פטור מהנזק במקרים שציינו לעיל.
שיטת הרמב"ם והשו"ע
מדברי השו"ע שציטטנו לעיל נראה שהשו"ע לא מקבל את חילוק התוספות וכן כתב הש"ך 11 שמלשון הרמב"ם והמחבר משמע שאין חילוק בין אונס רגיל לאונס גמור. אך כאמור גם לדעת השו"ע והרמב"ם יש מצבים בהם אדם שהזיק באונס פטור ויש לברר מה החילוק.
הסבר בעל ערוך השולחן בדעת הרמב"ם והשו"ע
בעל ערוך השולחן 12 מבאר שהרמב"ם והשו"ע אמנם לא מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור אך לדעתם אדם פטור במצבים הבאים:
א: במקום שיש אחר שגרם לנזק זה והוא פושע יותר מזה האנוס אין לנו לחייב את זה שנאנס אלא את זה שפשע. 13
כלומר אדם הזיק באונס אך יש אדם נוסף שבפשיעתו הנזק נגרם. במצב כזה אין לנו לחייב את המזיק באונס.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור של שובר כלים תוך כדי שינה וכן את המניח כד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה שהמניח ברה"ר הוא שפשע.
ב: "וכן אם היתה סיבה ניכרת שמן השמים היה הנזק..." 14 כלומר מדובר בכח עליון שגרם את הנזק ובמצב זה האדם פטור.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור בעולה בסולם.
נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע
בעל ערוך השולחן מצביע על נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע בקריטריון לחייב אדם המזיק באונס ונבארה להלן:
כתב הרמב"ם 15
המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד כיצד... או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם.
כלומר עולה מדבריו שאמנם הנתקל אינו פושע אך חייב בנזק שגרם.
אך במקום אחר כתב הרמב"ם 16
נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה פטור מפני שאנוס הוא.
הקושי העולה ברור, במקום אחד כתב הרמב"ם שנתקל שהזיק חייב ובמקום אחר כתב שפטור.
ערוך השולחן מבאר שהמזיק באונס חייב, דוקא כשמזיק ממש בעת האונס, אך אם הנזק נגרם לאחר מכן האדם האנוס פטור. אם הוזק אדם בחרסים של הכד מיד בעת שנשברו, הנתקל חייב. ומה שכתב הרמב"ם לפוטרו הוא באופן שאדם הוזק לאחר מכן כלומר כשמצטרפים שני גורמים היזק באונס ולא המזיד יחד עם גרמא המזיק פטור. ובלשון בעל ערוך השולחן "דהוא לא הזיקו בידים אלא שהיה גורם שהאחר יהיה לו היזק על ידו וכיון שאינו פושע אינו חייב בגרמתו" 17
בדברי השו"ע א"א לתרץ כך. בסימן שעח כתב השו"ע:
או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו משלם נזק שלם
ובסימן תיב כתב:
מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא
מדברי השו"ע עולה שהאדם הוזק בשעת האונס ממש ובכל זאת המזיק פטור ובסימן שעח חייב את הנתקל? ערוך השולחן מתרץ שלדעת השו"ע האדם שהוזק מהכד היה צריך להיזהר ולכן השובר את הכד פטור אך אם בהמה או כלים הוזקו משברי החבית שלו הוא חייב בנזק!
^ 1.בבא קמא כו ב
^ 2.חושן משפט סימן שעח סעיף א
^ 3. שם סעיף ב
^ 4. סימן תכא סעיף ג
^ 5.שם סעיף ג
^ 6. סימן שעט סעיף ב
^ 7. סימן תיב סעיף א
^ 8. סימן תכא סעיף ד
^ 9.ד"ה ושמואל בבא קמא כז ב
^ 10.ראה דברי הרמ"א בסימן שעח סעיפים א ב. ובסימן תכא סעיף ד.
^ 11.סימן שעח ס"ק א
^ 12.סימן שעח
^ 13.שם סעיף ג
^ 14.שם
^ 15.הלכות חובל פ"ו הל' א
^ 16.הלכות נזקי ממון פי"ג הל' ז
^ 17.סימן שעח סעיף ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
