ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
פעמיים ביום מקטירים בבית המקדש את הקטורת, בבוקר ובערב. את הקטורת מקטירים על מזבח הזהב שהוא מזבח קטן שנמצא בתוך ההיכל. בניגוד למזבח העולה שהוא מזבח גדול וגבוה שנמצא מחוץ להיכל ועליו מקריבים את הקרבנות.
הקטורת נקראת קטורת הסמים. מה זה סמים? סמים, הכוונה סממנים, כלומר מיני צמחים שאותם היו טוחנים, ומהתערובת של האבקה שלהם, הכהן היה מקטיר את הקטורת.
בנוסף לקטורת שמקטירים כל יום בבוקר ובערב, הכהן הגדול מקטיר קטורת ביום הכיפורים, את קטורת זו הוא מקטיר בקדש הקדשים וגם זה יוזכר בפרשיית הקטורת שלנו.
מכאן מובאים הפסוקים בתורה, המתארים את הקטרת הקטורת. אחרי הפסוקים, יובאו דברי חז"ל בתלמוד, המבארים את מעשה הקטורת.
וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבנָה זַכָּה. בַּד בְּבַד יִהְיֶה:
"קח לך סמים" - מינים של בשמים, מיני עשב שנותנים ריח.
"נטף ושחלת וחלבנה ולבונה זכה" - התורה מציינת רק ארבעה סממנים! נטף, שחלת חלבנה ולבונה, אלו הם ארבעה סממנים שכתובים בתורה. חז"ל למדו שיש עוד שבעה נוספים והם יפורטו בהמשך.
"בד בבד יהיה" - ארבעת הסממנים האלה שאתה שם אותם בקטורת, יהיו בעלי משקל שווה, כל אחד יהיה באותו המשקל.
וְעָשִׂיתָ אתָהּ קְטרֶת רקַח מַעֲשֵׂה רוקֵחַ. מְמֻלָּח טָהור קדֶשׁ:
"ועשית אותה קטורת" תיקח את הקבוצת הבשמים הזאת ותעשה אותה קטורת, כלומר שתעלה ריח.
"רוקח מעשה רוקח" תערבב אותם היטב, כמו שהרוקחים מערבבים היטב את התרופה או את הדבר שהם נותנים לחולה.
"ממולח טהור קודש" .
ממולח מעורבב היטב. זה לא ממולח מלשון מלח, אלא מעורבב היטב.
טהור שיהיה טהור מטומאה.
קודש שיהיה קודש לה' לבדו.
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה. קדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם:
"ושחקת ממנה הדק " "הדק" הכוונה לאבק דק.
"ונתת ממנה לפני העדות באוהל מועד" . כלומר, איפה אנחנו מקטירים את הקטורת? אמרנו על מזבח הקטורת. שהוא נמצא לפני העדות, כלומר לפני ארון העדות שנמצא בקודש הקודשים באוהל מועד.
"אשר איוועד לך שמה" שמה הקדוש ברוך הוא נועד איתנו.
"קודש קדשים תהיה לכם". הקטורת הזאת היא קודש קודשים.
הפסוקים עד כאן היו מפרשת כי תשא. כעת נוספים לנו פסוקים מפרשה אחרת, פרשת תצווה. לכן נוספת המילה"ונאמר" . כלומר זה לא המשך הפסוקים שקראנו עד עכשיו. אלא פסוקים ממקום אחר בתורה כדלהלן:
וְנֶאֱמַר וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרן קְטרֶת סַמִּים. בַּבּקֶר בַּבּקֶר בְּהֵיטִיבו אֶת הַנֵּרת יַקְטִירֶנָּה:
זאת אומרת, אהרון מקטיר על מזבח הקטורת. את אותה קטורת סמים. את אותו אבקה של בסמים.
"בבוקר בבוקר" בכל בוקר ובוקר.
"בהיטיבו את הנרות יקטירנה" כלומר, בשעה שהכהן בא להיטיב את הנרות של המנורה (גם המנורה נמצאת בהיכל) ולהכין אותם להדלקה, בזמן הזה הוא מקטיר את הקטורת על מזבח הקטורת שנמצא בהיכל.
וּבְהַעֲלת אַהֲרן אֶת הַנֵּרת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדרתֵיכֶם
ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים יקטירנה . כלומר, וגם כאשר אהרון הכהן בא להדליק את הנרות במנורה בזמן בין הערביים, גם בזמן זה, הוא מקטיר את הקטורת פעם שנייה. הקטרה ראשונה בבוקר בזמן שהוא בא להיטיב את הנרות. והקטרה שנייה בזמן בין הערביים כשהוא בא להדליק את הנרות.
קטורת תמיד לפני ה' לדורותיכם. זה הדין יהיה לכל הדורות.
עד כאן פסוקי התורה כעת אנו עוברים לדברי חז"ל המובאים בתלמוד:
תָּנוּ רַבָּנָן פִּטּוּם הַקְּטרֶת כֵּיצַד. כיצד מכינים את הקטורת? פיטום = הכנה.
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וּשְׁמונָה מָנִים הָיוּ בָהּ. המשקל הכולל של הקטורת היה שלוש מאות שישים ושמונה מנים. (משקל מנה הוא כ450 גרם)
שְׁלשׁ מֵאות וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמות הַחַמָּה מָנֶה בְּכָל יום. מַחֲצִיתו בַּבּקֶר וּמַחֲצִיתו בָּעֶרֶב. יש 365 ימים בשנה, ומקטירים מנה אחד בכל יום, מחציתו בבוקר ומחציתו בערב.
וּשְׁלשָׁה מָנִים יְתֵרִים מתוך שלוש מאות שישים ושמונה מנים נשארו לנו שלושה מנים יתרים שהרי יש 365 ימים בשנה והקטורת היתה במשקל 368 מנה.
שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כּהֵן גָּדול וְנוטֵל מֵהֶם מְלא חָפְנָיו בְּיום הַכִּפּוּרִים. וּמַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יום הַכִּפּוּרִים כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. כפי שהסברנו בתחילת השיעור, מעבר להקטרה שהייתה קבועה בבוקר ובערב בהיכל על מזבח הקטורת, הכהן הגדול היה מקטיר קטורת נוספת בקודש הקודשים ביום הכיפורים. מתוך שלושה מנים שנשארו, הכהן היה נוטל מלוא חופניו ומחזירן למכתשת בערב יום הכיפורים כלומר למרות שכבר שחקו את כל הסממנים היטב, הכהן היה מחזיר למכתשת את החופן שלקח מתוך שלושת המנים היתרים כדי לטחון אותו שוב לפני הקטרה. ומדוע הוא היה עושה כן? כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה, כלומר בקטורת של יום הכיפורים יש מצווה שהיא תהיה טחונה היטב דקה מן הדקה.
ו ְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ. כעת מונים את כל הסימנים, לא רק הארבעה הכתובים בתורה במפורש.
ואלו הן (א) הַצֳּרִי. (ב) וְהַצִּפּורֶן. (ג) וְהַחֶלְבְּנָה. (ד) וְהַלְּבונָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה.
הצורי אחד והציפורן זה שתיים והחלבנה שלוש והלבונה ארבע, כל אלה משקל שבעים שבעים מנה, כלומר כל אחד מארבע הסממנים הללו יהיה במשקל שבעים מנה. סך הכל 280 מנה.
(ה) מור. (ו) וּקְצִיעָה. (ז) וְשִׁבּולֶת נֵרְדְּ. (ח) וְכַרְכּום. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה.
מור זה הסממן החמישי וקציעה השישי, שיבולת נרד השביעי, וכרכום השמיני, כל אחד מהם משקל שישה עשר שישה עשר מנה. סך הכל 64 מנה.
(ט) קושְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. (י) קִלּוּפָה שְׁלשָׁה. (יא) קִנָּמון תִּשְׁעָה.
כעת אנו מציינים את שלושת הסממנים האחרונים שכל אחד מהם במשקל שונה. קושט הוא הסממן התשיעי במשקל שנים עשר מנה, קילופה הוא הסממן העשירי במשקל שלושה מנים וקנמון הוא הסממן האחד עשר במשקל תשעה מנים. סך הכל 24 מנים. ובחישוב כולל יוצא כך 280 ועוד 64 ועוד 24 סך הכל 368 מנים בקטורת.
להלן הברייתא מתארת עוד כמה דברים שהוסיפו לסממני הקטורת,
בּורִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. בורית כרשינה הוסיפו בכמות של תשעה קבין.
י ֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא. הוסיפו גם יין ממקום שנקרא קפרס בכמות של שלוש סאין ושלושה קבים.
וְאִם לא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. אם לא מצא את יין קפריסין מביא יין לבן ישן.
מֶלַח סְדומִית רובַע. מוסיפים גם מלח סדומית בכמות של רבע קב.
מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. מוסיפים גם עשב שנקרא מעלה עשן בכמות מזערית (כל שהוא).
רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אומֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל שֶׁהִיא. רבי נתן אומר שמוסיפים גם צמח שנקרא כיפת הירדן בכמות מזערית.
אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ. כלומר אם נותנים בקטורת דבש, כלומר אם מוסיפים מתיקות של פירות כל שהן הקטורת נפסלת.
ו ְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: כלומר צריך להקפיד על כל אחד מהסממנים האלה בקטורת. ולא להחסיר אף סממן, ואם החסיר חייב מיתה. כלומר הקטרת הקטורת היא מעשה חשוב ומשמעותי מאד ויש להקפיד על פרטיו.
כעת הברייתא מבררת מהו הזיהוי של הצורי? ומדוע צריך בורית כרשינא ויין קפריסין?
רַבָּן שִׁמְעון בֶּן גַּמְלִיאֵל אומֵר: הַצֳּרִי אֵינו אֶלָּא שְׁרָף הַנּוטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. הצרי הוא נוזל מעט סמיך הנוטף מעצי הקטף
בּורִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה . למה צריכים להוסיף את הבורית כרשינה על הסממנים של הקטורת?
כְּדֵי לְשַׁפּות בָּהּ אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. צבע הציפורן הוא שחור, וכדי לנקות את הציפורן שנמצאת בקטורת, שפים אותה בבורית כרשינא שהוא חומר המופק מהצומח.
יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא למה מביאים את היין הזה?
כְּדֵי לִשְׁרות בּו אֶת הַצִּפּורֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. משרים את הציפורן ביין כדי שהריח שלה יהיה חזק.
ו ַהֲלא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? כלומר הלא אם שורים את הציפורן במי רגליים (יש מפרשים מי רגליים ממש ויש מפרשים ממעין שנקרא כך) אז ריחה הרבה יותר חזק אז מדוע אנחנו מעדיפים להשרות את הציפורן ביין קפריסין?
אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוד. כלומר מפני כבוד הקטורת והמקדש לא מתאים שנשתמש להשראת הציפורן במי רגליים לכן משרים אותה ביין קפריסין. (גם לשיטה שמי רגליים אין הכוונה מי רגליים ממש, מכל מקום מחמת השם שלהם, זה לא מתאים שישתמשו בהם לקטורת).
תַּנְיָא רִבִּי נָתָן אומֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוחֵק אומֵר הָדֵק הֵיטֵב. הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּול יָפֶה לַבְּשָׂמִים.
רבי נתן אומר בזמן שהוא שוחק את הסממנים של הקטורת הוא אומר ״הדק היטב היטב הדק״ כלומר תוך כדי השחיקה של הסממנים הכהן משמיע קול ואומר ״הדק היטב היטב הדק״. ולמה הוא משמיע קול? מפני שהקול יפה לבשמים, כלומר הקול מועיל לריח של הסממנים לכן תוך כדי הכתישה של הסממנים הכהן משמיע קול.
פִּטְּמָה לַחֲצָאִין כְּשֵׁרָה
למדנו מה הכמות של המרכיבים השונים של הקטורת, כעת אומרת הברייתא שגם אם לא לקח את כל הכמות אלא לקח חצי מכל הכמות, גם באופן זה הקטורת כשרה, מה שחשוב הוא לשמור על היחס בין המרכיבים השונים, וכשהיחס נשמר, גם אם מדובר בחצי מהכמות, הקטורת כשרה.
לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לא שָׁמַעְנוּ
אם הוא לא לקח חצי אלא שליש או רבע מהסממנים, אפילו שהיחס נשאר אותו יחס, אומרת הברייתא לא שמענו, כלומר אין לנו מסורת לקבוע אם זה בסדר או לא.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה זֶה הַכְּלָל אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין. וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל סַמֲּמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה.
רבי יהודה סובר שאם שומרים על היחס , ומחברים את המרכיבים השונים במידה הנכונה, הקטורת כשרה, ומה שחשוב להקפיד לא להחסיר מהסממנים.
תָּנֵי בַר קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים או לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין.
למדנו שהיו שלושה מנים שנשארו בכל שנה ושנה שמהם הכהן היה חופן ומקטיר את הקטורת המיוחדת ביום הכיפורים. לאחר שהכהן היה חופן מתוך אותם שלושה מנים היתה נשארת מעט קטורת, וכל שישים או שבעים שנה, מההצטברות של כל השאריות הללו, היו מגיעים לכמות של חצי מהכמות השנתית הנדרשת לקטורת. כלומר מהשיריים היו מתאספים חצי מהכמות.
וְעוד תָּנֵי בַר קַפָּרָא אִלּוּ הָיָה נותֵן בָּהּ קָרְטוב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכול לַעֲמוד מִפְּנֵי רֵיחָהּ.
אם היו מוסיפים מעט מתיקות לקטורת היה לה ריח חזק וטוב
ו ְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַש? אז למה אנחנו לא מערבים בה דבש?
מִפְּנֵי שֶׁהַתּורָה אָמְרָה כִּי כל שְׂאר וְכָל דְּבַשׁ לא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה':
מפני שהתורה אמרה כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אישה לה'. כלומר לא מקטירים לה' חמץ ודבש פירות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
