ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תנא דבי חזקיה אמר קרא פצע תחת פצע לחייבו על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון 1 .
וכן פסק השו"ע בכמה מקומות שהמזיק באונס חייב כדלהלן:
אסור להזיק ממון חבירו ואם הזיקו אע"פ שאינו נהנה חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס,כיצד נפל מהגג ושבר את הכלי או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם 2
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
נפל מן הגג והזיק חייב לשלם נזק שלם בין שנפל ברוח מצויה בין שנפל ברוח שאינה מצויה 3
אבל בנזק חייב אפילו אנוס, דאדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. 4
מאידך מצאנו כמה מצבים בהם פסק השו"ע שאדם המזיק באונס פטור:
היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו ונפלה והזיקה, אם לא היתה מהודקת וחזקה, חייב. ואם היתה חזקה ומהודקת ונשמטה או שהתליעה, הרי זה פטור, שזו מכה בידי שמים היא. וכן כל כיוצא בזה. 5
היה בעל קורה ראשון ובעל החבית אחרון, ונשברה החבית בקורה, פטור. ואם עמד בעל הקורה לנוח מכובד משאו, חייב. ואם הזהיר לבעל החבית ואמר לו: עמוד, פטור. א ואם עמד לתקן משאו, אע"פ שלא הזהירו, פטור, שטרוד היה ולא היה יכול להזהירו. 6
המניח את הכד ברשות הרבים, ובא אחר ונתקל בו ושברו, פטור, שאין דרך בני אדם להתבונן בדרכים. 7
בד"א שישן חייב, בשישנו שניהם כאחד ונתהפך אחד מהם על חבירו והזיקו או קרע בגדיו. אבל אם היה אחד ישן, ובא חבירו ושכב בצדו, זה שבא באחרונה חייב אם הזיק לראשון. ואם הראשון הזיקו, פטור. 8
העולה מהמקורות הנ"ל, שפעמים שאדם שהזיק באונס חייב ופעמים שהוא פטור וצריך להבין מה החילוק.
שיטת התוספות ופסק הרמ"א
התוספות 9 מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור. לדעתם אדם שהזיק באונס חייב דוקא אם מדובר באונס רגיל (כעין אבידה) אך אם הזיק באונס גמור (כעין גניבה) פטור. הרמ"א בשו"ע 10 נקט כשיטתם וכתב במפורש שהחיוב בהזיק באונס הוא דוקא באונס רגיל ולא באונס גמור. על פי עיקרון זה מבאר הרמ"א מדוע האדם פטור מהנזק במקרים שציינו לעיל.
שיטת הרמב"ם והשו"ע
מדברי השו"ע שציטטנו לעיל נראה שהשו"ע לא מקבל את חילוק התוספות וכן כתב הש"ך 11 שמלשון הרמב"ם והמחבר משמע שאין חילוק בין אונס רגיל לאונס גמור. אך כאמור גם לדעת השו"ע והרמב"ם יש מצבים בהם אדם שהזיק באונס פטור ויש לברר מה החילוק.
הסבר בעל ערוך השולחן בדעת הרמב"ם והשו"ע
בעל ערוך השולחן 12 מבאר שהרמב"ם והשו"ע אמנם לא מחלקים בין אונס רגיל לאונס גמור אך לדעתם אדם פטור במצבים הבאים:
א: במקום שיש אחר שגרם לנזק זה והוא פושע יותר מזה האנוס אין לנו לחייב את זה שנאנס אלא את זה שפשע. 13
כלומר אדם הזיק באונס אך יש אדם נוסף שבפשיעתו הנזק נגרם. במצב כזה אין לנו לחייב את המזיק באונס.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור של שובר כלים תוך כדי שינה וכן את המניח כד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה שהמניח ברה"ר הוא שפשע.
ב: "וכן אם היתה סיבה ניכרת שמן השמים היה הנזק..." 14 כלומר מדובר בכח עליון שגרם את הנזק ובמצב זה האדם פטור.על פי עיקרון זה מסביר ערוך השולחן את הפטור בעולה בסולם.
נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע
בעל ערוך השולחן מצביע על נקודת מחלוקת בין הרמב"ם לשו"ע בקריטריון לחייב אדם המזיק באונס ונבארה להלן:
כתב הרמב"ם 15
המזיק ממון חבירו חייב לשלם נזק שלם בין שהיה שוגג בין שהיה אנוס הרי הוא כמזיד כיצד... או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו חייב נזק שלם.
כלומר עולה מדבריו שאמנם הנתקל אינו פושע אך חייב בנזק שגרם.
אך במקום אחר כתב הרמב"ם 16
נשברה כדו ברה"ר והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה פטור מפני שאנוס הוא.
הקושי העולה ברור, במקום אחד כתב הרמב"ם שנתקל שהזיק חייב ובמקום אחר כתב שפטור.
ערוך השולחן מבאר שהמזיק באונס חייב, דוקא כשמזיק ממש בעת האונס, אך אם הנזק נגרם לאחר מכן האדם האנוס פטור. אם הוזק אדם בחרסים של הכד מיד בעת שנשברו, הנתקל חייב. ומה שכתב הרמב"ם לפוטרו הוא באופן שאדם הוזק לאחר מכן כלומר כשמצטרפים שני גורמים היזק באונס ולא המזיד יחד עם גרמא המזיק פטור. ובלשון בעל ערוך השולחן "דהוא לא הזיקו בידים אלא שהיה גורם שהאחר יהיה לו היזק על ידו וכיון שאינו פושע אינו חייב בגרמתו" 17
בדברי השו"ע א"א לתרץ כך. בסימן שעח כתב השו"ע:
או שנתקל כשהוא מהלך ונפל על הכלי ושברו משלם נזק שלם
ובסימן תיב כתב:
מי שהיה טעון כד ונתקל ונשבר הכד והזיק לאחרים בשעת נפילה פטור דנתקל לאו פושע הוא
מדברי השו"ע עולה שהאדם הוזק בשעת האונס ממש ובכל זאת המזיק פטור ובסימן שעח חייב את הנתקל? ערוך השולחן מתרץ שלדעת השו"ע האדם שהוזק מהכד היה צריך להיזהר ולכן השובר את הכד פטור אך אם בהמה או כלים הוזקו משברי החבית שלו הוא חייב בנזק!
^ 1.בבא קמא כו ב
^ 2.חושן משפט סימן שעח סעיף א
^ 3. שם סעיף ב
^ 4. סימן תכא סעיף ג
^ 5.שם סעיף ג
^ 6. סימן שעט סעיף ב
^ 7. סימן תיב סעיף א
^ 8. סימן תכא סעיף ד
^ 9.ד"ה ושמואל בבא קמא כז ב
^ 10.ראה דברי הרמ"א בסימן שעח סעיפים א ב. ובסימן תכא סעיף ד.
^ 11.סימן שעח ס"ק א
^ 12.סימן שעח
^ 13.שם סעיף ג
^ 14.שם
^ 15.הלכות חובל פ"ו הל' א
^ 16.הלכות נזקי ממון פי"ג הל' ז
^ 17.סימן שעח סעיף ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
