ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- המשבר הכלכלי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כל זמן שהכול עולה וגדל על הנייר, יש הרבה מקום למעשי מרמה שאינם נחשפים בקלות. אך כאשר הבועה מתפוצצת והנפילה באה, מעשי ההונאה האלה נעשים ברורים ונחשפים לציבור. במובן הזה הירידות בבורסות ובשוקי העולם דומות לשפל במועדי הים שמגלה את הפסולת של האוקיינוס כשהמים שפעם כיסו אותה נסוגים. לרוע המזל, ברבות ממזימות ההונאה שנחשפות כעת מעורבים אנשים בעלי חשיבות בקהילה היהודית. זאת דוגמה עצובה לכך שהעושר יכול להשחית אפילו את האנשים הנדיבים ביותר. זאת הגשמה של דברי משה רבנו שכאשר יהודים מסוימים מתעשרים ומשמינים הם גם בועטים במגבלות המוסריות שלהם והופכים לאסירים של הדחף הבלתי נשלט כמעט שלהם לצבור עושר.
שלמה המלך אמר ששני הניסיונות הגדולים בחיים הם עוני ועושר. שניהם מעמידים במבחן את אמונתו של האדם ושולטים בחייו. אבל שני המצבים הם מצבים יחסיים, לא מוחלטים. אדם שחי בחברה שבה כל האנשים שהוא מכיר אינם עשירים, הוא לא ירגיש עני גם אם חסרים לו מותרות וכסף עודף. בחברה כזאת מישהו שיש לו חליפה נוספת או חולצה מיותרת נחשב עשיר.
שלמה המלך הזהיר שהסכנה בעוני היא שאדם יתפתה לגנוב. אדם עשיר שמרגיש שהוא עני, שנחוש בדעתו לרדוף אחרי "העוד" הוא עני, ולפיכך אצל אדם כזה הפיתוי לגנוב איננו פוחת.
השולחן-ערוך והתלמוד פורשים בפנינו את הפיתויים הגדולים שטמונים בניסיון להרוויח הרבה כסף. התורה לא משאירה מקום לרמאות או להונאה בעולם המסחר. מטרות נאצלות כמו מתן צדקה אינן מצדיקות שימוש באמצעים שקריים ובלתי מוסריים להשגת כסף. כולנו מתפתים לעושר ולהצעות להשיג תשואות לא מציאותיות להשקעות שלנו. אדם צריך תמיד להיזהר מאלה שמבטיחים תשואות גדולות בסיכון מועט. בעולם האמיתי הפנטזיות האלה אינן קיימות.
מדהים בעיניי שאנשי עסקים חכמים ומצליחים ומומחי כלכלה לכאורה נופלים בפח של מזימות והצעות בלתי אפשריות כאלה. רק הדחף להשיג "עוד" בכל מחיר מאפשר לנו להסתנוור מחמדנות ולאבד את התבונה ואת חוש המידה בעניינים כאלה.
כמעט כל הרבנים שאני מכיר, ואני כולל את עצמי בתוכם, בענווה, יכולים להעיד שמתוך השאלות ההלכתיות הרבות שאנשים שואלים אותם, רק מעטות מאוד עוסקות בענייני עסקים או כסף. כמעט ברור מאליו שהחלק הזה בהלכה לא נוגע להתנהגות שלנו ולימינו.
דרוש משבר כללי גדול, כמו זה שאנחנו חווים עכשיו, כדי שנבין עד כמה הערכים האלה וההלכות בתחום הכספי קריטיות ורלוונטיות לחיינו. אם אדם איננו זוכר את ערכי התורה האלה כל הזמן, הפיתוי להשיג "עוד" תמיד יכריע אותו.
אינני מתיימר לשפוט אנשים אחרים, בייחוד כעת, לאחר שהושפלו בפומבי. אני זוכר היטב את הפיתויים שהוצעו למשקיע מצליח לכאורה או לקבלן, כאשר אנשים שרצו "עוד" באו וזרקו בפניו סכומי כסף גדולים ודרשו תשואה לא סבירה לכספם. קשה לסרב לקבל כסף שנזרק לעברך, בייחוד כשאותו אדם מסכן את כספם של אנשים אחרים. רק חוש מוסרי חזק ויושר אמיתי יכולים לעמוד בפני לחצים כאלה.
התלמוד אומר לנו שלא העכבר גנב אלא החור שמאפשר לעכבר להיכנס. אלה שזורקים את כספם לעבר אחרים כדי להשיג תמיד את ה"עוד" המרבי שותפים להונאה ולאסון שהיא מולידה בסופו של דבר. ההרעה בכלכלה העולמית תחשוף לפחות חלק גדול מן ההונאה שיש בה, לפחות עד שהגלגל יחזור לקדמותו והחמדנות ל"עוד" תזין את הסדרה הבאה של מעשי ההונאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
